הקנגו הוא מוותיקי הקטגוריה, שני רק לברלינגו של סיטרואן. בחו"ל הוצג כבר הדור הבא, שהוא גדול ומאובזר בהרבה, וגם קנגו קומפקט קטן יותר, אבל בינתיים ימשיך להימכר כאן הקנגו הנוכחי גם ב-2008.
עיצוב ותכנון
כבר במבט ראשון ברור כי הכיוון שהנחה את רנו היה קצת שונה מזה שהנחה את מהנדסי ומעצבי שאר יצרניות הטנדרונים. הקנגו קטן יותר משאר הטנדרונים, והפער מול הגרסה הארוכה והגבוהה של הקונקט גדול כל כך שהם כבר כמעט ולא יכולים להידחק לאותה קטגוריה.
העיצוב החיצוני של הקנגו נבדל מהשאר, כשהוא היחיד שעשוי לזכות לתואר "חמוד". העיצוב בפנים ממשיך את הקו הכללי מבחוץ, ולמרות שימוש בחומרים "מסחריים", קשים ופשוטים, התחושה נעימה, גם בזכות השימוש בשני גוונים. יש בוידם, אבל קטן יחסית, ומלבד מחזיקי הכוסות יש רק עוד תא קטן אחד בהישג ידו של הנהג, וזה מעט מדי גם כאן המושב לא מתכוון לגובה, וההגה לא מתכוונן בכלל (שוב אילוצי מחיר, ככל הנראה), אבל תנוחת הנהיגה בכל זאת סבירה, ויחד עם מושב נוח התוצאה סבירה בהחלט, בהנחה שאתם בממדים ממוצעים. בזכות הממדים הקטנים והעובדה שניתן לראות את קצה החרטום בקלות, התמרון בעיר נוח במיוחד.
נוחות ופרקטיות
הממדים הקומפקטיים גובים מחיר במרחב הפנים - המושב האחורי צפוף עבור שלושה מבוגרים בגלל ממד רוחב מוגבל. מרווח הראש כמובן טוב, וכך גם מרווח הרגליים – אבל זה בא על חשבון תא המטען. הגישה למושב האחורי היא דרך דלת צד אחת בלבד ואין אופציה לשניה, מאחר שבקרסו, היבואנית, הגיעו למסקנה שאין לזה דרישה מספקת.
תא המטען כולל מגש וטבעות עיגון, אבל הוא קטן משמעותית מהמקובל בקטגוריה. למרות שהנתונים היבשים דומים לאלו של הברלינגו, הוא נראה קטן יותר במידה משמעותית. חסר לו עומק וארגז ירקות ממוצע, למשל, ינצל את כל המרחק עד לגב המושבים. הדלת היא מהסוג האסימטרי, אולם דווקא החלק הגדול יותר הוא זה שנפתח ראשון – מוזר ולא מנצל את יתרונות הסידור הזה בתנאים צפופים.
בתחום המתלים מפגין הקנגו את מה שאפיין את המכוניות הצרפתיות בעבר, עם מתלים רכים וסופגים ברמה שתבייש לא מעט מכוניות משפחתיות. אולם תחת עומס הם מגיעים לקצה מהלכם בתדירות גבוהה מדי, בעיקר על גלים בכביש המהיר. מגבלה נוספת היא בדמות רעש הגלגלים בכביש המהיר, החודר לתא הנהג בעוצמה מטרידה, מה שמעלים את רעשי הרוח (שהופכים למשמעותיים רק במהירויות לא חוקיות) ואת רעש המנוע המתון. המזגן כאן בינוני בעוצמתו ודורש זמן כדי לקרר את החלל. גם כפתורי התפעול של המזגן ממוקמים נמוך מדי וכדי להשלים את התמונה הם קטנים מדי. אפשר להתנחם בזה שפעולתו שקטה.
מנוע
באגף יחידות ההנעה מציע הקנגו אופציה ייחודית - מנוע בנזין, שמשודך לתיבה אוטומטית. הצירוף הזה עשוי לקסום במיוחד למי שמסתובב בעיקר בעיר, עם התנעות רבות, ולא מכסה הרבה קילומטרים. גרסת המבחן צוידה באופציית הדיזל היחידה כיום עם מנוע 1.5 ליטר, מסילה משותפת, המציע 70 כ"ס. זה אומנם ההספק הצנוע בקטגוריה, אך בזכות המשקל הקל ועקומת כח רחבה מתקבלים ביצועים סבירים בהחלט, גם מחוץ לעיר. כמובן שכמה מאות ק"ג בתא המטען או עליות חדות יעוררו כמיהה לעוד כמה סוסים.
הקנגו הוא העירוני ביותר באופיו מבין הטנדרונים. הממדים הקטנים הופכים ליתרון ברחובות צפופים, שם זורחים גם המתלים הנוחים. מצד שני, נפח ההטענה שלו, יחד עם אותם מתלים רכים ומנוע חלש, מגבילים אותו כרכב עבודה למי שצריך לסחוב הרבה ורחוק. עם האופציה האוטמטית הוא מציע חבילה שמתאימה במיוחד למשלוחים עירוניים.
