קטגוריה: רכבי פנאי יוקרתיים
גרסה: V6 טווין-טורבו 3.0 ליטר, אוט' (8 היל'), 4x4
מתחרים: מרצדס GLE, פורשה קאיין, לנד רובר ריינג' רובר ספורט
מחיר: 625,000 שקלים (מחיר רכב המבחן - 725,000 שקלים)
מהשנה, גם למזראטי יש רכב פנאי. פעם, לפני עשור וחצי, זה אולי היה גורם להרמת גבה; היום, השאלה היחידה היא למה לקח להם כל כך הרבה זמן. ב.מ.וו ירדה לשביל כבר בסוף שנות התשעים עם ה–X5, פורשה עשתה זאת בתחילת שנות האלפיים, גם יגואר עם F–Pace בעסק - ואפילו יצרן עילית כמו בנטלי עם בנטאיגה שם, ואסטון מרטין ורולס רויס בדרך גם הם.
.jpg)
צילום: אורי שר
מזראטי היא מותג ספורט המציע דגמים לשימוש יום–יומי ולא לסופי שבוע. כך שרכב פנאי מתאים לארסנל של המותג כמו כפפה מעור למקל גולף. מה שברור הוא שבמזראטי בונים על ה
לבנטה שיעלה את גרף המכירות שלה כלפי מעלה, ובגדול.
רוחהלבנטה (רוח מזרח–תיכונית שיכולה להפך ברגע לחזקה במיוחד) הוא רכב גדול. התמונות אולי אינן מראות את זה, אבל אורכו קמצוץ מעל 5 מטרים, הרוחב נושק ל–2 מטרים, ורק נתון הגובה מעט נמוך מהמתחרים הקרובים (קאיין, X6, GLE קופה) עם 168 ס"מ. הלבנטה מצליח להסתיר את הממדים בגלל שהפרופורציות נכונות, והן גורמות אפילו לחישוקי ה–"21 להיראות לא עצומים, אלא בגודל הנכון.
מה שגדול, מאוד, הוא גם הגריל המזוהה כל כך של מזראטי. כאן עם הרבה ניקל ועם סמל הקלשון המוכר במרכז - וגם הוא גדול. ואם אתם תוהים איך הכל–בגדול הזה נראה בפועל, דעו לכם שהוא אכן מרשים מאוד מלפנים, עם אפקט הגעה רב רושם הנעזר גם במכסה מנוע עצום. גם בפרופיל הלבנטה ממשיך להפגין נוכחות עם תפיחה מורגשת בקורה C. רק מאחור הוא חסר ייחוד ונראה קצת כמו רכב פנאי גנרי, כאשר רק ארבעת האגזוזים המגודלים מכריזים כי מדובר ברכב שונה. מה שברור הוא שמי שמחפש תשומת לב על הכביש יקבל אותה.
.jpg)
צילום: אורי שר
עורכאשר פותחים את הדלת חסרת המסגרת מוצאים שפע של עור חום המשתרע על המושבים ועל מרבית הדשבורד, יוצר אווירה יוקרתית ומעניק צבע ייחודי לכל תא הנוסעים. וכן, הוא גדול גם בפנים. במרכז הקונסולה בולט מסך מגע גדול ("8.4), ועוד מסך ("7.0) נמצא בלוח המחוונים. האווירה בתא הנוסעים מאוד נעימה, אך העיצוב מעט אמריקאי באופיו, והגרפיקה במסך ופתחי המיזוג מזכירים את קרייזלר 300.
תפעול המערכות לא תמיד נוח, ולפעמים אפילו מעט מוזר; כפתור ההתנעה משמאל, פקדי ההילוכים מאחורי ההגה קרובים מדי אליו ומפריעים לתפעול האורות הגבוהים או מערכת הקול שכפתוריה מאחורי ההגה. גם בורר ההילוכים ברשימה, וזה הצליח לבלבל את כל מי שנהג ברכב עם תפעול מעט מוזר. נציין שמתרגלים למרבית המוזרויות אחרי כמה מאות ק"מ. רשימת האבזור נאה (ראו בוקסה) - ונציין לטובה את מפרט הבטיחות העשיר.
