סיאט אטקה הוא רכב הפנאי הראשון של סיאט. המותג הספרדי של פולקסווגן מצטרף באיחור גדול לרשימה ארוכה של יצרני רכב המציעים רכב פנאי קומפקטי. וכבר עכשיו נציין שדגם קטן ממנו צפוי בקרוב.
האטקה הוא דגם חדש, אבל כאשר פוגשים אותו התחושה היא שאולי כבר ראיתם אותו פעם, כי הוא נראה בדיוק כמו שרכב פנאי של סיאט צריך להיראות. אולי יותר מדי בדיוק, מעין גרסה מוגבהת של הלאון. עם זאת, הוא נאה יותר מלפנים או במבט מהצד, ובעיקר: הוא בהחלט נראה כמו שרכב פנאי צריך להיראות, יוצר את המסר הנכון. החישוקים הגדולים ותאורת הלד ליום מוסיפים לא מעט.
פנים הרכב
בסיאט לא יצאו מגדרם גם בעיצוב תא הנוסעים, המשמעות היא שמצד אחד מקבלים את המוכר, אבל מכיוון שהמוכר מוצלח, התוצאה הסופית טובה. העיצוב, שוב, סולידי, ומרכז סביבת הנהג פונה מעט אל האוחז בהגה. במרכז הקונסולה בולט מסך מגודל של "8 שהיה בכל המכוניות בהשקה. קריאה בתיק העיתונות מגלה שגרסאות בסיסיות יוצעו עם מסך קטן משמעותית בגודל "5. המסך נוח וקל לשימוש וכולל גם שיקוף של הנייד, ולמערכת אופציה לטעינה אלחוטית לנייד.
איכות החומרים טובה בחלק העליון, אבל מגובה המסך ומטה הפלסטיק נוקשה ופחות נעים. המרחב מלפנים טוב בכל המדדים, וכדי לקבל תנוחת נהיגה טובה נדרשו לא מעט כוונונים והדוושות היו מעט גבוהות.
בהשקה נהגנו בשתי מכוניות, אחת עם פנים שחור וקודר, והשנייה עם אלקנטרה נאה ושילובי צבעים של חום מעבר לשחור-אפור, והגימור הזה הוסיף הרבה לתחושה. בתא הנוסעים תמצאו גם תאורת אווירה נאה בלילה.
המרחב בשורה השנייה טוב גם הוא, עם מרווח מוצלח לברכיים ומצוין לראש ולכפות הרגליים. הרצפה לא שטוחה ופתחי המיזוג מעט בולטים לאחור, ואלה גורמים לכך שהמקום לנוסע השלישי קצת פחות טוב, אבל עדיין סביר.
תא המטען גדול ושימושי ומציע נפח נאה מאוד של 510 ליטרים.
צילום: גיא רוטקופ, יצרן
נוחות נסיעה
כבישי ברצלונה לא אתגרו את האטקה בנסיעה עירונית, אבל במעט שכן, האטקה הסתדר אתם, תודות לפעולת מתלים טובה. מחוץ לעיר המתלים רסנו היטב את הרכב על גלי כביש, אבל על שיבושים קטנים הוא לא היה רגוע, ואלה חדרו גם לתוך תא הנוסעים.
שתי המכוניות בהן נסענו היו עם חישוקי "18 עם צמיגי 215/50. סיאט מציעה גם חישוקים שקוטרם קטן או גדול ממידה זו באינץ' אחד. לסיכום: במעט הכבישים והמצבים שאתגרו אותה, נוחות הנסיעה באטקה הייתה בין ממוצעת לטובה, למעט אותם שיבשים קטנים מחוץ לעיר.
התנהגות ובטיחות
התנהגות הכביש של האטקה בטוחה וברורה והאחיזה טובה; האטקה לא יפתיע ולא יפחיד אתכם. תחת עומס בפניות מורגשות מעט זוויות גלגול, אבל הרכב חביב לנהיגה גם בכביש המפותל. ההגה מעט קל, ובגרסה אחת שהציעה מצבי ניהוג שונים, היה גם מצב 'ספורט' – נוסף ל'רגיל', 'חסכוני' ו'אישי' – שהוסיף מעט משקל להגה. גם במצב זה ההגה נשאר בצד הקל של הסקלה.
