סטיישן, הסידור הכל–כך יעיל הזה, שכל–כך פופולארי באירופה, לא הצליח כאן. עד שבאה דלק מוטרוס ובמהלך כפול עם הפוקוס דור II שינתה את המגמה; מחיר הסטיישן הושווה לזה של גרסאות רגילות, והוא הוצע לציי רכב, מחסל את החשש של "איך נמכור". אחריה הגיעה ה–i30CW - והשאר כבר היסטוריה.
חדש ומחודשים
הזרז לעריכת מבחן הסטיישן העונתי הייתה האסטרה החדשה שנחתה כאן כאשר היא מעוטרת בתואר "מכונית השנה באירופה". גרסת הסטיישן של הדור הקודם של האסטרה מאוד הצליחה; הייתה הנמכרת ביותר של הדגם ורביעית במכירות הסטיישנים בארץ. הפוקוס המחודשת שחזרה אחרי היעדרות ממושכת, היתה גם היא סיבה עם מפרט מעניין - וכבר כעת הסטיישן היא שוב הגרסה הנמכרת ביותר של הפוקוס. לה ולאסטרה המנועים החזקים ביותר בין המשפחתיות של אמצע הדרך.
ואם כבר סטיישן, הרגשנו חובה לזמן את
סקודה אוקטביה 2016, מי שניצחה במבחן הסטיישנים הקודם. גם היא עודכנה במקצת עם מנוע ה–1.2 ליטר חדש המייצר כעת 110 כ"ס (105 כ"ס קודם), וקיבלה חישוקים קלים ובקרת אקלים בגרסת הבסיס. בניגוד לשתי האחרות, מכירות ה'קומבי' מהוות נתח זעיר ממכירות האוקטביה - כ–5%; אולי בגלל שהסטיישן יקר יותר ואינו מופנה לציי הרכב כמו האוקטביה הרגילה יחד עם העובדה שגם לגרסה הרגילה תא מטען ענק ונוח להעמסה.
הבוקר
חמושים במידע מועיל יצאנו למבחן שנפתח כמו קומדיה של טעויות. המצב הפוליטי–ביטחוני השפיע גם על נקודות המפגש, ואת תחנת הדלק הקבועה בכביש 443 החליפה אחרת על אותו כביש, עם כמעט אותו קפה. מוזר איך שקילומטרים ספורים מערבה גורמים לתחושה רגועה יותר.
אבל זו הייתה רק אשליה. בעוד אביבי, חוקר נוחות ידוע, החליט כהרגלו לאתגר את המכוניות עם כבישים חדשים שנשברו במודיעין ואותנו במקום מפגש לא מוכר, הסתבר, כאשר נפגשנו, שיש בעיה. התכנון לבחון את המכוניות ברמות הגימור הבסיסיות החשובות נותר תיאורטי.
הפוקוס התייצבה ברמת הגימור הגבוהה טיטניום, ואילו האסטרה הגיעה ברמת גימור גבוהה שבינתיים אינה קיימת בקטלוג המקומי - אך ייתכן שתיובא; "אם תרצו לפגוש בבסיסית, תיאלצו להמתין שבועיים" הודיע היבואן.
והאוקטביה? היא הגיעה בגרסה הרגילה - מכיוון שליבואן אין כרגע סטיישן להדגמה. נו, טוב, גם היא סוג של חמש דלתות... בגזרת המחיר, האוקטביה שכאן עולה כמו האסטרה שלא כאן (133,000 שקלים), שזה יותר מהפוקוס שלא כאן (130,000 שקלים) וקצת פחות מזו שכן (135,000 שקלים). האוקטביה סטיישן עולה 136,500 שקלים.
צילום: תומר פדר
אופל אסטרה
"מכונית השנה 2016", שהוצגה בסוף 2015, נראית המודרנית והעדכנית בחבורה. החזית נעימה למראה אך לא אגרסיבית, ובניגוד לפוקוס החלק הייחודי שלה נמצא מאחור. הקורה האחורית דומה לזו שבאופל אדם. כמו פורד, גם אופל חיפשה דרך ליצור מראה קליל לסטיישן. וכמו בפוקוס, גם באסטרה משחקי נפח בדופן וקו עילי שנמתח ממרכז הכנף הקדמית ועל לפנס האחורי. וזה הצליח להם - למרות שהאסטרה היא הארוכה והגבוהה בחבורה, היא נראית קומפקטית, תודות לטיפול בקורה האחורית ובקווי השמשות.
