מיקום: קיבוץ אלמוג, מדבר יהודה, צפון ים המלח.
אורך המסלול: מסלול בסיסי - 13.8 ק"מ; מסלול מוארך - 50 ק"מ.
רמת עבירות: עבירות קלה לנהג מנוסה, עבירות בינונית עד קשה לנהג מתחיל בשטח.
צילום: אתר השטח הישראלי
מסלול טיול קצר ומאתגר במעלה של מצוק ההעתקים שבצפון מדבר יהודה עם שתי אפשרויות הארכה לאתרים מקסימים בשטח – חורבת הורקניה ומנזר סנט ג'ורג'.
לקטע הטיול הראשון מומלץ כלי רכב עם הילוך כוח ואילו גישה לאתרים הנוספים אפשרית גם עם רכב פנאי ללא הילוך כוח; כל קטע בטיול מאפשר גישה נפרדת דרך כביש.
אבני דרךכביש 1, צומת אלמוג, מצוק ההעתקים, נחל אוג, ג'בל חרמון, נחל קומרן, בקעת הורקניה, חרבת הורקניה, נבי מוסא, ורד יריחו, מנזר סנט-ג'ורג', נחל פרת, מצפה יריחו.
עבירות, שמורות טבע ושטחי אשהמסלול בעבירות קלה לנהג מנוסה, ובעבירות בינונית עד קשה לנהג מתחיל בשטח. קטע הטיול הראשון והמרכזי מחייב הילוך כוח, ידע בנהיגת שטח וניסיון בטיפוס עליות עם דרדרת ומעבר שיפוע צד. הדרך לשתי האתרים הנוסעים היא בעבירות קלה ואפשרית גם לרכב פנאי כפול הנעה ללא הילוך כוח, ולנהגים מנוסים גם לרכב פנאי עם קדמית או אחורית בלבד; כאמור, כל קטע בטיול מאפשר גישה נפרדת דרך הכביש.
*המסלול הוא בשבילים ברורים ומסומנים בצבע, גם במפה וגם בשטח, ולצד או בתוך שמורות טבע מוכרזות. אין כל סיבה לרדת מהשבילים הברורים ו/או המסומנים ולפגוע בנוף, בצומח או בפרנסת החקלאי.
*אין לזרוק זבל וגם לא זבל אורגני היכול להביא לחנק של החיות בטבע.
*אנא שמרו על הנוף ועל הדרך למען עוד שנים רבות של טיולים בשטח.
*המסלול חוצה שטחי אש של צה"ל ואפשרי לנסיעה רק בסופי שבוע.
*יש לצאת לדרך עם שני כלי רכב לפחות וציוד גרירה וחילוץ בסיסי.
*אורכו של המסלול המלא 50 ק"מ והוא יארך כ-6 שעות, בהתאם לקצב הנהיגה ולעצירות בדרך.
*חשוב להקפיד על סיפור הדרך, מומלץ לקרוא היטב את ההוראות להמשך הקיטוע בטרם יוצאים אליו. המסלולים מופיעים בצורה של סיפור דרך עם 17 נקודות ציון ל-GPS הניתנות להורדה מאתר השטח הישראלי www.4x4.co.il.
תחילת המסלולבצומת אלמוג שעל כביש מספר 1 בצפון ים המלח, בכניסה לקיבוץ אלמוג ולתחנת הדלק של סונול הנמצאת ממזרח לצומת.
נ.צ. 1 – צומת אלמוג
מתחילים ומאפסים מד אוץפונים ימינה ונוסעים על הכביש המתפתל לכיוון קיבוץ אלמוג.
0.2 ק”מ פונים ימינה לשביל שתחילתו היא במקביל לכביש האספלט.
נ.צ. 2 – ירידה לשטח
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץ
נוסעים דרומה על השביל במקביל לכביש האספלט.
0.1 ק”מ השביל פונה ימינה ומערבה ונוסע במקביל לגדר של החווה החקלאית.
