האגדה מספרת שהסופרב הקודמת נולדה במחטף (אגדה שאנשי סקודה לא מאשרים, אגב). בקונצרן פולקסווגן לא התכוונו לתת לבת העממית במשפחה ליצר מכונית גדולה ויקרה יותר מהאוקטביה, אך לחץ מצד הממשל הצ'כי, שרצה שבכיריו ייסעו במכונית צ'כית (ויש שמספרים שהיה זה נשיא הרפובליקה הצ'כית בעצמו שהפעיל את הלחץ), שכנע את ההנהלה הגרמנית לתת אור ירוק לפרויקט. לאורך שנות יצור הדגם היוצא נמכרו מעל 130 אלף יחידות – ועם הצלחה, כידוע, לא מתווכחים, כך שדור ההמשך של הסופרב לא נדרש כבר לעזרה מבחוץ ובמקום מכונית שהיא בעצם פאסאט מוסבת ומתוחה, נוהל פרויקט הפיתוח מדף חלק כדת וכדין.
מלח הארץ
בניגוד לדור הקודם, שנראה כמו אוקטביה גדולה לטוב ולרע, הדור הנוכחי זוכה לעיצוב שהוא בו זמנית מזוהה מאוד עם סקודה, וייחודי בפני עצמו. החרטום הוא חרטום סקודה החדש שפגשנו לראשונה ברומסטר, עם החוטם המעוגל הבולט קדימה מקו פנסים הנמתחים לאחור. קו חלונות צר יחסית מחזק את תחושת האורך, שלא באמת צריכה חיזוק, הגג המשתפל מאוחר ובחדות ועיצוב קורה C יוצא הדופן יוצר פרופיל המזוהה בקלות. מאחור נמצא אחד ממוקדי הגאווה של מהנדסי סקודה - דלת תא המטען יכולה להיפתח בשני אופנים – כדלת רביעית או כדלת חמישית להטענת חפצים גדולים. ויש לאן להטעין חפצים גדולים – 565 ליטר של נפח מטען שימושי מאוד.
כאשר נכנסים לתא הנוסעים (וברשותכם נשבור שגרה וניכנס דווקא למושב האחורי), מתבררת מיד הסיבה לעיצוב קו הגג וקורה C – מרחב. עיצוב הגג אפשר מרווח ראש מעולה למרות מיקום אחורי מאוד של הספסל, מה שבתורו איפשר הקצאת דונמים שלמים לטובת רגלי הנוסעים המפונקים. שרי ישראל שיבחרו בסופרב החדשה כרכב השירות שלהם ייהנו גם משירותי הדום לרגליים, כדי שלא יחליקו חלילה קדימה בזמן שהם מנמנמים להם במושב האחורי.
בעמדת הנהג המרווח עדיין טוב ברוב הגזרות, אם כי היה אפשר להקצות עוד קצת מקום לברכיים, המוגבלות על ידי הקונסולה המרכזית. החומרים איכותיים ומורכבים בקפידה. העיצוב נקי, לא מצועצע ועם בחירת צבעים נכונה בכל הגרסאות שפגשנו, אולם למרות פסי העץ (האמיתי) והכרום, עדיין חסרה לסופרב אותה נגיעת השראה הנדרשת כדי להפוך תא איכותי ליוקרתי. לא בטוח, אגב, כי נקודה זו מפריעה בכלל לבכירי סקודה – אלו רואים בה משפחתית-גדולה איכותית יותר מאשר מכונית סלון.
מול הנהג פרוש לוח שעונים גדול, פשוט (במובן החיובי) וקריא מאוד. למען האמת, הוא אפילו קצת גדול מדי, עם מחווני סל"ד ומהירות שנדמה שאפשר לקרוא מהירח, וצג מחשב מרכזי המשרת מטרות רבות – פירוט נתוני נסיעה, מערכת הניווט ועוד.

תיבול עדין
ראשונה לנהיגה אנחנו מקבלים את הגרסה הבכירה, עם מנוע 3.6 ל' ו-280 כ"ס המשודכים לתיבת DSG משושת הילוכים – ובטח לא אפתיע אף אחד אם אספר שהאצנו אל עבר המדרונות המוריקים המקיפים את זלצבורג בקצב מכובד ביותר. מהמעט שהצלחנו לעשות במסלול הנהיגה הקצר (מדי) אפשר ללמוד לא מעט על תפקוד הסופרב באופן השימוש הנפוץ עבורה. בידוד רעשי הכביש והמנוע טובים מאוד, ורק תחת עומס ובסל"ד גבוה מפסיק צליל ה-V6 להיות נעים ומתחיל להיות עסוק ומטריד, אם כי עדיין מדובר ברמת רעש סבירה למדי. רק רעשי הרוח מפריעים לדממה בשיוט רגוע; זה מופיע כבר במהירויות שיוט בין עירוניות ומתגבר מעט ככל שעולה המהירות. המהנדס הראשי של סקודה, עימו שוחחנו בהשקה, מודע לבעיה הזאת וטען שבגרסאות הסדרתיות היא תטופל. נחכה ונראה.