חשוב לדעת שרמת הגימור הבסיסית של האסטרה, אותה לקחנו למבחן השלמה בהמשך, אינה כוללת חישוקים קלים, מסגרות השמשה שחורות ואותו קו כרום נאה אינו קיים. התוצאה היא מכונית שנראית פחות טוב מזו שמופיעה כאן בצילומים.
סביבת הנהג מודרנית ונעימה לעין, עם פיסול נאה ותלת–מימדי של הדשבורד. המסך המקורי גדול ונאה תורם לתחושה עדכנית, ומהווה פיצוי הולם ללוח מחוונים בו שני המחוונים העיקריים קטנים מדי והמשניים מוסתרים. מערכת המולטימדיה יודעת להתחבר לאייפון בעזרת קארפליי (ובקרוב, כך מבטיחים לנו, גם לטלפוני אנדרואיד) והיא נוחה לתפעול ועדיפה על המערכת המקומית שבפורד. המסך הגדול גם נאה מזה שבסקודה. חבל עם זאת שברמת הגימור הבסיסית יש מערכת מולטימדיה בסיסית יותר (אין רמקולים מאחור!!!) עם צג קטן ופחות נאה - למרות שהיא עדיין טובה מאלה שבאחרות. המיתוג קל לתפעול וההגה באסטרה נראה טוב.
למרות שהאסטרה הבסיסית אינה מציעה את שילוב הגוונים ומושביה אינם משובצים עור, תא הנוסעים שלה עדיין נעים ומציע תחושה אוורירית. עם זאת, הופתענו לגלות מחסור בחללי אחסון במרכז סביבת הנהג, היעדר תאורה בתא הכפפות ופה ושם גם גימור מרושל.
תנוחת הנהיגה באסטרה נאותה, אך עבור חלק מהבוחנים המושב היה מעט פחות נוח מאשר באחרות. ברמת הגימור הבסיסית אין אפשרות לכוון את קשיחות משענת המושב והוא גם פחות נוח. אופל גאה בכך שלמרות צמצום הממדים באסטרה, מרחב הפנים גדל, ואחת הדרכים להשיג זאת הייתה באמצעות מושבים דקים יותר. התכנון הזה עובד, והמקום לרגליים עדיף על זה שבפוקוס, גם אם נחות מזה שבסקודה.
בזכות הבליטה הקטנה ביותר במרכז המושב האחורי, אסטרה מציעה את המקום הנוח ביותר לנוסע השלישי. המשענת הנשלפת במושב האחורי ברמת הגימור המצוידת אינה נראית איכותית במיוחד, כך שהוויתור עליה בזולה יותר אינו משמעותי.
צילום: תומר פדר
פורד פוקוס
במבט מלפנים הפוקוס נראית אגרסיבית ובולטת מהאחרות. השבכה, עם הדמיון הבוטה לזו של אסטון מרטין, יוצרת חזית עם נוכחות ואופי. כרגיל במתיחות פנים, עיקר השינויים התמקדו שם, ובשאר צדי הרכב, בייחוד מאחור, הפוקוס שגרתית יותר. היא עדיין נעימה לעין ובעלת פרופורציות נכונות, אבל נראית פחות מיוחדת מאשר בעבר.
פתיחת הדלת מגלה סביבת נהג מוכרת למדי. היא מאורגנת טוב מאשר לפני מתיחת הפנים, ועם זאת, בגרסת הטיטניום היא פחות עשירה מאשר בדגם היוצא. מבנה לוח המחוונים והצג המרכזי (בהתקנה מקומית) זהים לרמת הגימור הבסיסית שמלפני מתיחת הפנים - וגם לבסיסית בדגם העכשווי. סביבת הנהג יוצרת תחושה אינטימית, ויחד עם המחוונים הפשוטים, הגוון הכחלחל של צגי המידע והריפוד השחור יוצרים מופע שמתחיל להזדקן, ומעט קודר. ועדיין - איכות החומרים טובה למדי וכך גם הנדסת האנוש. תנוחת הנהיגה בפוקוס טובה, עדיפה על זו שבאסטרה וכך גם המושבים שלה.