0.3 ק”מ השביל פונה דרומה, עוזב את הגדר ומנקודה זו רואים גם את הסימון שבילים השחור בשטח.
1.2 ק”מ צומת עם השביל העולה משמאל – מכיוון החממות והכביש.
נ.צ. 3 – צומת שבילים
מאפסים מד אוץממשיכים ישר על השביל המסומן בשחור ומטפסים על מצוק ההעתקים.
0.4 ק”מ צומת עם שביל כחול רגלי משמאל לדרך וכמאה מטר לאחר מכן מתחילים לרדת לחציית הערוץ של נחל אוג.
0.9 ק”מ חוצים את נחל אוג במפגש שבילים ירוק ושחור.
נ.צ. 4 – נחל אוג
נחל אוג הוא הצפוני מבין הנחלים הנשפכים ממדבר יהודה לים המלח. אגן הניקוז של נחל אוג כולל את המדרונות של מזרח הרי ירושלים - הר הזיתים, הר הצופים ואבו דיס. נחל אוג על כל יובליו זורם מגובה של 800 מטר מעל פני הים אל ים המלח הנמצא 428 מטרים מתחת לפני הים. הפרשי הגבהים, יחד עם ניקוז של הרי ירושלים הגשומים וסוג הקרקעי הגירי, גורמים בחורף לשיטפונות. במורד נחל אוג הוקם מאגר מים שעוצר את מי השיטפונות ומשמש את קיבוץ אלמוג. שמו של הנחל נגזר משמו של שיח מדברי קוצני הגדל בסביבה (לא רק), הנקרא אוג קוצני.
צילום: אתר השטח הישראלי
מומלץ להחנות בערוץ נחל אוג, בצילו של המצוק שמימין לדרך – זה מקום מצוין לארוחת בוקר וגם לטיול רגלי קצר הלוך-חזור במעלה או במורד נחל אוג.
מאפסים מד אוץממשיכים בנסיעה על השביל המסומן בשחור ומטפסים דרומה מתוך הערוץ של הנחל – מומלץ לשלב הילוך כוח בקטע זה.
0.3 ק”מ תחילתו של מעלה צר עם שיפועי צד – כאן מומלץ להחנות, לצאת לסריקה רגלית של מסלול הנסיעה ולהיעזר במכוון קרקעי על מנת שיכוון את הנהגים בקטע דרך זה. זכרו: בשיפוע צד כדאי להגיע מהחלק הגבוה ולהשאיר אצל הנהג את האפשרות להפנות את ההגה ואת מרכז הכובד לכיוון הירידה כשמרגישים שהשיפוע חריף מידי עבור כלי הרכב.
0.7 ק”מ צומת שבילים בלב השמורה של נחל אוג.
נ.צ. 5 – צומת שבילים
מאפסים מד אוץפונים שמאלה עם השביל המסומן בשחור ונוסעים במעלה מצוק ההעתקים.
1.5 ק”מ צומת T עם השביל המסומן בכחול.
נ.צ. 6 – צומת T
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץ
בצומת T פונים ימינה ולמעלה עם השביל המסומן בכחול.
1 ק”מ צומת שבילים בו פונים שמאלה ומזרחה לכיוון התצפית.
1.2 ק”מ תצפית מקסימה מראש מצוק ההעתקים לעבר צפון ים המלח, קיבוץ אלמוג, בית הערבה ועד העיר הגדולה יריחו שמצפון לנו. ממזרח ומעבר לים המלח רואים את הרי אדום שבממלכת ירדן.
מצוק ההעתקים נוצר יחד עם השבר הסורי-אפריקני כתוצאה מתנועותיהם של הלוח הערבי ממזרח והלוח האפריקאי ממערב, ואשר התרחקותם זה מזה (לכיוון מזרח ומערב) ותנועתם (לכיוון צפון ודרום) יצרה את השבר כולו. גובהו של המצוק נע בין 50 מטרים מתחת פני הים (מעל נחל קדרון) ועד 270 מטר מעל פני הים (מעל נחל קדם) כשהוא נישא מעל ים המלח הנמצא בשפל של 420 מטרים מתחת פני הים.
