40 שנות יגואר XJ
לימוזינת הפאר הספורטיבית של יגואר – ה-XJ – חוגגת ארבעה עשורים. זמן לאחל מזל טובסדרה 2 הושקה ב-1973 וכבר התאפיינה בעיצוב הכה-מוכר של ה-XJ, עיצוב שכמעט ולא שונה עד ל-1992, ולמעשה משפיע עמוקות גם על עיצוב ה-XJ הנוכחית שכבר נחשב לעיצוב רטרו מובהק. מסדרה 2 נמכרו קצת יותר מ-90,000 יחידות, חלק קטן מהן אף יוצרו בקייפ-טאון שבדרום אפריקה. את מנוע ה-2.8 החליף כאן מנוע 3.4 ליטר, עוד נפח "מיתולוגי" שהתקשר עם יגואר במשך שנים. סדרה 2 נחשבת לפחות מוצלחת בשושלת ה-XJ וזאת בעיקר בשל בעיות הרכבה וגימור ושימוש במכלולים זולים ונעדרי אמינות – תוצר של המשבר העמוק בו שרויה היתה בשעתו החברה האם של יגואר – בריטיש ליילנד.
ב-1973 הושקה גם לראשונה גרסה עם בסיס גלגלים ארוך של ה-XJ, בעיקר בכדי להוות תחרות ראויה יותר ללימוזינות של מרצדס וב.מ.וו בשעתו. שנתיים מאוחר יותר הוצגה גרסת הקופה של ה-XJ, בעלת 2 דלתות ושבשנתיים בה הוצעה יוצרו כ-8,500 קופה בלבד, שהפכו מן הסתם למבוקשות מאוד בקרב אספנים.
סדרה 3 הושקה ב-1979 ויוצרה עד 1993 ב-133,000 יחידות. בתוך כך הושקה באוקטובר 1986 סוף-סוף ה-XJ40 – המחליפה המיועדת מזה שנים של ה-XJ שהשקתה נדחתה שוב ושוב. ה-XJ40 התאפיינה בעיצוב שונה ו"מודרני" יותר, הכולל פנסים מלבניים במקום העגולים המסורתיים, רחמנא לצלן. מעבר לעיצוב המודרני יותר – והשנוי במחלוקת – הוחלף גם היצע המנועים הוותיק ביחידות כוח מודרניות ומתקדמות יותר, בהן מנוע ה-3.6 ליטר מה-XJS (הקופה-GT היוקרתית שהתבססה על ה-XJ) שצמח מאוחר יותר לכדי 4.0 ליטר ו-V12 חדש בנפח 6.0 ליטר ועם הספק מרשים בן 313 כוח-סוס.
ב-1994 החלה תקופת הקומפרסורים בסדרה, והדגם הראשון שצויד בשיטת הגדשה זו (מגדש-על) היה ה-XJR מ-1994 עם מנוע ה-4.0 ליטר והספק מרבי של 326 כוח-סוס. לאחר 25 שנים בהיצע הוצא מנוע ה-V12 מה-XJ ב-1997, והוחלף במנועי V8 חדשים.
כיום מוצעת ה-XJ – כיאה לרוח התקופה – גם עם מנוע דיזל ולמרות שהיא אינה מאיימת בשום דרך או אופן על ההגמוניה של לימוזינות היוקרה הגרמניות עדיין מציעה ה-XJ שארם וסטייל ייחודיים, כיאה למכונית בעלת מסורת ארוכה, עיצוב ואופי ייחודיים וסטייל בריטי אריסטוקרטי שקשה לקבל במכונית פאר אחרת.
מזל טוב, ומצידנו – עד 120!