הפורסטר הוא רכב חשוב לסובארו וזה בולט בשפע ההשקות, והצגות הבכורה שלו וגם בכוונה להכפיל את מכירותיו. בניגוד למסורת סובארו אפילו ארגנה בחופזה (מוגזמת) השקה דינאמית לעיתונאים לטובת טעימה ראשונה. כי הסובארו פורסטר חשוב לא רק בגלל הכמויות אלא בעיקר בשל התדמית האופנתית שהוא צריך להביא לסובארו. הסובארו פורסטר היוצא נמכר באופן סביר אבל לא הביא למותג את אותו ערך מוסף אופנתי-יוקרתי. כאן הוא נכשל.
סובארו הקטנה, הייתה ב-1997 מהראשונות לתפוס את גל הפנאי עם הפורסטר. אבל הם לא הבינו שקהל תאב אופנה מחפש לרוב מראה ...אופנתי.
קצת יותר מעשור אחרי מנסה סובארו לתקן את המצב עם הפורסטר החדש. התוצאה הרמונית ונעימה בהרבה אבל הסובארו פורסטר עדיין אינו פורץ דרך, ונראה מעט אנונימי.
הפורסטר נשען על אבולוציה של רצפת קודמו, והתפיסה נותרה דומה: התבססות על האימפרזה (החדשה) עם בסיס הגלגלים הארוך יותר, מכללי ההנעה הכפולה וכמובן גם מנועים והתיבות. הקשר בולט בסביבת הנהג הכמעט-זהה שנראית פשוטה ביחס ליומרות- למרות שרשימת האבזור עשירה.
הסובארו פורסטר גדל מכל כיוון. הוא ארוך מקודמו ב-7.5 ס''מ, רחב ב-4.5 ס''מ וגבוה ב-11 ס''מ. בסיס הגלגלים צמח ב-9 ס''מ, מרווח הגחון בס''מ ( 2.5 ס''מ בטורבו) ואילו סרח העודף האחורי הצטמצם ב-1.5 ס''מ. סובארו נצלו זאת גם להגדלת החלל הפנימי והפורסטר בפירוש מרווח מקודמו ומציע מרחב טוב מאחור.
היום הקצר, ותנאי הדרך המוגבלים אפשרו רק טעימה מיכולת הסובארו פורסטר. מנוע ה-2.0 ליטר שזכה לראש משופר וסעפות יניקה ופליטה חדשות מייצר 150 כ''ס (קצת פחות מקודמו) אך זמינות הכוח עדיפה. למרות שמירה על משקל נמוך יחסית, הוא עדיין אינו מרגיש נמרץ ומסתפק בביצועים סבירים (12.7 ש' למאה ו-185 קמ''ש מרביים). ברור שחלק מהאשמה היא בדבקות היפנים בתיבה עם ארבעה הילוכים בלבד, ומה שמפריע יותר הם יחסי ההעברה הארוכים. יחד עם חיבה לסל''ד גבוה נראה שכדי לייצר קצב טוב, או לעקוף, צריך למעוך את הדוושה ולנסוק לתחום האדום.
מנוע הטורבו (2.5 ליטר) שמייצר 230 כ''ס זכה למגדש משופר ומצנן ביניים חדש ומשודך לאותה תיבה (יחסי ההעברה זהים). הוא מטפס קצת נמוך יותר והתיבה מונעת השקה לקו האדום, אבל הוא צריך להתאמץ פחות. כצפוי הוא חזק ומהיר בהרבה וזמינות הכוח עדיפה משמעותית. ועדיין בגלל תיבה לא זריזה, ארוכה ומרובעת הילוכים, הוא עדיין לא מרגיש מהיר כמו שרומזים הנתונים (7.9 ש' למאה ו-207 קמ''ש). מאידך הצימאון לדלק בלט גם בנסיעה קצרה.
רכינת המרכב בפניה הראשונה רומזת שסובארו ריככו את כיול המתלים. גם ההיגוי (חשמלי) אינו מרגיש מחובר ולוקה בערפול מסוים. באופן מעניין גם הטורבו, עם הגה הידראולי, לוקה באותה תסמונת. אבל למרות התנודות מצליח הסובארו פורסטר להציג יכולת גבוהה והתנהגות מאוד בטוחה, במיוחד כשלומדים לסמוך עליו. הדיבידנד על הריכוך הוא נוחות טובה גם על שבילי העפר המעטים בהם עברנו. ובכלל נראה שמדובר בכלי נעים ואפילו הטורבו הנוקשה יותר, נוחה. הבלמים, כרגיל בסובארו, נרפים.
הסימנים הראשונים מראים שהסובארו פורסטר שופר מהותית ונותר נעים וכנראה גם בעל יכולת. גם רמת הציוד טובה (שש כריות, ESP). עם זאת המראה הפשוט מבפנים והעיצוב הלא בולט גורמים לנו לתהות האם נוכח ההתייקרות (180,000 -200,000 שקלים או 230,000 שקלים לטורבו) והתחרות הגוברת (שחלקה זולה משמעותית) הסובארו פורסטר מספיק סקסי, מושך ותחרותי. על כך נענה בקרוב במבחן מלא.