1.4 ק”מ חוזרים לשביל המסומן בכחול ופונים שמאלה ודרומה לאורכו של מצוק ההעתקים.
1.8 ק”מ תצפית נוספת משמאל לדרך אליה מוביל שביל עם סימון שבילים אדום.
2.9 ק”מ חוצים את ערוץ נחל חרמון.
3.7 ק”מ חציית נחל.
4.8 ק”מ חציית נחל קומרן.
5.5 ק”מ צומת הטיפוס לג'בל חרמון – לא רק בצפון הארץ אלא גם בצפון מדבר יהודה – רכס צר וארוך הנמתח במקביל לשביל עליו אנו נוסעים.
5.7 ק”מ צומת שבילים מסומנים בכחול ובאדום.
נ.צ. 7 – צומת שבילים
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץבצומת ממשיכים ישר על השביל המסומן בכחול.
0.6 ק”מ אפשר לרדת מהשביל המסומן שמאלה לתוך ערוץ הנחל ולהמשיך עם הערוץ הנוח לנסיעה מערבה.
0.7 ק”מ ימינה יוצאים מהנחל חזרה לשביל עם הסימון הכחול.
1.9 ק”מ מימין לשביל ולמרגלות הגבעה גל אבנים ומעליו בור מים מבוטן – במדבר יהודה שפע של בורות מים לאיסוף מי השיטפונות. שימו לב לתעלות הניקוז ולפתחי הכניסה של המים לעבר הבור.
3.4 ק”מ השביל מגיע עד כביש האספלט החוצה את בקעת הורקניה – מצומת נבי מוסא שבצפון ועד נחל קדרון שבדרום.
נ.צ. 8 – כביש בקעת הורקניה
עד כאן 13.8 ק”מ של מסלול טיול לאורך החלק הצפוני של מצוק ההעתקים. אפשר לפנות ימינה ולנסוע 8 ק"מ עד צומת נבי מוסא על כביש מספר 1 (עד נ.צ. 11).
תוספת 1 – ח'רבת הורקניהמאפסים מד אוץפונים שמאלה על הכביש דרומה ללב בקעת הורקנייה.
5 ק”מ על הכביש מימין שביל מסומן בירוק (לאחר כ- 100 מטרים נוספים שביל מסומן בכחול מימין ומצפון לכביש).
נ.צ. 9 – ירידה לשטח
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץפונים ימינה לכיוון צפון מערבה ונוסעים על השביל המסומן בירוק - עבירות קלה ומתאימה לכל ג'יפון.
1.9 ק”מ סוף השביל המסומן בירוק בערוץ הנחל.
נ.צ. 10 – סוף הדרך לכלי רכב
נועלים את כלי הרכב ומטפסים ברגל לראש התל של ח'רבת הורקניה – מבצר השולט על הדרך המטפסת מבקעת הורקניה מזרחה לכיוון הר מונטר ומעלה אדומים. המבצר נבנה בתקופת החשמונאים, כ-100 שנים לפני הספירה, ע"י אלכסנדר ינאי מלך יהודה או על-ידי יוחנן הורקנוס (שעל שמו המבצר). מצפון למבצר מערכת אגירת מים ותעלות מעל נחל סככה. בתקופה הביזנטינית בנה הנזיר סאבס (מייסד מנזר מרסבא) מנזר שיתופי שלא הצליח להחזיק מעמד, בשונה ממנזרי המדבר הפעילים עד היום בערוצי הנחלים של נחל קדרון ונחל פרת. בטיפוס לראש התל אפשר לזהות שרידי פסיפסים, מבנים תת קרקעיים ונוף מדהים מזרחה עד למצוק הירדני.
חוזרים לכביש לעומת שבאנו 1.9 ק"מ לאורכו של השביל המסומן בירוק.
נ.צ. 9 – כביש בקעת הורקניה
צילום: אתר השטח הישראלי פונים שמאלה וצפונה על הכביש.
