VIDEO משפחתית האצ'בק
גרסה: אנג'וי פלוס, 1.4 ל' טורבו, אוטומטית
מתחרות בולטות: פיג'ו 308 ,
פולקסווגן גולף ,
פורד פוקוס ,
יונדאי i30 מחיר הגרסה הנבחנת: 134,000 שקלים
אופל אסטרה החדשה נחתה בארץ בחודש שעבר, והיבואן תולה בה תקוות רבות הן בהיבט היקפי המכירות והן מבחינת תדמית המותג. העובדה שהיא מתהדרת בתואר "מכונית השנה 2016" באירופה היא התחלה טובה, ומפרט עשיר – 150 כ"ס, מערכות בטיחות מתקדמות ועוד – הם המשך טוב. יצאנו לבדוק איך מתרגמת האסטרה את ההבטחה על הנייר ליכולת על הכביש.
צילום: מערכת אוטו עיצוב ונראות האסטרה החדשה נראית קלילה יותר מאשר הדור הקודם, וחלק מזה נובע מהעובדה שהיא באמת קטנה (וקלה) יותר. בסיס הגלגלים שלה קצר יותר ב-2.5 ס"מ, והאורך הכללי קטן בחמישה ס"מ.
מעצבי האסטרה יישמו בצורה מוצלחת את האלמנט האופנתי-לאחרונה של "גג צף" על ידי צביעת הקורה האחורית בשחור, והעסק נראה טוב. אולי לא מספיק כדי לסחוט קריאות התפעמות מהסביבה, אבל האסטרה היא בהחלט מכונית נאה.
צילום: מערכת אוטו פנים הרכב התואר "נאה" מתאים גם לתא הנוסעים. העיצוב מודרני, החומרים טובים בדרך כלל ושילובי הגוונים והחומרים נעימים לעין. לתחושה המודרנית תורם צג מגע גדול ("8) בראש הקונסולה המרכזית, שגם יודע להתממשק עם הטלפון, וצג המידע העשיר יחסית (אם כי מעט מורכב לתפעול) במרכז לוח המחוונים. המחוונים העיקריים (סל"ד ומהירות) מעט קטנים מדי, וחלק מהמחוונים המשניים לא מספיק בולטים. אבל התלונה העיקרית לגבי סביבת הנהג נגעה למיעוט חללי האחסון הזמינים להנחת טלפון/ארנק ושאר פיצ'יפקס. במפתיע, איכות ההרכבה בהאצ'בק היתה טובה יותר מזו שפגשנו בסטיישן.
צילום: מערכת אוטו
קל למצוא תנוחת נהיגה טובה בזכות טווח כיוונון רחב של המושב (שמשלב עור ובד) וההגה, אך המושב מעט שטוח מדי, עם תחושה של ישיבה "על המושב" במקום בתוכו, מה שהתחיל להפריע בנהיגות ארוכות. ונקודה חשובה לבעלי ילדים – גב המושב דק מהרגיל (חלק מהאמצעים שאפשרו למרחב לנוסעים לגדול למרות הקטנת הממדים החיצוניים), וכל בעיטה של העוללים מאחור תורגש היטב.
המושב האחורי מציע מרחב ראוי בהחלט, ואין בעיה לגבר בגודל ממוצע לשבת שם בנוחות . אולם אפשר רק להצר על כך שברכב חדש, היושב על פלטפורמה חדשה, אין יציאות מיזוג אוויר למושב האחורי.
צילום: מערכת אוטו
תא המטען נראה גדול מנפחו הרשמי (370 ל'), בעל מבנה שימושי ונראה שיוכל לשמש משפחה ממוצעת בלי בעיה. בניגוד לסטיישן, כאן רצפת תא המטען נמוכה יותר ולא משאירה חלל בלתי שמיש מתחתיה, מה שתורם לנפח היעיל. המושב האחורי מחולק ביחס 60:40 לטובת גמישות חלוקה בין מטען לנוסעים, והקיפול נוח למדי ומותיר רצפה שטוחה.
