הכתבה פורסמה במקור באפריל 2007
הדור העשירי של הקורולה, אחת המכוניות הנמכרות ביותר בארץ, גררה גל גדול במיוחד של דיונים מקדימים בפורומי האינטרנט השונים ובקרב הקוראים שלנו. וזה מעניין – כי בד''כ מכוניות מסוגה של הקורולה, מכוניות לחם וחמאה אפורות תדמית, לא מעוררות סקרנות ועניין שכאלו. אלא שהפעם היתה לכך סיבה ראויה – טויוטה השמרנית בדרך כלל נטשה את תיבת ההילוכים האוטומטית הסטנדרטית, אחת מנקודות החוזק של הדגם המוחלף, לטובת תיבה רובוטית שאמורה לספק יתרונות, בעיקר, בתחום צריכת הדלק, אבל הניסיון עם אחותה המותקנת ביאריס עורר חששות רבים לגבי ביצועיה בקורולה.
למרות ההצהרות על ''מכונית חדשה לחלוטין'', בחרה טויוטה להשאר עם בסיס הגלגלים הקצר יחסית (במונחי הדור הנוכחי בקטגוריה) של 260 ס''מ. האורך הכללי אומנם גדל משמעותית – 13 ס''מ – אבל נראה כי לא מעט מהתוספת הגיעה לפגושים לטובת תוצאות הריסוק. מבחינת המרחב הפנימי השינוי המשמעותי הוא ברוחב – תוספת של כחמישה ס''מ לרוחב הכללי מגבה את ההצהרות על מרחב משופר משמעותית לנוסעים. מלפנים התחושה מרווחת, ומאחור נראה כי שלושה אנשים (או מושבי בטיחות לילדים) באמת יכנסו בקלות יחסית. אבל מרווח הברכיים מאחור, שמושפע מאוד מבסיס הגלגלים, סביר בלבד ומרווח הראש גבולי. לא מדובר במכונית צפופה, וכאמור בפרמטרים מסויימים היא אפילו נמצאת מעל הממוצע, אבל בהחלט אין כאן את תחושת ה''מכונית מקטגוריה גבוהה יותר'' עליה חוזרת טויוטה שוב ושוב בחומר לעיתונות.

גם איכות החומרים והבניה לא עומדת מאחורי ההצהרה הנ''ל. היא לא ממש גרועה בפני עצמה, אבל מאכזבת ביחס לדור הקודם של הטויוטה קורולה וביחס למה שהתרגלנו לקבל מטויוטה בשנים עברו – דיפוני הכאילו-אלומיניום מורכבים בצורה לא מדויקת וחלקם רופפים, סגירת הדלת מייצרת צליל חלול שלא מסתדר עם ההצהרות על יוקרה ואיכות, והפלסטיקים עצמם נוקשים וזולים לתחושה. לפחות העיצוב, ובמיוחד אזור הקונסולה המרכזית (בגרסה עם בקרת האקלים, שנעדרת בגרסת הליסינג) מציע קצת רעננות ומקוריות שעוזרים לשפר במשהו את הרושם.
היציאה לדרך מההשקה באילת נותנת, שוב, את התחושה שמי שכתב את חומר העיתונות של הקורולה החדשה לא ממש טרח לנסוע בה לפני כן. רבות מדובר בטקסט על שיפור משמעותי ב-NVH (רעש, ויברציות ומה שאפשר לתרגם כ''נוקשות''), אבל המנוע הוא היחיד שעומד מאחורי ההצהרות – הוא חלק מאוד כל הזמן ושקט באופן מופתי רב הזמן. רק תחת עומס ובסל''ד גבוה רעש המנוע חודר לתא הנוסעים, ואז מדובר בצליל מעצבן ומטריד – לא חזק במיוחד, אבל צליל מתכת מעונה שיצרום לכל מי שיש בלבו רחמים גם על מכונות. שאר הסעיפים, כאמור, מאכזבים – רעשי רוח וכביש נוכחים ברמה גבוהה מהממוצע (אם כי בעיית רעשי הרוח נבעה ככל הנראה מבעיה ברכב המבחן), עם רעשי מתלים בוטים במעבר על מהמורות חדות, עושים צחוק מההצהרה לגבי שקט. תוסיפו לזה את העובדה שחספוסים בכביש (כגון כבישים סדוקים או מגורדים),מווברצים דרכם אל תוך תא הנוסעים ו''מטפלים'' בסעיף הנוקשות, והתמונה הושלמה. לא, הטויוטה קורולה החדשה בהחלט לא מצטיינת בתחום ה-NVH. אין להבין מזה שהטויוטה לא נוחה – מתליה ארוכים ורכים יחסית, בולעים בצורה טובה גלים גבוהים או בורות בכביש בנסיעה עירונית ומספקים נוחות סבירה בסך הכל. מחוץ לעיר המתלים הרכים ממשיכים לספק נוחות טובה מהממוצע, אבל רק כל זמן שהקצב נשאר רגוע. אם אתם ממהרים על בסיס קבוע, ובעיקר אם הנתיב שלכם כולל כבישים מפותלים, כדאי שתבחרו מכונית אחרת – האחיזה אומנם שם, אבל השילוב של מתלים רכים (ועוד ללא מוט מייצב מאחור משיקולי אריזה וחסכון במקום) עם הגה חשמלי מנותק לחלוטין ושלדה לא מתקשרת וכמעט לא מגיבה, יוצרים מכונית שמשדרת חוסר נוחות בולטת כאשר הקצב עולה. וזה מתחבר למפרט אבזור הבטיחות הצנוע – רק ארבע כריות אוויר, כאשר רב הקטגוריה מציעה כבר שש, וללא בקרת יציבות, אפילו לא כאופציה בתוספת תשלום. הטענה היא כי צמד הכריות הנוסף ובקרת היציבות היו עולים לצרכן עוד כ-4,000 ש''ח כל אחד – מה שמעלה את השאלה כיצד הצליחו לא מעט יבואנים לדחוק אבזור זה לתוך מכוניות בקטגוריה 2 ללא תוספת מחיר. או שמא בקרת היציבות של טויוטה יקרה במיוחד? העדר אבזור הבטיחות בולט במיוחד מול ההשקעה הגדולה, בפיתוח ובמיתוג, של טויוטה העולמית בנושא.