5 ק”מ חולפים על פני נ.צ. 8 - השביל המסומן בכחול איתו הגענו ממצוק ההעתקים.
6.8 ק”מ חולפים על פני הכניסה לבסיס הצבאי של נבי מוסא.
8.2 ק”מ חוצים את הגשר מעל נחל אוג.
11.4 ק”מ חולפים על פני צומת הכניסה למסגד נבי מוסא (כאן לפי האמונה המוסלמית קבור משה רבנו).
12.9 ק”מ צומת נבי מוסא על כביש מספר 1.
נ.צ. 11 – צומת נבי מוסא
תוספת 2 – מנזר סנט ג'ורג'מאפסים מד אוץפונים שמאלה על כביש 1 בטיפוס לכיוון ירושלים.
0.1 ק”מ פניה ימינה מכביש 1 לכביש אספלט צר המוביל לאתר של חברת מקורות.
0.2 ק”מ פונים שמאלה ויורדים מהכביש הצר לשביל המסומן בשחור.
נ.צ. 12 – ירידה לשביל
מאפסים מד אוץנוסעים על השביל מערבה במקביל לקו מתח ובמקביל לכביש מספר 1.
1.5 ק”מ בקצה המבנים הנטושים של הצבא, הדרך פונה ימינה וצפונה עוזבת את קו המתח ואת כביש מספר 1.
2 ק”מ חוצים את הגשר של מתחם הבונקרים וממשיכים צפונה על השביל המסומן בשחור.
3.1 ק”מ צומת עם שביל משני שיורד לערוץ הנחל.
נ.צ. 13 – ירידה לערוץ הנחל
צילום: אתר השטח הישראלי פונים ימינה יורדים לערוץ וממשיכים עם השביל המסומן שחור צפונה.
2.3 ק”מ עוברים לצד הגדר של היישוב ורד יריחו.
2.9 ק”מ חוצים את ערוץ הנחל וממשיכים על הדרך הרחבה המסומנת בשחור.
4.1 ק”מ צומת שבילים באוכף שבין שתי פסגות.
נ.צ. 14 – צומת שבילים
מאפסים מד אוץפונים על השביל ימינה ולמטה לכיוון כביש האספלט הצר.
0.6 ק”מ השביל מטפס עד הכביש הצר למרגלות הצלב המשקיף למנזר סנט ג'ורג', מעל נחל פרת.
נ.צ. 15 – כביש סנט ג'ורג'
צילום: אתר השטח הישראלי
מאפסים מד אוץפונים ימינה ונוסעים צפונה ומזרחה על הכביש הצר (זהירות מתנועה נגדית).
0.8 ק”מ שער הכניסה למנזר סנט ג'ורג'.
נ.צ. 16 – מנזר סנט ג'ורג'
בכניסה למנזר שער גדול ולצידו סוחרים מקומיים שיימכרו לך מיץ סחוט או כאפייה. משמאל לשער דרך צרה להולכי רגל המובילה לתצפית על המנזר, ואפשר גם להיכנס בשער ולרדת עד הנחל והמנזר. העלייה תלולה, תארך כרבע שעה והמקומיים יציעו לכם ‘‘טרמפ’‘ על חמור.
צילום: אתר השטח הישראלי
המנזר קרוי במפה ‘‘דיר מר ג'יריס’‘ והוא מנזר יווני אורתודוקסי השייך לקבוצת המנזרים של מדבר יהודה (מרסבא שבוואדי קלט, דיר חג'לה שביריחו ודיר פיראן שליד עין פרת). המנזר בנוי על מצוקי וואדי קלט/נחל פרת ונמצא בגובה פני הים.
המנזר נבנה במאה החמישית והורחב במהלך המאה השישית על-ידי נזיר בשם גיאורגיוס שעל שמו נקרא המנזר. הנוצרים מאמינים כי זו המערה בה התגורר אליהו הנביא וכי במערה זו בישר המלאך לסבו של ישו, יואכים, כי אשתו חנה תלד את מרים הבתולה, אימו של ישוע (ישו).
