סיטרואן היתה מי שזיהתה את הדרישה לכלי מסחרי קטן שלא יהיה הסבה כלאחר יד של מכונית סופרמיני, אלא כלי מתוכנן מראש למטרה זו. הסיטרואן ברלינגו שהציגה בב-96 הוא אבי הקטגוריה, ולא הוחלף מאז – נצח נצחים במונחי עולם הרכב, אפילו המסחרי. למרות גילו, הסיטרואן ברלינגו (ואחיו התאום הפיז'ו פרטנר, הנבדל ממנו בארץ רק ברמת האבזור) עדיין קובע את הסטנדרטים בתחומים מסוימים, אבל גילו ניכר בתחומים אחרים.
סביבת הנהג
עיצוב תא הנוסעים נעים, גם אם מעט מיושן, ואיכות ההרכבה מוצקה, אבל איכות הפלסטיקה סבירה בלבד וכך גם הראות החוצה, לא יותר מכך. אין כאן "בוידם" מעל הנהג (אם כי הוא קיים בגרסאות המאובזרות יותר) ולא היו מזיקים עוד כמה משטחי/חללי אחסון בדשבורד. תאי האחסון בדלתות נדיבי נפח ויש מספיק מחזיקי כוסות הממוקמים בצורה נגישה. אבזור הנוחות לוקה בחסר, וכולל למשל רק מראה חשמלית אחת - השמאלית היא ידנית (ושתיהן נותנות שדה ראיה מעט מאכזב, בעיקר בתמרונים צפופים בעיר).
נוחות ישיבה - המושב הוא בעל צורה מוזרה, עם בליטה מתחת לירכיים ולא יהיה נוח לכולם, מה גם שהוא בעל כיוונים בסיסיים בלבד ללא כיוון גובה או זוית מושב. יחד עם הגה מתכוון לגובה בלבד לא כולם יצליחו למצוא תנוחה נהיגה אידיאלית, ונוחות הישיבה בינונית בלבד.
לסיטרואן ברלינגו יש דלת הזזה אחת מאחור (אבל יש אופציה לדלת נוספת, בתוספת תשלום), שמובילה למושבים נוחים למדי, שבזכות הגובה והרוחב המאפיינים את הקטגוריה, יאחסנו בקלות שלושה מבוגרים או עוללים במושבי בטיחות.
תא המטען, נוחות
מבנה תא המטען שטוח ורחב והוא נראה גדול משמעותית מהנתון הרשמי. יש כאן כיסוי קשיח, המסוגל לשאת עליו משקל, המעוצב בצורה חכמה - הוא ניתן לקיפול לשלושה חלקים כדי לאפשר הובלת מטען בגובה חריג מבלי לוותר לחלוטין על שירותי המדף. אוזני קשירה יעזרו לעגן מטען בעת הצורך, וקיפול המושבים נעשה ביד אחת ובקלילות בעזרת כפתורים נוחים לגישה שאינם דורשים הפעלת כח. גם כאן הגישה לתא המטען היא דרך שתי דלתות שוות גודל. אנחנו, כאמור, מעדיפים סידור אסימטרי.
נוחות הנסיעה היא היתרון הגדול של הסיטרואן ברלינגו, לא רק על פני מתחריו בקטגוריה ובקרב רכב מסחרי בכלל, אלא גם ביחס למכוניות משפחתיות. המתלים פשוט מצליחים להתמודד עם מפגעי אספלט ברמה שמבהירה מדוע הפכה סיטרואן לשם דבר בתחום. הרעש בתא הנוסעים נשמר ברמה סבירה, גם אם לא חרישית, עם נוכחות לכל המרכיבים המקובלים, עם דומיננטיות לרעש המנוע. המזגן מצליח להתגבר על הנפח הגדול של תא הנוסעים בקלות, והטמפרטורה בתא נעימה תוך דקות גם אחרי כמה שעות חניה בשמש שרבית במיוחד.
מנוע
יש שתי גרסאות מנוע, שהחדשה שבהן היא טורבו דיזל 1.6 ליטר עם 75 כ"ס ש"עשתה עליה" כדי לשמור על נוכחות בקבוצת מחיר 2 הקריטית לציי רכב. למרות ההספק הצנוע הביצועים העירוניים זריזים בזכות טווח עבודה רחב של המנוע והילוכים קצרים. המנוע חלק ותאב סל"ד ביחס למנוע דיזל, אבל מחוץ לעיר מתחילים להרגיש בהעדר הסוסים, בעיקר כשהרכב עמוס. אם אתם מובילים מטען כבד, או גרים באזור הררי, עדיף להשקיע את ההפרש הנדרש למנוע החזק יותר - עדיין 1.6 ליטר, אבל עם 92 כ"ס.
סיכום
הסיטרואן ברלינגו הוא רכב מצויין עבור מי שהשימושים המשפחתיים חשובים עבורו לפחות כמו אלו המסחריים, ויתרונו הולך וגדל ככל שהכבישים משובשים יותר. גילו ניכר בעיקר בתחושה בתא הנוסעים ומי שצריך להוביל נפחים גדולים עלול למצוא אותו מעט קטן מדי, ומי שמוביל משקלים כבדים כדאי שיעדיף את הסיטרואן ברלינגו עם המנוע החזק יותר. המחיר הנמוך עם המנוע החזק פחות הופך אותו מתאים במיוחד לנותני שירות כגון טכנאים, המקבלים את הרכב ממקום העבודה.
