כאשר אלק איסיגוניס תכנן אוטו מאוד קטן עם הרבה מאוד מקום (יחסית, כן?), מן הסתם הוא לא חשב על האמירה "זו הקטנה גדולה תהיה". אבל המיני שהוצגה ב-1959 הצליחה מעל ומעבר לכל דמיון. היא יוצרה מאז – ועד 2000, והפכה לאייקון של ממש.
אבל הרעיון הפשוט של הנעה קדמית ומנוע רוחבי, שפינו הרבה מאוד מקום (יחסית, כן?) לנוסעים ולמטען במיני, היה הרבה יותר מאשר מתכון להצלחה לדגם אחד. הרי זה המבנה שמוביל מאז את רובה של תעשיית הרכב.
.jpg)
צילום: אנדריי נצר
שעתיים וארבע שנים"מפגש השרון", קבוצה של אספני רכב הנפגשים מדי שבוע, השיק ביום שישי אחרון מיני Mk1 מודל 1961. ההגדרה "השקה" רחוקה מאוד מלתאר את ממדי המפגש, שכלל מאות אנשים שבאו למתחם שפיים כדי להתרשם מהמיני שעלי שתיווי שיפץ מהיסוד.
להשקת המיני הגיעו עשרות רכבי אספנות ועוד עשרות רבות שהם לא. המגוון העצום כלל את כל קשת הדגמים מאז ועד היום, הרבה מהם עם מנועים חזקים וחזקים יותר, והיו שם גם מיני קופרים, וגם מיני מיינורים. וכל הבעלים של כל אותן מכוניות הגיעו כדי לתת כבוד למיני של עלי. וגם לעלי.
.jpg)
צילום: אנדריי נצר
עלי סיפר לי שהשיפוץ ארך ארבע שנים. כל החלקים נקנו באנגליה, ולמרות שיש חלקים שמיוצרים גם היום, יש כאלה שאינם בייצור וקשה מאוד להשיג אותם. השיפוץ, כמו שרואים בתמונות, הוא באמת מן היסוד, ועלי עמל קשה על הפחחות ועל הצבע. הלכה המיוחד הוסיפה לא מעט להופעה של המיני המקסימה הזו. כמובן, המנוע עבר שיפוץ כללי, ונראה כביום צאתו מהמפעל, וכך גם תא הנוסעים שחודש אף הוא, הרבה בזכות עזרתם של חברים לתחביב. לבסוף, ארבע שנים אחרי שהתחיל, השלים עלי את המלאכה והגשים חלום.
זה עובד בשני הכיוונים. משיחה עם אנשים בקהל מסתבר שבזכות ידי הזהב של עלי, גם אספנים נוספים הגשימו חלום. בגיליון 364, בכתבה על הגביע הנודד על-שם אולי גלאי, ניתן לראות את הרולס רויס המדהימה של בני לוי, שגם נכח בהשקה של המיני, או את הטריומף הדו-מושבית של יוסי. התמונות ממחישות את היופי.
.jpg)
צילום: אנדריי נצר
מבחן הזמן במבחן הדרךהשורות החלו להידלדל וההתקהלות סביב המיני של עלי יורדת ויחד איתה גם הערב. אני מבקש מאבי נוף, מוביל קבוצת "מפגש השרון", לדבר עם עלי על סיבוב. עלי נענה, התיישבתי במושב הנוסע והתמקדתי בנסיעה.
הקשבתי למנוע שהשמיע עצמו גם בפנים, ובמהירויות גבוהות כנראה שהרעש שלו מאוד נוכח בפנים. הבטתי ביד האוחזת בידית ההילוכים ועקבתי אחר התנועה הארוכה בין הילוך להילוך – אבל ההחלפות היו מדויקות להפליא. רגל שמאל לא פספסה את דוושת המצמד ורגל ימין לא התבלבלה בין דוושות הבלם והתאוצה, למרות המרחק המאוד קטן ביניהן. בקיצור, הכל זרם בהרמוניה ובהחלט היה שם חיבור מושלם בין האדם למכונה.
.jpg)
צילום: אנדריי נצר
להנאה תרמה גם הישיבה הנוחה יחסית בתוך אותו חלל פנים שהתכנון ניצל כל כך טוב. עם ממדים כמו שלי לא פלא שהיה לי מרווחים מספקים גם לברכיים וגם לראש. כל המחוונים על כל נורותיהם, כולל מד חום המים, פעלו היטב.
לחיצת יד איתנה עם עלי, שלום לאבי נוף, הוקרה לרעייתו של עלי הכיבוד המושקע – ותודה לכולם על הדקות היקרות שהעניקו לי ועל החוויה הגדולה שחוויתי.
.jpg)
צילום: אנדריי נצר