בסיס הגלגלים בפוקוס הוא הקצר כאן (1.2 ס"מ פחות מזה של האסטרה) ויחד עם תכנון הפנים, יש לכך ביטוי במושב האחורי. אלא שהיא לא רק מציעה את מרווח הברכיים הפחות טוב בחבורה - אם כי סביר בפני עצמו - אלא גם את התחושה הצפופה ביותר לרוחב, בשל מבנה הדלת שפולש אל תוך חלל המכונית. בצד הזכות נרשם מושב אחורי נוח - הנוח ביותר בחבורה.
צילום: תומר פדר
סקודה אוקטביה
האוקטביה נראית בדיוק כמו שסקודה עכשווית צפויה להיראות. שפת העיצוב החדשה אחראית לקווים מדויקים ופשוטים, עובדת היטב ויוצרת מכונית בעלת פרופורציות נכונות - ומראה מגודל, כאילו מדובר במכונית מסדר גודל שונה. בסיס הגלגלים שלה הוא גם הארוך ביותר כאן, אם כי לא בפער גדול (2.8 ו–4 ס"מ ביחס לאסטרה ולפוקוס, בהתאמה).
גם מבפנים אין הפתעות. מדובר בעוד וורסיה של סביבת הנהג הפשוטה אבל הברורה והמדויקת של סקודה. האווירה איכותית ונעימה ובעיקר: מבין השלוש היא המרווחת ביותר מלפנים. צג המגע שלה קטן יחסית אבל נראה טוב ונוח לתפעול. בקרת האקלים הנוחה לשימוש שולחת אוויר גם לחלק האחורי של תא הנוסעים.
המושב ותנוחת הנהיגה הם הטובים כאן ונעזרים במנגנון כיוון נוח. מאחור, לסקודה מרווח הרגליים והראש הטובים ביותר, אך הבליטה במרכז המושב תפריע לנוסע שלישי. עם זאת פתחי המיזוג כאן יעילים והמשענת הנשלפת מאוד נוחה.
תאי המטען
חמושים במטר למדידה, התעקשנו להתעמק באזור המטען - למרות ששמות הגרסאות הללו - ‘טורר' בפוקוס, ‘ספורט–טורר' באופל - מנסים לשכנע אותנו שפרקטיות היא לא הדבר העיקרי.
על הנייר לפוקוס תא המטען הקטן בחבורה, אבל לעין הוא נראה דומה לזה שבאסטרה. אבל המטר מספר סיפור אחר. תא המטען באסטרה נמוך וצר מזה שבפוקוס (בשלושה ס"מ ועשרה ס"מ, בהתאמה. האורך זהה). יכול להיות שחלק מהסיבה נעוץ בחלל גדול ולא מנוצל מתחת לרצפת תא המטען באסטרה, אולי כדי להשאיר מקום לצמיג רזרבי בגודל מלא.
כיסוי תא המטען בפוקוס איכותי יותר וניתן לקיפול מהיר בלחיצה אחת. באסטרה המצוידת אפשרות לקיפול משענות אחוריות באמצעות מתג.
באופן משעשע, לאוקטביה הרגילה תא מטען גדול מזה של שתי מכוניות הסטיישן; 589 ליטר מול 505 ליטר באסטרה ו–476 ליטר בפוקוס. גם לאוקטביה דלת חמישית והכיסוי הקשיח נראה איכותי יותר ובולם יותר רעשים. ברור שהמפתח כאן קטן מאשר באחרות, אבל עדיין מספק. תא המטען בברור צר מהחלל שבפוקוס/אסטרה אבל שתי גומחות בקצה מייצרות רוחב עדיף באותו אזור. מצד שני תא המטען הזה ארוך מזה שיש לשתיים האחרות. תא המטען בסטיישן גדול עוד יותר, עם 610 ליטר. בבדיקה באולם התצוגה הוא מתגלה גם כהכי נוח לשימוש, עם שפע ווי תלייה ומחיצות.
ביצועים
האסטרה והפוקוס הטילו פצצה בשוק עם מנוע טורבו שמייצר 150 כ"ס; היו ימים, והם לא רחוקים, שהספקים כאלה היו רק לגרסאות ספורטיביות. בהשוואה למנוע באסטרה, זה שבפוקוס מייצר יותר מומנט (24.5 קג"מ לעומת 23.5 קג"מ) שמושג בסל"ד נמוך יותר (1500 מול 2000).
