טנדרי שטח הם, בבסיסם, כלי עבודה. ההצדקה העיקרית לקיומם היא היכולת להוביל הרבה דברים, כולל דברים גדולים, כמעט לכל מקום. לכן החלטנו הפעם להתמקד ביכולת הייחודית הזו - אולם פיצלנו את הבדיקה לשני חלקים. בחלק הראשון - בדקנו את היכולת להגיע כמעט לכל מקום. בחלק השני - את היכולת להוביל דברים גדולים.
ובכן, נתחיל דווקא מתיאור החלק השני, מטעמי פשטות - ובכן, אין כמו טנדר כשרוצים להוביל דברים. לפחות לא ברישיון ב'. לא משנה כמה תא המטען של האוטו שלכם גדול - אי אפשר להעמיס בו את מה שאפשר להעמיס בטנדר פתוח. והיתרון בולט במיוחד כאשר מדובר בחפצים בגודל חריג - למשל קטנוע מנהלים מגודל, שדרש שינוע מסיבות לוגיסטיות.
צילום: ניצן אביבי
על הבעיה העיקרית בהעמסה - גובה הארגז (מה לעשות - זה המחיר של מרווח גחון גבוה) התגברנו בעזרת משטח מוגבה וקצת שרירים. הארגז היה ארוך מספיק כדי להכיל את הקטנוע בנוחות, אבל לא ארוך מספיק כדי לאפשר לדלת להיסגר. האמבטיה המותקנת ברכב המבחן כוללת ארבע טבעות עיגון מאסיביות למדי, אך אלו נמצאות בחלק העליון של הדפנות, ולא בתחתית הארגז. יש לסידור כזה יתרון במקרים מסוימים, אבל לעיגון קטנועים זה מתאים פחות. ועדיין, עם קצת מחשבה עוגן הקטנוע בצורה יציבה וצלח את הנסיעה מהבית למערכת בלי שום דרמה.
כדי לבדוק את היכולת להגיע כמעט לכל מקום החלטנו לאתגר את הטנדר בטיול שטח ברמת הגולן. הציר שנבחר כלל ביקור בגשר מפעל ההטיה הסורי בנחל סמך, שאליו וממנו מובילים שבילים בעבירות בינונית-קשה. לא ציר שכולל אתגרי עבירות פר-סה, כאלו שדורשים זווית גישה אנכית או נעילות דיפרנצאלים (למרות שב
טרייטון דווקא יש נעילה אחורית, כסטנדרט) אבל בהחלט ציר מאתגר בהרבה מסתם טיול שבילים. והטרייטון התמודד עם הטיפוסים הבזלתיים וההצלבות כמעט בזלזול, מזכיר לנו שבמציאות הנוכחית, בה רכב שטח אמיתיים הם זן הולך ונעלם, הטנדרים, שעדיין דבקים במכניקה הוותיקה והמוכחת - עוד זוכרים איך עושים את העבודה. הטרייטון גחון גבוה עם מכלולים חסונים, מהלך מתלה טוב ותיבת העברה עם הילוך כח יעיל, שמאפשרים לו להתמודד בקלות גם עם שבילים קשים למדי.
.jpg)
צילום: ניצן אביבי
אבל היכולת להגיע כמעט לכל מקום היא יותר מהיכולת להתגבר על מכשול כזה או אחר. מכלי עבודה נדרשת יכולת להתמודד עם השטח בדרך אל היעד מבלי להתיש את נהגו ולנער את נוסעיו עד טשטוש. והטרייטון בהחלט עונה לדרישה - הוא מהיר ונעים על הכביש; סופג בצורה טובה למדי שיבושים בשביל מבלי להיות רך ומתנדנד; תפעולו קל ולא מאמץ, גם בזכות שדה ראיה טוב קדימה (ומצלמת רברס אחורה), והמזגן חזק. עניין חשוב מאוד ברכב עבודה שלא פעם יוצאים ממנו ונכנסים אליו בתדירות גבוהה.
אבל הנסיעה בשטח הזכירה לנו עוד משהו. עניין מהסוג שיודעים, אבל לא לגמרי מפנימים עד שלא מנסים - מה שמובילים בארגז הפתוח "יאכל" הרבה אבק בטיול שטח. לכל צידניות ופריטים רגילים עדיף להוביל בתוך תא הנוסעים - מה שהופך את העניינים לקצת צפופים עם ארבעה נוסעים ומעלה. כמו כן, כדאי לקשור היטב את הדברים המונחים בארגז, כדי למנוע מהם להתעופף וללכת לאיבוד, או סתם להיזרק מצד לצד ברחבי הארגז הגדול. יש לכך שפע פתרונות, כמובן, החל מתאי אחסון ותיקים קבועים בארגז, וכלה בסגירה קומפלט של הארגז כולו. אבל זה כבר עניין אחר.
בסוף היום, אחרי כמעט 300 ק"מ בכביש (חלקם במהירות גבוהה למדי) ועוד כ-40 בשטח, הציג ה
טרייטון צריכת דלק של קצת יותר מעשרה קילומטרים לליטר. לא רע בכלל.
צילום: ניצן אביבי