צילום: מערכת אוטו נוחות נסיעה האסטרה היא מכונית נוחה. אומנם בעיר (וגם על טלאי אספלט מחוץ לעיר) היא מפגינה נוקשות בסיסית, אך המתלים עובדים בשקט ונותנים תחושה "עמוקה". האסטרה תחבוט בנוסעים או תתרסק לתוך בורות רק לעיתים נדירות, ובדרך כלל תתמודד בצורה טובה עם שיבושים. על גלים ושינויי גובה בכביש היא מפגינה ריסון טוב מאוד.
אל הנוחות הטובה מצטרף בידוד רעשים טוב באופן כללי, עם מנוע שקט מאוד בשיוט ורעשי רוח ברמה נמוכה ולא מטרידה. אבל לא היינו מתנגדים לבידוד מעט טוב יותר של רעש הצמיגים, אם כי גם הוא לא מגיע לרמה מטרידה ממש.
צילום: מערכת אוטו התנהגות ובטיחות האסטרה מציעה שפע אחיזה והתנהגות בטוחה וצפויה מאוד, והיא משנה כיוון בקלילות בזכות סרחי העודף הקצרים. נהגים חובבי פיתולים אולי היו מייחלים לקצת יותר נכונות לשחק, אבל הנהג הממוצע יקבל בשמחה את היכולת של האסטרה לצלוח פיתולים במהירות ללא מאמץ. משקל ההגה נכון והוא מציע דיוק טוב, הבלמים חזקים ועמידים (אך עם נשיכה ראשונית מעט חלשה), והמתלים דואגים לשמור את הכל תחת שליטה גם כשהקצב כבר לא ממש משפחתי.
את הבטיחות הנובעת מהתכונות הטרומיות של השלדה משלימות מערכות אלקטרוניות חכמות. מערכת התרעה על סטיה מנתיב, מערכת בלימה אוטונומית בעיר ושליטה אוטומטית באורות. המערכת שקוראת את תמרורי המהירות המותרת ומציגה אותם על צג המידע שבלוח המחוונים חשובה גם היא לבטיחות – של רשיון הנהיגה...
צילום: מערכת אוטו מנוע וביצועים מנוע הטורבו החדש של האסטרה מציע כח שופע ופעולה נעימה. הוא משודך לתיבת שישה הילוכים פלנטרית שפעולתה חלקה, אבל לא הכי זריזה. השילוב בין השניים מנפק ביצועים מכובדים אבל מטעים. אין כאן את הבעיטה בגב כשלוחצים את הדוושה עד הסוף, וקל לטעות ולחשוב שהביצועים הם רק "בסדר" – עד שקולטים באיזה קצב מטפסת המחט במד המהירות. ובכל זאת – היינו שמחים למצב 'ספורט' בתיבת ההילוכים, שיכניס בה קצת פלפל. במצב הרגיל היא מסתמכת קצת יותר מדי על זמינות המומנט של המנוע, ולא תמיד ממהרת להוריד הילוך כשצריך. מזל שהתפעול הידני קל לשימוש, גם אם לא נותן לנהג עצמאות מוחלטת.
צריכת הדלק בסוף יום המבחן עמדה על 13.4 ק"מ לליטר. בהחלט נאה.
מצד אחד,
אופל אסטרה היא אחת היקרות בקבוצה. מצד שני, היא מציעה מפרט עשיר (מנוע חזק, מערכות בטיחות) וביצוע טוב מאוד (נוחות, מרחב פנימי, יכולת דינאמית, ביצועים). ויותר מזה – האסטרה היא מכונית שנעים, אפילו כיף, לנהוג בה מהר ורחוק. מכונית שמזכירה לנו למה אנחנו אוהבים משפחתיות האצ'בק, וכמה התצורה שלהן נכונה יותר, ככלי נהיגה, מאשר המרכבים המוגבהים של רכבי הפנאי, שדוחקים את רגליהן.
צילום: מערכת אוטו
