השלב הראשון בהתמודדות עם מלכודות המהירות הינו הכרה בסיסית של עקרון הפעולה הפיסיקלי שלהן, ישנם כמה עקרונות פיסיקליים על פיהם פועלות המלכודות השונות. הכרת עיקרון הפעולה של מלכודת המהירות תעזור לנהג לדעת כיצד ניתן להתגונן מפני מלכודת המהירות, ומה אמצעי ההגנה האופטימלי. מכמונות המהירות מתחלקות לארבע קבוצות עיקריות ומבוססות על העקרונות הבאים:
1. רדאר דופלר כדוגמת המולטנובה והדבורה
2. לייזר – אקדח הלייזר
3. שעון עצר (סטופר) – הואסקאר 5000
4. חיתוך קרני לייזר או מעבר על פסי חישה – מערכת ה"תלם" וה"מרום" שהכרנו בעבר.
ננסה לתאר בכמה מילים כיצד פועלות המכמונות השונות.
רדאר דופלר
המכמונות מבוססות הרדאר פועלות על עיקרון "דופלר"
עיקרון זה אומר שכאשר גוף מסויים מתקרב למשדר ומקלט כלשהו
תוך כדי השידור, התדר הנקלט בחזרה יגדל ולהיפך כתלות
במהירות היחסית בין המשדר לגוף. אפקט זה ניתן להמחשה
פשוטה על ידי המקרה שבו קטר רכבת צופר ומתקרב לתחנה
ואחר כך מתרחק ואנו שומעים צליל גבוה יותר כאשר הקטר
מתקרב (תדר גבוה) וצליל נמוך יותר (תדר נמוך) כאשר הוא מתרחק.
אותו עקרון פועל כאשר מכמונת המהירות מבוססת רדאר דופלר, חישוב המהירות מבוצע בעצם ע"י התמרה של שינוי התדר שהתקבל עקב תנועה הרכב אל/מ הרדאר.
אם המכמונת עצמה גם נמצאת בתנועה יש לחסר מהמהירות היחסית את מהירות המכמונת ולקבל מהירות מוחלטת עבור הרכב הנמדד, היות והמהירות היחסית בין הניידת והרכב הנמדד אינה ממש מעניינת.
בעבר מלכודות המהירות שפעלו בשיטה זו התאפיינו בעוצמות שידור גבוהות וטווחי קליטה גדולים אולם עם התפתחות תחום הרדארים המשטרתיים הדיגטליים כדוגמת המולטנובה, טווחי הקליטה ירדו מאוד עד כדי העדר יכולת קליטה על ידי גלאי הרדאר הזולים מהדור הישן.
לייזר
אקדח הלייזר פועל בשיטה דומה לרדאר אלקטרומגנטי, הוא שולח מספר פולסי לייזר במרחקי זמן קבועים ביניהם אל עבר רכב המטרה ומחכה לקלוט את הפולסים החוזרים. כאשר הפולסים מוחזרים מרכב המטרה האקדח מודד את הזמנים ומתרגם אותם למרחקים, המרחקים (מתקצרים במקרה של רכב מתקרב) מתורגמים למהירות. כאשר הרכב הנמדד מתקרב לאקדח תתקבל מהירות חיובית וכאשר הרכב הנמדד מתרחק מהאקדח תתקבל מהירות שלילית. אמצעי הלייזר מאפשרים לבצע אכיפה של רכב מתרחק ושל רכב מתקרב, אולם כיום אין אמצעי לייזר המאפשרים לבצע מדידה של רכב מניידת כאשר הניידת נמצאת בתנועה.
בארץ אקדחי הליידר אינם כוללים מצלמה ולכן נהג שלא נעצר ע"י השוטר יכול להמשיך לנסוע בשקט בידיעה שלא יקבל דו"ח בדואר.
שעון עצר
המלכודות מבוססות שעון העצר הינן הפשוטות ביותר ובעצם לא ראויות לתאור מכמונות מהירות שכן לא מדובר במדידת מהירות אלא בחישוב מהירות. אמצעים אלה פשוט מחשבים את מהירות רכב העובר מרחק ידוע (כמו מרחק בין שתי אבני שפה) בזמן הנמדד על ידי שעון עצר. בד"כ מלכודות מסוג זה ניתן לחבר למד האוץ של הניידת ועל ידי כך להשתמש בו כאמצעי למדידת המרחק, ולהקנות למפעיל גמישות גדולה יותר. מלכודות אלו הינן החשופות ביותר לטעויות מדידה של השוטר היות ומהירות התגובה של השוטר בלחיצותיו על כפתורי ההפעלה והסיום של המדידה היא זו שתקבע את גודל הטעות במדידת המהירות. במידה והשוטר יטעה בשניה אחת בהפעלה, עלולה להיווצר טעות חישוב מהירות של יותר מ 10 קמ"ש, כתלות במהירות בו נוסע הרכב הנמדד.
חיתוך קרני לייזר או מעבר על פסי חישה אלקטרומגנטיים
המלכודות מבוססות חיתוך קרני לייזר או מעבר על פסי חישה מודדות את הזמן שלקח לרכב מרגע חיתוך קרן ראשונה ועד לחיתוך קרן שניה ומחלקות את המרחק בין הקרניים בזמן הנמדד על מנת לקבל את המהירות.מבחינת הנהג זו שיטה גרועה מאוד שכן אין אמצעי גילוי היכולים להתמודד עם שיטה זו. גלאי הרדאר אינם יכולים לקלוט קרני לייזר הפועלים בניצב לכביש וכמו כין אינם יכולים לקלוט את פסי החישה הקבורים מתחת לכביש ממרחק מספיק.
בצורה זו ניתן גם למדוד מרחק בין רכבים עוקבים ולאכוף אי שמירת מרחק.
בעבר פעלו בארץ בשיטה זו שני אמצעים מערכת ה"תלם" הנסיונית ומערכת ה"מרום" שהיתה מבצעית מספר שנים אולם כיום אינה בשרות משטרת התנועה.
גיא ברלס “מלכודות מהירות בישראל” www.ispeed.co.il
