החשמלית של רנו יוצאת לדרך
קרלוס גוהן האגדי הגיע, הפוליטיקאים חגגו בהצהרות, וישראל יצאה לדרך חשמלית. אבל סימני השאלה רק גדליםהנקודה הישראלית?
גוהן שנחת כאן עם מספר שתיים שלו פטריק פלאטה, שסיפק בזמן הקצר בו שהה מעט אינפורמציה לגבי הנושא ואולם מכמה דברים שכן נאמרו ניתן לקבל תמונה כללית לגבי האינטרס של רנו. מבחינת רנו העובדה שמכוניות חשמליות זוכות כאן להקלות מס מפליגות (מס קניה של 10 אחוזים) יוצרת כאן יתרון עסקי ברור. התנאים להצלחה מבחינתו ברורים: אמינות טכנולוגית שרנו תספק, תשתית שיבנה מיזם בטר פלייס, ותמיכה ממשלתית שכבר קיימת. ''אנחנו מאמינים שמכונית חשמלית שלנו תצליח כאן בגלל שלוש סיבות'' הסביר גוהן '' היא תעלה כמו מכונית רגילה בגלל ההטבות הגדולות במס שיש בישראל וזו לא ספקולציה זה כבר קיים אצלכם. מחיר האנרגיה יהיה זול מדלק ותהיה אחריות לכל החיים למערכת הטעינה. עם תנאים כאלה אנחנו בטוחים שנצליח''. מהי הצלחה? ''השותפים שלי מדברים על עשרות אלפי מכוניות אני מעריך שנוכל למכור כאן בין 10,000 ל-20,000 מכוניות לשנה''. וגם זה שונה מחזון המאות אלפים של שי אגאסי.
ניסוי ותהיה
המוח היהודי ממציא לנו פטנטים? לא ממש. כדאי להבין שלא ישראל או מיזם בטר פלייס הם שדחפו את רנו לייצור מכונית חשמלית. ''רנו וניסן '' מסביר גוהן ''יציגו בשוק מספר לא מבוטל של מכוניות חשמליות בשנים הקרובות. לכל שוק נביא דגמים אחרים. אנחנו רואים במכונית החשמלית אלטרנטיבה מעניינת. זה לא ניסיון או הרפתקה אלא כוונה להביא מוצר חשמלי שלם''. לפחות בשלב הראשון המכונית המדוברת תיוצר באירופה ואין כל סיכוי שתיוצר בישראל. זאת למרות שנשיא המדינה דיבר בנאומו על מקומות העבודה להם זקוקים הפלסטינאים. יכול להיות שהוא לא שם לב לכך?
אז איפה בדיוק אנחנו נכנסים לתמונה? בסופו של דבר אם אכן יגיע הפרויקט לידי יישום מציאותי המכונית החשמלית תהיה של רנו, עם טכנולוגיה של רנו, וייצור אירופאי. וישראל? הפוליטיקאים שלנו שמחים לבשר על הקטנת התלות בנפט – ''שממן פעילויות של ארגוני טרור'' (שמעון פרס). אבל התוצאה היא שישראל עשויה להפוך למדינה הראשונה בעולם עם שיווק מאסיבי של מכוניות חשמליות ובעצם לאחד משדות הניסוי הגדולים ביותר בעולם לרכב כזה. היא התחייבה על הקלות מס מפליגות עד 2019 למכוניות חשמליות, עם פער גדול לעומת מכוניות אחרות.
המיזם התחייב (בשיתוף ממשלת ישראל) על הקמת תשתית טעינה שכוללת 500,000 נקודות טעינה. ומהיכן יגיע החשמל? אגאסי מדבר על ייצור חשמל ירוק, כאשר הנטייה הגדולה היא לדבר על השמש והרוח. האם זה אכן מציאותי? עדיין לא ברור.
במילים אחרות מדינת ישראל נתנה כאן הזדמנות עסקית מצוינת לחברת רנו והפכה את המדינה לשותפה בניסוי מעניין. אבל האם אנחנו צריכים להיות שפני הניסיונות של המכונית החשמלית שבמבט לאחור נכשלה תמיד? האם באמת אנחנו צריכים להוביל את העולם בהרפתקה הזו? במי תפגע אפליית המס של עולם הרכב? כמה זה יעלה לנו? והיכן תעמוד הממשלה אם תוך שנים ספורות תעמוד על הפרק מכונית מזהמת פחות עם טכנולוגיה שאינה חשמלית? הרי גם גוהן מסביר שרנו-ניסן משקיעה לא פחות ואולי יותר בטכנולוגיות היברידיות או תא דלק. ומה יקרה אם חברות אחרות או יבואנים נוספים ירצו להידחק לתחום הרווחי שנוצר כאן. האם הם יוכלו? ותחת איזו מטריה? שאלות רבות מעניינות ואת התשובות המעשיות נקבל כך נראה בשנים הקרובות. הזמן הקצר שהוקדש לשאלות בבית הנשיא רומז אולי לכך שאף אחד עוד לא יודע באמת לאן יובילו העניינים.