העולם איבד את הראש. בעל הבית משתגע. נפלו על השכל. דומה כאילו הצד העליון של תעשיית הרכב, השפיץ של הפסגה, לא שמע על מיתון, מחירי דלק מאמירים או ירידות במכירות. עוד בטרם הספקנו להתאושש מהדיווח על
מכונית-על בריטית חדשה ועל הולדתה מחדש של
סדנת-עיצוב איטלקית אקסקלוסיבית וכבר אנו מתבשרים על עוד מכונית ספורט-על קיצונית שעומדת להסתער על עולם הרכב. הפעם זה גם מגיע עם הצהרה ברורה אודות היות המכונית המדוברת המהירה ביותר בעולם. אנחנו אוהבים דיבורים כאלה.
מה שקצת מפתיע כאן הוא ארץ המוצא של המכונית המדוברת: שוויץ, מדינה עם מסורת מוטורית הרבה פחות מפוארת משל בריטניה, או איטליה, או בעצם כמעט כל מדינה מערבית אחרת באירופה. אבל כדאי בכל זאת לזכור כי שוויצריה היא ארצם של פרנקו סבארו ושל מכוניות מונטוורדי, כך שקצת רקע מוטורי יש כאן בכל זאת. ואתם יודעים מה? אז אין בשוויץ תעשיית רכב כמו בבריטניה. רק תראו את המכונית המופיעה כאן.
היא מגיעה מיצרן חדש בשם Weber, על שם בעל-הבית רומן וובר (וללא כל קשר לחברת וובר האיטלקית המוכרת מתחום מערכות היניקה). אותו וובר עשה את הונו וצבר מומחיות בעבודה עם חלקים מדוייקים ומתכות מיוחדות בתעשייה הרפואית, ובשנות ה-90 הפך במקביל לספק חלקים מיוחדים עבור מכוניות פורמולה 1 ו-DTM. לפני מספר שנים החל וובר בהקמת האופרציה לייצור מכונית-ספורט כובשת עולם. אבטיפוס ראשון הוצג בתערוכת 'טופ מרקס מונאקו' האולטרא-יוקרתית לפני שנה, ועכשיו המכונית קרובה די הצורך לשלב הסדרתי כדי להכריז עליה רשמית. ומדובר בחתיכת הכרזה. שימו לב לנתונים הבסיסיים: 900 כ"ס, משקל של 1,100 ק"ג למרות שימוש בהנעה כפולה (וזה יוצא רק 1.22 ק"ג לכל כ"ס), 0 ל-100 ב-2.5 שניות, 0 ל-200 ב-6.6 שניות, 0 ל-300 ב-16.2 שניות, מהירות מירבית מעל 420 קמ"ש. וכדי לא ליצור אי-הבנה לגבי הכוונות, השם שהוענק למכונית החדשה לא משאיר הרבה מקום לדמיון: Faster One, או בקיצור F1...
כדי להשיג את הנתונים המדהימים הללו נקטה החברה בגישה של לא-משנה-כמה-זה-יעלה. המכונית עשויה פחות או יותר כולה מקרבון, כולל פריטים כמו ההגה למשל. תכונותיה האוירודינמיות פותחו בסיוע מנהרת רוח והרבה שעות מחשב, ולדברי החברה רק מכוניות מירוץ טהורות שאינן מוגבלות על-ידי שיקולים חוקיים או דרישות למרווח גחון משיגות כוח הצמדה גבוה יותר. הכנף האחורית משמשת לא רק כאלמנט ליצירת כוח הצמדה: בבלימה ממהירויות גבוהות היא משנה את זוויתה לאנכית, ובכך מתפקדת כבלם-אוויר. על העיצוב אין מה להכביר מלים: ה-F1 אמנם רחוקה מלהיות מלכת-יופי, אבל פשוט לא דומה לשום דבר.
המנוע (המרכזי, כמובן) הוא V8 בנפח 7.0 ל' המגיע מ-GM – בבסיסו זהו מנועה-LS7 של הקורבט Z06 – אבל גם ממנו לא נשאר הרבה. כמעט הכל הוחלף, והוספו צמד מגדשי-על, אחד לכל רביעיית צילינדרים. התוצאה היא אותם 900 כ"ס שמושגים ב-7,000 סל"ד, כשהמומנט המירבי של כ-107 קג"מ מגיע כבר ב-3,900 סל"ד. המפתיע הוא שאת מרבית העבודה עשתה החברה החדשה בעצמה, מה שנקרא In-house, וכמעט שלא הלכה לספקים חיצוניים כפי שמקובל במכוניות דומות אצל יצרנים אחרים. זה כולל אפילו חלק לא מבוטל מעבודת המנוע: מערכת הזרקת הדלק, צמד המגדשים, מערכת הפליטה ויחידת ניהול המנוע. וובר פיתחה בעצמה גם רכיבים שכל העולם קונה אצל ספקים המתמחים בכך כמו תיבת ההילוכים הרובוטית, שמסוגלת לבצע החלפות הילוכים בתוך 50 מילישניות – כמחצית הזמן שנדרש לתיבות רובוטיות במכוניות ספורט אקזוטיות כיום. גם מערכת ההנעה הכפולה, שמעבירה עד 36% מכוח המנוע לגלגלים הקדמיים, פותחה על-ידי וובר. היא כוללת דיפרנציאלים בעלי בקרה אלקטרונית לשליטה אופטימלית על ניתוב הכוח לאן שצריך. אפילו הקליפרים של מערכת הבלימה, כל אחד מהם עם 12 בוכנות (קדימה ואחורה!) יוצרו בבית, במקום לבחור בפתרון הטבעי של רכישה מברמבו, נניח.
השילדה עשויה מאלומיניום תעופתי, שוקלת רק 65 ק"ג וכן, גם היא פותחה ויוצרה בבית על-ידי וובר. אפילו המכונות הנדרשות לייצור פרופילי האלומיניום המורכבים יוצרו על-ידי וובר. בין האמצעים שננקטו כדי לוודא חלוקת משקל אופטימלית: שימוש בארבעה מיכלי דלק נפרדים, בקיבולת כוללת של 110 ליטר. עצמות-העצה של המיתלים כורסמו מגוש אלומיניום שלם (על-ידי וובר, כמובן), ומשתמשים בבולמים עתירי-כוונונים. החישוקים (גם הם, למי שעוד לא ירד האסימון, מתוצרת עצמית) הם בקוטר "20, מלפנים ברוחב 10 אינץ' עם צמיגים במידה 285/25 ומאחור – רוחב 13 אינץ' וצמיגי 325/25. אנו מניחים שאת הצמיגים כבר לא ייצרה וובר בעצמה... אבל את ההגה המגניב – שנושא מתגי שליטה על מיפוי מערכת ניהול המנוע ועל בקרת המשיכה – דווקא כן, וגם את המושבים. פשוט לא יאומן.
ה-Faster One יושבת על בסיס גלגלים של 2.90 מ', ושאר הנתונים החשובים הם אורך 4.50 מ', רוחב 2.04 מ' וגובה 1.15 מ'. הייצור בפועל אמור להתחיל עוד הקיץ, במחיר ליחידה של 1.620 מיליון פרנקים שוויצריים. נקרא לזה יותר ממיליון וחצי דולר, בשערי המפעל, לפני מסים כלשהם.
כל שנשאר לנו לומר הוא "וואוו".
לאתר הבית של וובר