.jpg)
צילום: אורי שר
המרחב מלפנים טוב בכל המדדים אם כי המושב עצמו לא היה ממש נוח לכולם. מאחור המושב יחסית נוח; לחובתו הוא נמוך, לזכותו הוא מאפשר לכוון את זווית מסעד הגב. המרווח שם בסדר גמור לרגליים ולראש, אבל בהתחשב בבסיס הגלגלים, ציפינו ליותר. עוד מאחור: פתחי מיזוג וצמד שקעי USB להטענה בלבד. תא המטען בעל סף הטענה גבוה, הוא עמוק ומציע נפח נאה של 580 ליטר.
נתוניםללבנטה מנוע V6 בנפח 3.0 ליטר המצויד בשני מגדשי טורבו, והוא מספק 350 כ"ס ו–51 קג"מ כאשר הכוח עובר לארבעת הגלגלים (לא תמיד) דרך תיבה אוטומטית של ZF עם 8 הילוכים. מזראטי מצהירה על 6 שניות ל–100 קמ"ש, ועוקצת את הגרמניות עם מהירות מרבית של 251 קמ"ש, במקום ה–250 המוגבלים. מערכת ההנעה מעבירה במצב רגיל 100% מהכוח לאחור, ומעבירה עד 50% ממנו לפנים לפי הצורך. מפרט ההנעה כולל גם דיפרנציאל מוגבל החלקה (מכאני) מאחור וטורק וקטורינג (מעביר יותר כוח לגלגל החיצוני הקדמי בפנייה, על ידי בלימה קלה של הגלגל הפנימי).
.jpg)
צילום: אורי שר
ללבנטה שני מצבי ספורט; הראשון משפיע על מערכת ההנעה וההגה, ואילו השני מוסיף לחגיגה גם את המתלים. יש גם מצב i.c.e, שאמור לשלב בין חיסכון בדלק (אינו מאפשר אובר–בוסט, למשל) לנוחות, ובמצב זה יעבור יותר כוח לגלגלים הקדמיים.
וזה לא הכל. חלוקת המשקל היא 50–50, מרכז הכובד נמוך, וללבנטה הגה הידראולי(!) שאמור לספק יותר תחושה לנהג. להפחתת המשקל, נעשה שימוש רב באלומיניום כמו במכסה המנוע, הדלתות ובחלקים של המתלים. מתלי האוויר תקניים - בהחלט חריג בקטגוריה - והם מציעים חמישה מצבי גובה. ברגיל, מרווח הגחון נאה ועומד על 20.7 ס"מ; במצב שטח ראשון הוא מוסיף עוד 2.5 ס"מ (23.2 ס"מ) ובשני עוד 1.5 ס"מ (24.7 ס"מ) - ואילו במצב ספורט (או מעל 130 קמ"ש) הוא יורד ב–2 ס"מ (18.7 ס"מ) ומעל 185 קמ"ש בעוד 1.5 ס"מ (ל–17.2 ס"מ).
לב חופשיבפועל, הלבנטה מצליח להיות שונה ממרבית המתחרים שלו, לפחות בכל הקשור לצד הדינאמי. באופן ייחודי הוא מציע משהו אחר בכל הקשור לצליל, בדיוק כמו שמצפים ממכונית עם סמל הקלשון. אבל אני מקדים את התזמורת, ונתחיל עם מה שיוצר את התרועה הזו.
המנוע חזק, אבל לפעמים ציפינו ממנו לקצת יותר. לדוגמא: במטרים הראשונים בזינוק, הוא לא בעל עוצמה, ולפעמים ביציאה מפנייה בכביש מפותל ציפינו ליותר כוח. אבל בסופו של דבר מדובר ב–350 כ"ס, וקל מאוד להגיע עם הלבנטה למהירויות גבוהות מאוד. ברוב הזמן המנוע הוא שותף טוב - והוא יכול להיות שותף נפלא ממש בלחיצת כפתור.
