הורי טוענים שכבר בגיל שנתיים נדבקתי בחיידק של אהבה לרכב. מאז התעניינתי בכל התחומים השייכים לעולם זה – מדגמי אספנות דרך רכבי שטח ועד מכוניות מירוץ. וגם, תמיד, מכוניות רגילות. כיועץ באוטו חשבתי גם על המכוניות שהייתי רוצה, והנה קיבלתי הזדמנות.
ראשונה להתאים צריכה להיות בעלת התנהגות ראויה, מופע ספורטיבי מושך וגם צנועה במחירה. מצאתי: סובארו BRZ; שנת 2015, צבע לבן (שמחמיא לה לטעמי), יד ראשונה, 58,000 ק"מ – וכמובן, תיבה ידנית. 165,000 שקלים. למרות שאני לא חובב מושבע של מכוניות מהמזרח, המכונה הזו שבתה את לבי. אולי זה הצליל, העיצוב המחודד, המנוע האטמוספרי הראוי (ולי אין בעיה עם ההספק) – אבל יותר מאלו זו בעיקר ההנעה האחורית והחיבור ההדוק לנהג, במחיר שמשאיר לי מקום בחנייה – ובכיס. קניתי.
צילום: מנהל
מכונה להנאה מנהיגה טובה לסופי שבוע, וכעת צריך אחת ליום-יום. ועדיין, עיצוב וביצועים נדרשים לא פחות מאיכות ושימושיות. בחרתי באלפא רומיאו ג'ולייטה, חיפשתי ומצאתי: יד ראשונה, כסף, מנוע 1.4 טורבו ו-170 כ"ס בריאים, וכמובן, תיבה ידנית; 69,000 ק"מ בלבד ומחיר הוגן של 78,000 שקלים. הג'ולייטה אינה משפחתית מאוד מרווחת, בעיקר במושב האחורי ובתא המטען, אבל כעת זה פחות מעניין אותי. אני עדיין סטודנט צעיר, והמחשבה על משפחה רחוקה ממני כמו מחשבה על קורולה עייפה.
עכשיו הגיע הזמן למלא את הצורך העז הזה שנמצא אצל רוב חובבי הרכב: לרדת לפעמים מדרכים סלולות אל דרכי עפר – ואני לא מתכוון לשבילים קלילים לג'יפונים רכרוכיים.
בסכום שנשאר לי פניתי מבלי לחשוב יותר מדי אל רכב הפנאי היחיד (כמעט) ששומר על מכלול התכונות הנדרשות: סוזוקי ג'ימני. הכלי הקטן והמרובע הזה מתאפיין ביכולות שטח מרשימות ביותר לצד יכולות בינוניות ומטה בכביש. מצאתי אחד מלפני מתיחת הפנים: שנת 2005, מנוע 1.3 ליטר ותיבה ידנית, צבע לבן, ולאחר שעבר ב-11 שנות חייו 3 בעלים ו-150,000 ק"מ, סביר. והנה הלכו להם עוד 50,000 שקלים.
צילום: מנהל
מה שמותיר אותי עם 107,000 שקלים. בעיה – או שלא. את הדובדבן בקצפת שמרתי לסוף, והגיע הזמן ללכת עם הלב, לעבר רכבי אספנות. והשריטה שלי ברכבי אספנות היא מקוררות האוויר מבית פולקסווגן. ובתור בעלים של חיפושית אחת, שגרתית וצנועה יחסית, החלטתי להרחיב את המשפחה עם משהו מיוחד.
מדובר בפולקסווגן קארמן גיה קבריולה מ-1972, צהובה, עם מנוע בוקסר אחורי 1.6 ליטר ותיבה ידנית 4 הילוכים. את נתוני הביצועים המביכים אחסוך מכם, וגם גילה, 44 שנים, מונע ממנה להפיק אפילו את המעט הזה. אבל המכונית הזו מספקת כל כך הרבה הנאה, אף על פי שהיא לא מהירה – הריח, הרעש, הרכות, הרוח שמלטפת בעדינות את השיער. בקיצור: מכונת חיוכים שתעלה לי עוד 90,000 שקלים.
ומה עם הסכום הקטן שנותר לי, 17,000 שקלים? מכוניות משומשות דורשות יותר טיפול, "יישור קו" – ומכוניות אספנות דורשות הרבה יותר. במחשבה שנייה, הסכום שנותר נמוך מדי; אני צריך עוד שקלים.
צילום: מנהל