לאוקטביה מתכון מעט שונה; הנפח של המנוע המוגדש קטן - 1.2 ליטר לעומת 1.5 ליטר בפוקוס ו–1.4 ליטר באסטרה - והוא משודך לתיבה רובוטית דו–מצמדית עם 7 הילוכים, בניגוד לאוטומטית 6 הילוכים המשרתת את השתיים האחרות.
עם פער של 40 כ"ס בהספק וגם לא מעט קג"מים, היינו בטוחים שהאסטרה והפוקוס יותירו את הצ'כית הרחק מאחור. אלא שהתחושות הראשוניות מבלבלות - דווקא האוקטביה נותנת תחושה חיה וזריזה יותר. רק כשאנו מטפסים בשיירה מהירה מסדום אל ערד, הפרש הכח הופך למוחשי. התיבה הדו–מצמדית פשוט מנצלת טוב יותר את הסוסים.
גם על מסלול ההאצות הסטרילי הסקודה הפתיעה. היא יוצאת מהר יותר מהמקום, ורק באזור ה–50–60 קמ"ש החלו היריבות החזקות לברוח. הסיפור הזה חזר גם בהאצות הביניים; האוקטביה הגיבה טוב יותר ללחיצה הראשונית וליריבות נדרש קצת זמן עד שצברו תאוצה וברחו לה. לא כך דמיינו הבדל של 40 כ"ס.
הן לפוקוס והן לאסטרה מנועים נעימים ויעילים, אך השילוב עם תיבות עצלות, ואספקת כח לינארית מדי, מסווים את הביצועים ואין בשתיהן תחושה של ‘מכונית חזקה'. שתיהן דומות מבחינת ביצועים אובייקטיבים, וגם בתחושה הראשונית שהן פחות חזקות מהמוצהר. באסטרה התיבה עלולה להפתיע לעיתים עם פעולה לא נעימה, ולפעמים מתעקשת ברמה מעצבנת שלא להוריד הילוך. לא פעם מצאנו עצמנו בעלייה בהילוך גבוה מדי, בסל"ד נמוך מדי, מועכים מצערת ולא מקבלים את הכח המתבקש. ו... אין לה מצב ‘ספורט'. מזל שהתפעול הידני סביר.
לפוקוס יש מצב ‘ספורט' שמזריק קצת פלפל לתיבה. ההבדל הוא לא רק בתחושות - בעוד במצב הרגיל נרשם תיקו מעשי מול האסטרה, במצב ‘ספורט' הפוקוס היתה מהירה מהאסטרה בהאצה מהמקום ובהאצות ביניים. אבל כנראה שמי שתכנן את התפעול הידני, ממתג קטן בצידה של ידית ההילוכים, לא ממש האמין שמישהו ישתמש בזה.
גם מבחינת תפעול הבורר האוקטביה עדיפה: המעבר למצב ספורט נוח וכך גם המעבר למצב ידני.
צריכת הדלק של האוקטביה הייתה הטובה ביותר, עם 15.4 ק"מ לליטר במהלך המבחן, שכלל קטעים מאומצים רבים. האסטרה רשמה 12.8 ק"מ/ל' טובים לכשעצמם והפוקוס עברה 11.7 ק"מ לליטר. בשיוט נינוח האוקטביה מגיעה ל–20 קמ"ל מרשימים, האסטרה ל–18.5 והפוקוס ל–16.7.
התנהגות ונוחות
לשלוש המכוניות התנהגות כביש ברמה גבוהה. הן אוחזות היטב, מציעות ניהוג בטוח וצפוי, ומסוגלות לצלוח כביש מפותל הרבה יותר מהר ממה שיעז הלקוח הממוצע. שלא במפתיע, הפוקוס היתה המהנה ביותר לנהיגה. ההגה המהיר שלה "מדבר" יותר והיא מגיבה באופן חד ומיידי יותר לשינויי כיוון והעברות משקל. הספורט–טורר של אופל, בניגוד לשמה, מספקת ניהוג מאוד מאוזן וסולידי, עם יכולת כוללת שאינה שונה מהותית מזו של הפוקוס (בייחוד בגרסה המצוידת, קצת פחות בבסיסית). אבל הדרך מעט פחות מהנה; היא יותר מרוסנת בפניות ועל גלים, אך פחות מתקשרת, והתחושה מההגה, בייחוד בגרסה הבסיסית, פחות מוצלחת. האסטרה קלה יותר לנהיגה מהירה בעוד הפוקוס, עם הגה קל ומהיר, דורשת הסתגלות, אך היא מתגמלת יותר.