.jpg)
צילום: אורי שר
מצב הספורט הראשון פותח פרפר באגזוזים, והלבנטה מרגיש כאילו התעורר ברגל ימין בעודו מזמר "היום יום חמישי...". ההבדל בצליל הוא פשוט ענק. זה מורגש כבר בסרק עם צליל חזק ועמוק יותר ובתאוצה הוא פשוט נשמע מעולה - וטוב ללא ספק מכל המתחרים המקבילים של גרסה זו. או, כפי שהגדיר זאת חבר ששמע אותו: "זה מסוג הצלילים שגורמים לי לרוץ מהספה למרפסת לראות מה עבר ברחוב". במקום מזראטי הייתי שם על הכפתור את סמל הקלשון, כי כשהוא לחוץ, אתה מרגיש שאתה יושב במשהו אחר. גם אם לפעמים זה, אולי, יותר מדי, ואז פשוט מכבים.
צריכת הדלק גבוהה, רמז לכך הוא נתון היצרן, עם ממוצע של פחות מ–10 ק"מ/ל'. אנחנו קיבלנו בשיוט נינוח 9.8 ק"מ/ל' ובימי המבחן המאומצים נרשם ממוצע של קצת יותר מ–5 ק"מ/ל' - וזה הרבה, אפילו בהתחשב בזה שהאצנו בכל מנהרה כדי לשמוע אותו שר.
מורשתבכביש המפותל הלבנטה מצליח להתנהל כאילו מצב הספורט גרם לו להתכווץ ועושה אותו לקטן ממידותיו, ואפילו בכבישים צרים יחסית הוא מזמין לנהיגה מהירה. הלבנטה מפתיע כבר במצב הרגיל של המתלים, כאשר אלה מסדרים ריסון טוב של המרכב גם בקצב מהיר מאוד, וכל עוד הנהיגה אינה אגרסיבית מדי. מצב ‘ספורט' מסדר שליטה טובה עוד יותר בזוויות הגלגול והתנהגות מהודקת יותר בפניות. במצב זה נוחות הנסיעה טובה פחות, והיא נפגעת בעיקר בגלל שיבושי כביש קטנים, אבל דבר אחד ברור: הלבטנה נענה לנהג. הרכב מגיב להפניית ההגה עם נכונות מוחשית להיכנס לפנייה. אם מגזימים, נוצר תת היגוי; אם עוזבים את המצערת תחת עומס, נוצרת פסיעה קלה של החלק האחורי, וזה מעלה חיוך. ניתן לנתק את הבקרה באופן חלקי, ולפעמים היא משחררת חבל ארוך, לפעמים לא. וכל אלה לא יקרו אם לא תעשו משהו שיזמין זאת.
.jpg)
צילום: אורי שר
ההגה ההידראולי כבד בנהיגה רגילה, ובתוך הפנייה הוא קצת פחות מרשים, ואינו נושא דגל של תקשורת אחרת. אהבנו את האפשרות לתפעול ידני מלא דרך פקדי האלומיניום מאחורי הההגה (אין קיק דאון, אין שילוב להילוך גבוה יותר), ונהנינו מאוד מגז הביניים הערב לאוזן בהורדת הילוכים. פעולת התיבה לא תמיד חלקה, הבלמים גם הם לא ממש הרשימו, ההגה כאמור לא התעלה - אבל כל מי שסיים איתו קטע מפותל אמר שהלבנטה מחובר יותר לנהג ומתנהל באופן מהנה ונכון.
נוחות הנסיעה טובה במרבית בזמן. מחוץ לעיר הלבנטה מעט פחות נעים על חיבורי כבישים או שיבושים בינוניים, אבל במרבית הזמן איכות הנסיעה טובה, הישג נאה במיוחד בהתחשב בצמיגים המגודלים, 265/40–21. בעיר הוא נוח על רוב סוגי השיבושים, זז מעט על חלקם וכמעט אינו חובט בנוסעים, גם במפגש עם האכזריים שבהם. נציין שב–100 קמ"ש נשמע הדהוד קל מהמנוע, כאילו רומז לך שזו לא מהירות שיוט ראויה עבורו.
