בשבוע שעבר התפרסמה רשימת המכוניות המתמודדות על מכרז מכוניות השרים. שלא במפתיע, הרשימה כוללת את כל המותגים שניתן לצפות למצוא בה – מיטב התוצרת האירופית (בעיקר), עם קצת נציגות אמריקנית ואפילו מתמודדת אחת מקוריאה. שלא במפתיע, פרסום הרשימה עורר גל של תגובות.
בניגוד לרבים אחרים שהתבטאו בימים האחרונים, עיני אינה צרה בשרים. אני סבור שכמו כל משרה בכירה אחרת, גם תפקיד שר בממשלת ישראל צריך להביא עימו תנאי שכר יפים והטבות נלוות מתאימות. אינני חושב כי שר בממשלת ישראל צריך להסתפק במאזדה3 או סובארו אימפרזה. מכונית מקטגוריית הסלון היא סבירה בהחלט לתפקיד שר. אני גם סבור שיהיה זה מוגזם לצפות משרי ישראל להגיע לעבודתם באופניים כמו אי-אלו מעתיתיהם באירופה – גם לצעירים מהם העליות לירושלים קצת קשות, לא? – ובמיוחד נכונים הדברים עבור אלו מהם שממדי גופם ומשקלם הינם, איך לומר זאת בעדינות, קצת מעל לממוצע. אוטובוסים? יהיה נחמד אם שרינו יעלו על אוטובוסים פה-ושם, אבל כהסדר של קבע זה לא ממש עובד. ולטעמי גם לא ממש נחוץ. מגיע להם רכב צמוד, כמו לכל עובד מדינה בכיר.א-ב-ל, יש כאן הזדמנות גדולה. הזדמנות לראשי המדינה להצהיר הצהרה ברורה ולתת דוגמה אישית. בתקופה בה העולם כולו מתגייס למען אקולוגיה ושימור הסביבה, יכולים שרי ישראל לומר – בצורה שאי אפשר לטעות בה – "גם אנחנו". בתקופה בה מאות אלפים נמצאים מתחת לקו העוני, רשויות מקומיות נאנקות תחת חובות ומתקשות לשלם משכורות, חברות נסגרות וצ'קים חוזרים, יכולים שרי ישראל לבוא ולומר "אנחנו יכולים להסתפק בקצת פחות". שתי ציפורים במכה אחת – וכ-ו-ל-ם מרוויחים. בעצם שלוש ציפורים, כי ההערכה מצד העם לנבחריו, שבימים כתיקונם פחות או יותר איננה קיימת, צפויה לעלות מדרגה. אולי אפילו נתחיל לרחוש להם כבוד, קצת.
ובמקרה הזה, בשביל הכבוד הזה אפילו לא צריך לעבוד. ממשלת ישראל צריכה להנחות את מנהל הרכב הממשלתי לזרוק את המכרז הנוכחי לפח ולהוציא במקומו מכרז חדש, שהתנאי העיקרי בו יהיה פשוט: פליטת CO2 נמוכה מ-105 גרם לק"מ.
שזה אומר, תכל'ס, טויטה פריוס – שאליה התכוונתי מלכתחילה. כיום זו המכונית היחידה בישראל שמסוגלת לעמוד בתנאי הנ"ל: אפילו פיאט פנדה קטנה פולטת יותר, שלא לדבר על 11 מכוניות-המכרז המתמודדות על עסקת הרכש היוקרתית, שאצל חלקן פליטת CO2 עומדת על שיעור כפול ויותר. כן, אני יודע שזה מכרז תפור. אז מה?
אני מבטיח חגיגית שאף אחד לא יחשוב שנסיעה בפריוס היא פחיתות כבוד. המכונית אפילו נראית מיוחדת. אז נכון שהיא לא הכי גדולה בעולם, אבל נדמה לי שלמרות זאת הציבור יכבד מאד את מי שנוסע בה. הייתי אומר אפילו להרחיק לכת ולצבוע את כל המכוניות המממשלתיות החדשות מעידן המודעות האקולוגית בצבע ירוק, ולכתוב עליהן איזו סיסמה נאה (אולי בצירוף נתוני צריכת הדלק הממוצעת ופליטת CO2, כדי שהמסר יהיה ברור). ולמה לעצור במכוניות השרים? בואו נחליף את כל צי הרכב הממשלתי במכוניות ידידותיות לסביבה. בעלי תפקידי זוטרים יוכלו להסתפק בסיוויק IMA, ומאבטחים יוכלו להתנייד בלקסוס RX400h. ואני בטוח שהמבחר יגדל: ברגע שהממשלה תחליט שרכב ממשלתי חייב להיות היברידי, חשמלי או כל שיטת הנעה שהיא Eco-Friendky, יגיעו לכאן עוד מכוניות כאלו. מי יודע, אולי אפילו נרוויח כאן קאמבק של סאאב, עם מכוניות ה-E85 שלה, בתנאי כמובן שהממשלה תחליט שחשוב לה להשקיע בדלק ביולוגי...
הגישה, כמובן, לא חייבת להצטמצם לרכבי מדינה. מה דעתכם, למשל, על סמארט חשמלית לפקחי עירייה או אנשי דואר? הסבת כל האוטובוסים לפעולה על גז טבעי? האפשרויות עצומות. כל מה שצריך זה להפעיל את הראש.
אולי כאן בדיוק נעוצה הבעיה.