האוקטביה, כמו שמרמז גם המראה, היא הפחות דינאמית, ואינה מפתה לתקוף פניות למרות שתעשה זאת באופן סביר. פעולת ההגה שלה עמומה יותר, וגם כיול המתלים פחות מוצלח והיא נעה יותר על גלים ורוכנת יותר בפניות.
העובדה שכיול המתלים של האוקטביה הוא המוצלח פחות בחבורה בולטת גם בנוחות. היא נוקשה יותר משתי האחרות ועל פני כביש משובשים היא לא נוחה. אומנם נראה שהצ'כים שיפרו משהו בנוחות הנסיעה מאז המפגש הראשון שלנו איתה, ועדיין הפוקוס והאסטרה - גם עם הצמיגים נמוכי החתך בגרסאות המאובזרות - עדיפות, בייחוד בעיר, ויותר מכך על רצף שברים בולטים. אבל גם מחוץ לעיר העדפנו אותן.
גם בתחום הנוחות הפער בין הפוקוס לאסטרה אינו גדול. בגרסאות המצוידות, למרות חישוקים גדולים יותר ("18 לעומת "17), הייתה הפוקוס נוחה יותר. עוד אישור ליכולת של פורד בכיוונון מתלים. הפער ברמות הגימור הבסיסיות, עם חישוקי "16, מעט גדול יותר. בכל מה שקשור ברעשי כביש ורוח, הייתה האסטרה טובה במעט מהפוקוס, פער שהפך לזניח ברמת הגימור הבסיסית. בסקודה בלטו רעשי הרוח.
סך הכל, סכום וסיכום
המתכון הדומה באסטרה ובפוקוס הקשה על ההכרעה בין השתיים, שכן מדובר בשתי מכוניות מצוינות. אהבנו יותר את התחושה המודרנית והעשירה בתא הנוסעים שבאסטרה, אך ברמת הגימור הבסיסית הפער בינה לבין הפוקוס הצטמק.
האסטרה המהודרת תעלה, אם אכן תגיע, 140,000 שקלים, 7000 שקלים יותר מהגרסה הנבחנת. רמת גימור זו כוללת, בנוסף למה שהוזכר, מערכות בטיחות מתקדמות - התרעה על סטייה מנתיב, קריאת תמרורים, החלפת אורות אוטומטית ובלימה אוטונומית בעיר - ודלת חשמלית לתא המטען. זו תמורה סבירה בהחלט לתוספת המחיר.
האם היא שווה עשירייה יותר מהפוקוס הבסיסית (130,000 שקלים), שאינה שונה מהותית מזו המצוידת (5000 שקלים יותר)? קשה לומר, בדיוק כמו שקשה להכריע בין גרסאות הבסיס של השתיים. הפוקוס הוותיקה פחות חסכונית, פחות מרווחת ופחות מודרנית מבפנים - אבל היא יותר נוחה, יותר מהנה ויותר זולה. בנוסף, היא כוללת מערכת בלימה אוטונומית בעיר כבר בגרסת הבסיס.
האוקטביה אינה טובה משני הדגמים הנ"ל. למעשה, היא פחות נוחה משתיהן, מעט פחות זריזה ולא מתעלה דינאמית - אבל כאשר מדובר בעניין המשמעותי במבחן זה, כסטיישן - השלם עולה על חלקיו. עצם הפנייה של לקוח לסטיישן נובעת מהעדפה של סוג המרכב הזה, בגלל הערך המוסף של מרחב הפנים, המרווחים לנוסעים, השימושיות ויכולת ההטענה. ובתחומים אלה הסקודה עדיפה. היא אמנם מעט יקרה יותר (136,000 שקלים) וחבל שכך - ויש לה שנתיים אחריות בלבד, בניגוד לשלוש בשתי האחרות, וזה חבל אף יותר - אבל היא יותר "סטיישנית". האוקטביה מציעה את המושב האחורי הנדיב והנעים ביותר (לפחות לשניים), יותר מקום למטען - ופחות צריכת דלק. לטעמנו היתרונות שלה מצליחים לפצות על החסרונות. עם זאת, האסטרה והפוקוס מעניקות בונוס נוסף בדמות חדוות נהיגה, שמזכירה לנו מדוע אהבנו, מאז ומתמיד, משפחתיות עם שלדה טובה ומנוע חזק.