בכל זאת, שטחזה הרי רכב פנאי, אז מה לגבי השטח? אנשי היבואן הדגישו שרק 2% מקרב הלקוחות המיועדים ירדו אתו מהכביש; לא באמת מפתיע. הם גם היו לחוצים שמשהו יקרה לאוטו היקר מחוץ לכביש. לכן, נהגנו בשבילים, ושם הוא היה בסדר, גם אם מעט עסוק על שיבושים קטנים. קל לקבוע שעבור הלקוח הקלאסי של רכב כזה, הוא יגיע ה–ר–ב–ה יותר רחוק ממה שהוא חושב - אפילו עם צמיגי הכביש הטהורים איתם הגיע.
.jpg)
צילום: אורי שר ה
לבנטה אינו רכב שלם לגמרי. מול העיצוב הבוטה של החזית וצדי הרכב, האחוריים שבלוניים; בתוך תא הנוסעים המאוד מפואר ומאובזר, העיצוב אמריקאי, הביצוע לא תמיד מושלם ומהודק, והנדסת האנוש אינה מתעלה.
אבל מה שיש למזראטי הזה, ובשפע, זה אופי, אותו דבר קשה להגדרה - אבל כל כך מורגש בלבנטה. והאופי הזה נוצר מהדברים הגדולים כמו המנוע והביצועים, היכולת הדינמית והקשר עם הנהג, איכות הנסיעה הטובה, הפאר בפנים אבל גם בגלל הנוכחות בחוץ והצליל המרנין במצב ‘ספורט', הנשמע ומענג בפנים.
כיום מוצעים לא מעט דגמים עם רמת ביצוע שהיא לעילא ולעילא, אבל יש בהם משהו קצת משעמם, חסר אופי - ובעיקר לא מערב. הלבנטה פונה למי שרוצה רכב פנאי, יכול להוציא את הסכום המבוקש עבור היקרים שבחבורה - אבל אוהב לנהוג, ורוצה שרכב הפנאי שלו יהיה מהסוג שמזראטי יודעת להציע, רכב פנאי, אבל עם קלשון.
.jpg)
צילום: אורי שר
גרסאותהלבנטה מוצע עם מנועי דיזל ובנזין מוגדשים במבנה V6 ובנפח 3.0 ליטר. מחיר הדיזל שהספקו 275 כ"ס מתחיל ב–610,000 שקלים; מחיר הבנזין בגרסת 350 כ"ס החל מ–625,000 שקלים; גרסת S הבכירה, 430 כ"ס, מוצעת רק בגרסת האבזור הגבוהה ביותר ומחירה 865,000 שקלים. רמת האבזור הבסיסית כוללת חישוקי "19, פנסי קסנון ותאורת לד ליום, גג פנורמי, דלת תא מטען חשמלית כולל פתיחה באמצעות הרגל, מושבי עור, מושבים חשמליים (עם זיכרונות לנהג), מצלמה אחורית, כניסה והתנעה ללא מפתח, ממשק אפל קארפליי ועוד. אבזור הבטיחות עשיר: בקרת שיוט אדפטיבית עם מצב לנהיגת פקקים, התרעה על רכב בשטח המת במראות (היסטרית לגמרי, גם במצב המאולחש שלה), התרעה על התנגשות וסטייה מנתיב וחלונות כהים מאחור. נאה מאוד.
רמת הגימור ‘לוסו' מוסיפה 60,000 שקלים למחיר ומציעה חישוקי "20, קאליפרים צבועים בצבע לבחירת הלקוח ותוספות קוסמטיות נוספות. בפסגת ההיצע נמצאת ‘גראן–ספורט' המוסיפה עוד 40,000 שקלים, תמורתם תקבלו, בנוסף, חישוקי "21, מושבי ספורט (שלא היו ברכב המבחן), חבילת עור משודרגת בתא הנוסעים, מצלמות חניה היקפיות, מראות צד מתכהות אוטומטית ומערכת שמע מבית הרמן–קרדון.
