כותב שורות אלו אינו נמנה על חסידי הגלובליזציה בענף הרכב. הוא היה מעדיף שסיאט לאון לא תשתמש באותם הגנים של סקודה אוקטביה, שמח על הפירוד בין דיימלר לקרייזלר, וסבור כי העובדה שמכוניות וולוו ופורד משתמשות בפלטפורמות משותפות היא פשע. על מה שקורה עם סאאב ואופל, למשל, כל שיש לי לומר הוא "מגיע להם".
אבל לפעמים באמת אין ברירה, ואין ספק כי שת"פים גלובליים ואיגודי-ענק יכולים לעשות הגיון ברמה העסקית-כלכלית. זה בודאי נכון במקרה של קרייזלר, שנראית כצועדת בדרך לאבדון בטוח עם שילוב מנצח של הפסדי-עתק והיצע דגמים נחות. עוד בתחילת השנה התבשרנו כי ניסאן תספק לקרייזלר מכונית על בסיס הפלטפורמה של הטידה; אתמול, בהודעה מאוחדת של שתי השותפות לעסקה, התברר כי מדובר בשיתוף-פעולה נרחב יותר. ובכן כפי שהתפרסם בינואר, ניסאן תייצר מכונית נוסעים עבור קרייזלר על בסיס מכני של הוורסה – המוכרת אצלנו כטידה – אך לשיווק בדרום-אמריקה בלבד. משמעותי יותר הוא ההסכם על ייצור מכונית חדשה לגמרי, שתתבסס על פלטפורמה שתפתח ניסאן עם מרכב בעיצוב קרייזלר, ותיוצר על-ידי ניסאן ביפן. מכונית זו תשווק בארה"ב, אירופה ועוד. מהצד השני, קרייזלר תייצר עבור ניסאן בשוק האמריקני טנדר בגודל מלא. הפעם העיצוב החיצוני יהיה לפי תכנון של ניסאן, אך לא ברור מה יהיה הבסיס המכני – והאם הטנדר המדובר יחליף את הטיטאן הנוכחי (ואולי ימשיך להקרא טיטאן?). העסקה כדאית לשני הצדדים: קרייזלר תנצל קיבולת ייצור של מפעלה במקסיקו, ונסיאן מרוויחה ייצור זול יחסית עבור השוק האמריקני החשוב.