האטקה מתהדר בשפע גדול במיוחד של מערכות בטיחות, כאשר חלקן אופציונאלי. בשלב זה לא ברור איזה מהן יגיעו לארץ ומה מבין אלה יהיה תקני. יצוינו: שמירת נתיב כולל תיקון; התרעה על התנגשות מלפנים, כולל זיהוי הולכי רגל, ובלימה אוטונומית; בקרת שיוט אדפטיבית עם מצב נהיגה עצמאי בפקקים; תצוגת מעוף ציפור לחניה. אופציה נוספת היא מערכת המזהה שהנהג הפסיק לתפקד במקרה של בעיה רפואית; במקרה כזה המערכת תבלום את הרכב באופן עצמאי ותעשה זאת תוך שהיא שומרת אותו בנתיב הנסיעה ומפעילה אורות מצוקה.
נשאר רק לקוות שכמה שיותר מאותן מערכות יגיעו לארץ, וזו בכל אופן גם כוונת היבואן. האטקה נבחן
ממש כעת במבחן הריסוק של יורו NCAP (2016) וזכה לציון מלא של 5 כוכבים.
בהשקה נהגנו בשתי גרסאות מנוע – שתיהן עם תיבה ידנית בעלת שישה הילוכים ובשתיהן הנעה קדמית. הראשונה, 1.4 ליטר טורבו בנזין עם 150 כ"ס; למעט השהיה קלה ביציאה מהמקום (עד שהטורבו מתעורר), המנוע מפגין גמישות טובה בסל"ד אמצע הדרך, ועד כ-4000 סל"ד הוא נעים ויעיל, גם אם פחות חזק מהצפוי וביחס למספרים. מעל סל"ד זה הוא ממשיך להאיץ את הרכב, אבל הפעולה מחוספסת ולא ממש נעימה. בכל אופן, בנהיגה רגילה, גם בהרים, היכולת שהפגין הייתה בהחלט טובה.
צילום: גיא רוטקופ, יצרן
בגרסה השנייה שירת מנוע בנפח 2.0 ליטר. ההספק זהה, אבל המומנט, 34.7 קג"מ, גדול ב-9.2 קג"מ – וזה מורגש. הוא מאיץ את האטקה בקלות רבה יותר, וגם אם האופי דומה בתחומים מסוימים לזה של מנוע הבנזין – קרי: הוא מעדיף להיות בסל"ד אמצע הדרך (כמו מרבית הדיזלים) – הוא מוכן גם לעלות גבוה למדי במעלה הסל"ד (הדיזלי). בכל אופן, אין ספק שהוא דוחף את האטקה בצורה טובה יותר, וגם הצליל שלו, גם אם לא שקט, אינו נשמע כמו של דיזל רגיל, לא בפנים וגם לא מבחוץ.
בשתי הגרסאות תיבה ידנית טובה, ומהלך הבורר נעים ומדויק. התיבה הזו גם הזכירה לנו למה אנחנו אוהבים מכוניות ידניות.
סיכום
סיאט אטקה הוא רכב פנאי טוב – גם אם ציפינו למעט יותר מרכב כל-חדש וראשון של סיאט בעולם התחרותי הזה. זהו רכב סולידי ומוצלח לכשעצמו – אבל ההצלחה שלו, בארץ, תהיה תלויה בתמחור ובאבזור.
היבואן מקווה למצב את גרסת ה-1.4 ל' טורבו-בנזין לא רחוק מגרסאות הכניסה של המתחרים הקוריאנים, המצוידים במנוע 1.6 ליטר. מולם האטקה מציע יחידת הנעה עדיפה, תא נוסעים נעים, ובמידה ויוצע גם עם מערכות הבטיחות המקוריות, יתייצב כאן מתחרה מעניין מאוד בקטגוריה צפופה, תחרותית ופופולרית מאוד.
עכשיו רק נשאר לחכות להגעתו, לקראת סוף השנה הנוכחית, כדי לדעת מה יהיה לאטקה להציע בקטגוריית רכבי הפנאי.