ועכשיו הגענו לנושא שהבעיר את האש הגדולה ביותר – התיבה הרובוטית החדשה. בעיקרון מדובר בתיבה זהה לזו שעשתה הופעת בכורה ביאריס – תיבה רובוטית בעלת מצמד בודד וחמישה הילוכים. הרושם הראשון, כבר ביציאה מהחניה, הוא שטויוטה ניצלו את הזמן לשיפור – תיבת ההילוכים משתלבת במהירות מרגע עזיבת הבלם ומייצרת את הזחילה המוכרת והחביבה על מי שהתרגל לתיבה אוטומטית. אבל תוך כמה מאות מטרים מתברר שלא מספיק – אם מתייחסים למכונית כמכונית אוטומטית רגילה, צפויה לכם אכזבה. לא נדרשת אנינות מוטורית מיוחדת כדי שהחלפות ההילוכים יפריעו לכם, בדיוק כמו שלא צריך להיות אנין טעם כדי לזהות שהלאפה של השווארמה יבשה. כל העלאת הילוך (ההורדות דווקא בסדר בד''כ) מלווה בהחנקות קצרה של המנוע, שמקדימה את ניתוק המצמד, ומטלטלת את האוטו – החל בגיהוק קצר וכלה בניעור של ממש, בהתאם לתנאי הנסיעה והכביש. אפשר אומנם ''לרקוד'' מסביב לאוטו כדי לצמצם את האפקט למינימום – להשתמש במשוטי החלפת ההילוכים מאחורי ההגה כדי לתזמן את החלפת ההילוכים עם הרפיה מהגז, או להיות קשובים במיוחד למנוע כדי לנסות ולחזות מתי האוטו עומד להחליף הילוך, אבל כמו שאנחנו רואים את זה, אם ''מר ישראלי'' היה רוצה להיות מעורב כל כך בתפעול מערכת ההינע, שוק הרכב המקומי לא היה 90% אוטומטי...
שאר מערכת ההינע (משמע המנוע) דווקא חיובית – המנוע החדש – עם תזמון משתנה גם לשסתומי הפליטה, והספק שצמח ל-124 כ''ס – חלק מאוד ושקט בד''כ, ומציע דחף מספק גם בסל''ד נמוך, ובסל''ד גבוה מתחרה על תואר החזק בקטגוריה (הוא מנצח ברמת הקטלוג, אבל צריך עדיין לחכות לתוצאות השוואה במציאות). אלא שגם בביצועים פוגמת התיבה הרובוטית – למרות משקל ויחסי העברה זהים לאלו של התיבה הידנית, זמני התאוצה למאה ארוכים משמעותית (12.4 ש' לעומת 10.7 ש'). כשלוקחים בחשבון שהאצה למאה כוללת שתי החלפות הילוכים לכל היותר, אפשר לקבל מושג לגבי זמני ההחלפה. ומה לגבי צריכת הדלק, אחת מההצדקות העיקריות לתיבה הרובוטית? צריכת הדלק לאורך ההשקה נעה בין 1:8 בקטעים הדינמיים והעירוניים ל-1:13 בקטעי השיוט הנינוחים. בהחלט לא צריכת דלק רעה, אבל ככל הנראה גם רחוקה מיתרון ה-''20%-25%'' שמבטיחים בטויוטה – נצטרך לחכות למבחן ההשוואתי.
באופן סמלי ביום ההשקה המקומית של הקורולה פורסם כי טויוטה עקפה את GM במכירות העולמיות ברבעון הראשון של השנה, תואר מכובד מאוד שהעסיק את טויוטה לא מעט בשנה האחרונה. אבל לא בטוח שהקורולה החדשה היא הנשק הנכון לבסס את המעמד החדש – תכונות הניהוג שלה בינוניות לחלוטין וחשוב מכך, משום שזה נוגע לכל נהג ולא רק לאניני הגה, התנהלותה היום יומית פחות מהוקצעת ונעימה מהמקובל בקטגוריה, לא רק בגלל תיבת ההילוכים (למרות שהיא פקטור משמעותי) אלא גם בגלל רעשי הרוח וחוסר העידון של המתלים.

לפחות המזגן טוב, ויש MP3 במערכת האינטגרלית (שכמו משוטי ההילוכים שורדת גם בגרסת ציי הרכב) ותא המטען נדיב בנפחו ובעל רצפה שטוחה, אבל הטויוטה הזו מאבדת את התכונה שאפיינה כל טויוטה מאז ומעולם – כלי עבודה ''שקוף'', שעושה את העבודה מבלי לדרוש פשרות או התאמות מצד הנהג.

תודה לצוות ''עיר המלכים'' באילת על העזרה בצילומים