לאחר מלחמת ששת הימים וכיבוש השטח על-ידי ישראל הציבו הנזירים צלבי ברזל רבים על הגבעות שמסביב ובפתחי מערות ההתבודדות שלהם. כיום חיים במנזר כעשרה נזירים.
מאפסים מד אוץחוזרים על הכביש הצר לעומת שבאנו וממשיכים דרום- מערבה על הכביש עד מצפה יריחו.
4.2 ק”מ צומת בכביש בו פונים שמאלה למצפה יריחו.
5 ק”מ פונים ימינה לצומת הראשי עם כביש 1.
נ.צ. 17 – כביש 1עד כאן 50 ק"מ של מסלול הטיול כולל שתי התוספות
פנייה ימינה על כביש 1 לכיוון ירושלים ותל אביב.
פנייה שמאלה על כביש 1 לכיוון ים המלח.
להתראות בטיול הבא...
לתגובות ושאלות: [email protected]
הקואורדינאטות המצוינות הן ברשת ישראל הישנה ומתאימים למכשירי GPS מסוג מגלן ולתוכנת נביגייד או עמוד ענן. לשימוש במכשירי גרמין יש להחליף את הספרה ''1'' שבתחילת הקואורדינאטות הצפוניות בספרה ''4''.
נ.צ. צפוניות מזרחיות1 192916 1134315
2 192814 1134187
3 192707 1133080
4 192298 1132436
5 191993 1131953
6 192684 1131660
7 191453 1127562
8 188416 1128057
9 186075 1123825
10 184700 1124941
11 190590 1133940
12 190440 1133990
13 189310 1135601
14 189377 1138074
15 188938 1138404
16 189382 1138955
17 186969 1136268
שיטת הניווט
הניווט על שבילים מסומנים במפה ובשטח הברורים בשטח. מומלץ להשתמש במפת סימון שבילים בקנה מידה 1/50,000. הקפדה על ההנחיות בסיפור הדרך תבטיח לכם הצלחה בניווט. שימוש במכשיר GPS מוסיף לביטחון העצמי אך בזכות סימון השבילים וסיפור הדרך המפורט אפשר לנווט גם בלעדיו. יש להקפיד על מדידת מרחק והנחיות סיפור הדרך וסימון השבילים המסודר.
מה עושים?
בטרם היציאה לקיטוע (קטע הניווט מ: מאפסים מד אוץ עד ל: מאפסים מד אוץ) יש לקרוא היטב את סיפור הדרך ואז לצאת לדרך ולנסוע מנקודה לנקודה בהתאם להנחיות, למדוד מרחק בין נקודה לנקודה ולעקוב אחר סיפור הדרך. בנקודות המשמעותיות שבהן צריך לפנות, לרדת מהשביל המסומן או לשנות כיוון, ישנה נקודת ציון. באמצעות סיפור הדרך, מכשיר ה-GPS והשכל הישר הקפידו להגיע לנקודות ציון אלו ומשם להמשיך הלאה לקטע הבא. שימו לב שיכולים להיות הפרשים במדידת המרחקים (הגדלים ככול שהמרחק הנמדד גדול יותר). חשוב להשתמש במפה תוך כדי הטיול על מנת לחבר בין סיפור הדרך לשבילים המסומנים בשטח.
הכנת אמצעים למסלול
*גלגל נוסף תקין וכלי עבודה תקינים – מגבה תקין ומפתח גלגלים מתאים,
*ציוד חילוץ: רצועת גרירה, רצועות ריסון ושאקלים מתאימים,
*מפות סימון שבילים מספר 8 (צפון מדבר יהודה),
*מצפן ומכשיר GPS – לא חובה אך יכול לעזור בחיבור למיקום בשטח,
*טלפון סלולארי, מטען ו/או סוללה נוספת,
*מים ומזון ליום בשטח.
צילום: אתר השטח הישראלי