כאשר צריך להפנות את ההגה שמים לב כי מדובר ביחידה בעלת קוטר נכון והיקף בשרני, השולטת בגלגלים באדיקות. למרות שמדובר בהגה אלקטרו-מכאני למהדרין, הוא מספק דיוק טוב ומשקל על הצד הכבד של הסקאלה, כשמדי פעם נדמה שאפילו מעט פידבק מצליח לטפס דרכו לידי הנהג. נצטרך לחכות למבחן בארץ כדי לבדוק את העניין לאשורו.
אבל ההפתעה האמיתית חיכתה לנו אחרי העצירה הקצרה לארוחת צהריים, לאחר שאת מפתחות גרסת ה-3.6 ל' החלפנו במפתחות של גרסת ה-1.8 ל' (ויש גם מנוע בנזין צנוע עוד יותר בהיצע – ה-1.4 ל' TSI עם 125 כ"ס). בדיוק חצי הנפח מהמנוע הקודם, אך בעזרתו של מגדש טורבו מתקבל מנוע שהפתיע בקצב אותו ייצר. והוא עושה זאת בחלקות ושקט, ללא הצליל העסוק שמלווה לפעמים מנועי ארבעה צילינדרים כאשר הם נאלצים לסחוב מכונית גדולה שכזו. ולמרות שהמנוע התגלה כבעל יכולת, עדיין חסר לי בהיצע מנוע ביניים בינו לבין המנוע הבכיר, כזה שיגשר על פער 120 הסוסים שמפרידים בין שני המנועים.
שותפה נוספת לביצועי הסופרב עם המנוע הזה הייתה תיבה חדשה לחלוטין, דור שני של תיבת ה-DSG עם שבעה הילוכים במקום שישה. אולם בעוד מספר ההילוכים צפוי להיות כלי מכירות יעיל, הרי שאני עלצתי דווקא על הפעולה הזריזה יותר והחלקות המשופרת. כנוסע, האינדיקציה העיקרית והכמעט יחידה להחלפת הילוך היא שינוי קל בצליל המנוע; כנהג משוטי התפעול מאחורי ההגה נוחים מאוד לשימוש ומאפשרים תפעול מהיר ונוח כשהתערבות ידנית נדרשת. גם כאן נמצא את אותו הגה חיובי, כשחרטום מעט קל יותר והנעה קדמית בלבד משפרים את התגובה הראשונית להפניית ההגה.
עוד הפתעה לטובה מגיעה מכיוון המתלים. סקודה, שצריכה להתמודד עם כבישי צ'כיה המצולקים, תמיד הרשימה אותנו בכיול מתלים נוח מבלי להיות רכרוכי. אולם נראה היה כאילו הם שכחו את המרשם הסודי לאחרונה (ברומסטר ובפאביה הנוקשות-יחסית), ולכן עלו חששות לגבי מתלי הסופרב. אבל למרות צמיגים נמוכי חתך, כמקובל בהשקות, המכונית התמודדה יפה מאוד עם מגוון רחב של מהמורות מכל הסוגים. על כולן הרגישה הסופרב מוצקה, אך מבלי להתרסק או לבעוט, תוך שהיא מעגלת וממתנת את שיבושי הכביש לרמה נסבלת בהחלט.

גורמה או מזון להמונים?
הסופרב החדשה מציעה חבילה מוצלחת מאוד – מרווח מדהים, ביצועים נאים, נוחות טובה ואיכות בניה ברמה גבוהה, וכל זה במחיר נמוך משל פאסאט מקבילה (לפחות בגרמניה; תמחור מקומי עדיין אין, בדיוק כמו מפרט מדויק או אפילו היצע גרסאות שנותר לוטה בערפל). עם תמחור נכון גם אצלנו (כולל ויתור על יומרות למצב אותה כמכונית סלון), נראה כי צפוי לסופרב החדשה עתיד טוב בהרבה משל הדגם הקודם, משום שהפעם מדובר במכונית שלמה והומוגנית יותר, הנותנת פירוש מרווח במיוחד לרעיון המשפחתית-הגדולה. אבל מעבר לכך, הסופרב גם מחזקת את מעמדה החדש של סקודה – לא עוד מכוניות משעממות ואפורות בשם התמורה לכסף, אלא מכוניות מקוריות ובעלות סקס אפיל, מבלי לוותר על התמורה לכסף