”בטא"? איזה שם מוזר לאופנוע. הרי הדימוי הראשוני של המילה הזו הוא של גרסת ניסוי לא מושלמת. אבל אולי זה רק שֶם, בעיית רגישות של כותב שהוא איש מילים.
מקוראז בואו נסגור את הנושא הזה. "BETA" על שום צירוף האות הראשונה בשמם של שני איטלקים חביבים (כנראה) Tosi Arrigo ו–Bianchi Enzo שהפכו ב–1948 מפעל אופניים שהוקם ארבעים שנה לפני כן בפירנצה למפעל אופנועים באיטליה של אחרי המלחמה.
נקדם לו"ז מהר לשנות השבעים; אז החל המפעל בייצור אופנועי שטח עם דגש על טריאל, ואלה הביאו לחברה 13 אליפויות עולם ויותר מ–100 אליפויות לאומיות. נריץ את הזמן ל–2010, אז החלה בטא לייצר מנוע 4 פעימות שפיתחה לאופנועי אנדורו.
צילום: דני קושמרו
זה לא עניין פעוט, ובכל פעם מצליח להפתיע מחדש. איך קורה שחברה קטנה מצליחה בפיתוח מנוע ובייצורו רק לעצמה. הרי במכוניות, מנוע אחד ימצא את עצמו בארבעה דגמים של חמישה מותגים שונים, במאות אלפי או מיליוני מכוניות. וכאן מדובר במנועי בוטיק של חברה שמייצרת 20,000 כלים בשנה, מותג שאינו פרארי–למבורגיני אליטיסטי, אלא כזה שמייצר כלי נגיש. הנה סוג של רומנטיקה מקסימה שתמיד נשארת בתחום הדו גלגלי. לאופנוע הזה גם ניחוח נוסטלגי לכל מי שהיה פה נער פוחז בימי השגשוג של אופנועי 50 סמ"ק לגיל 16 של שנות השמונים, כשבטא התחרתה בפנטיק מוטור, דרבי וג'ילרה - גם בתחרות על לב הבחורה שרצית.
יאללה, בואו נצא מבור האבק של השמאלץ וניתן גז.
מקוריותרכיבה על שלושה מהכלים של בטא מבליטה מיד סוג של ידידותיות והתחברות מהירה לרוכב. המתלים לא קשים מדי והמנועים לא יפחידו אותך, רק אם תבקש. הכוח נשלט מאוד ונגיש והוא בא לקראתך גם בפטנט כובש במנועי שתי הפעימות שלו - בהמצאה החשובה ביותר מאז הפלסטיק הקטן שסוגר אריזת בייגלה לא גמורה: מערבל שמן שעושה את התערובת לבד. לא עוד מבחנות מדידת שמן, חישובים של "כמה–זה–שני–אחוזים–של–ארבעה–ליטר" ולכלוך שומני מגעיל שנדבק ליד. כאן המנועים יודעים לחשב לעצמם ובעצמם כמה שמן הם צריכים בכל רגע נתון, בין 0.8 ל–1.2 אחוזים. וכך נגמל המנוע מבעיות עישון ופועל באופן נכון יותר.
מפתיע שדווקא חברה קטנה פיתחה מערכת כזו, ואפשר להמר שבקרוב נראה אותה גם אצל את הגדולים. המתלים ברוב הדגמים הם של זקס (Sachs) הגרמנית, ולמרות שאינם מותקנים תקנית במותגים אחרים, הזקסים מפתיעים באיכות התפקוד והם נעימים ולא נוקשים מדי.
צילום: דני קושמרו
סדרת RR הושקה רק ב–2010 עם אותם מנועי 4 פעימות ואלה עשו אותה לחברה עצמאית לגמרי. ובחברה קטנה שכזו אחת השאלות הראשונות היא איכות הייצור - וזו נראית על פניה טובה בהחלט. באופן מוזר דווקא בחלקים הזולים יותר, במדבקות ובצביעת הפלסטיק, אפשר היה להשקיע קצת יותר.
אבל הסך הכל יוצר תחושה של אופנוע העשוי כיחידה אחת שהכל בה מחובר היטב ומתפקד מצוין. וזה נכון גם באופנוע מבחן שעובד קשה כדי לספק רוכבים אכזריים עוברי אורח. בעבר ייבאה דל"ב את המותג אך בהיקף קטן וללא הדגמים התחרותיים - זאת כדי שלא לפגוע במותג המרכזי שלה, KTM. מי שקיבל את הזיכיון עכשיו הוא הבית הגדול סמל"ת, ושם הוחלט שהבטא לא יהיה זול דרמטית ממתחריו.
לסיכום. הבטא יודע להתחרות, אם ירצו ממנו, אבל הוא מזכיר לנו שבאנו איתו לשטח ולטבע קודם כל כדי ליהנות. זהו כלי שעוזר לרוכב להיות טוב יותר; הבטא הזה הוא אופנוע אלפא לגמרי.
צילום: דני קושמרו300RR 2T. הגדול והחזק במשפחת ה–2 פעימות. אופנוע שיודע לעבוד גם בשטחים קשה עם מנוע גמיש מאוד. כשיוצאים לשביל המהיר, מי שהיה הבחור הנחמד עד לפני רגע, הופך לילד מופרע שנשכב על הרצפה, דופק עם הידיים וצועק "גז! גז!". בסל"ד גבוה המנוע הזה הופך לחיית קרחנות על ספידים ומנסה להרים את האף למעלה. בורר עם מצב ‘גשם' אמור להרגיע מעט את העניינים - אם אתה רוצה להירגע - אבל הוא לא מפחית את העוצמה שמשפיעה יותר על הישירוּת של הגעת הכוח לגלגל האחורי. אופנוע שסובל (נהנה!) מסכיזופרניה, נעים וכסחני במידה שווה, לחובבי השתי פעימות.
צילינדר יחיד, 293.1 סמ"ק, קרבורטור, בולמים קדמיים הפוכים, זקס 48 מ"מ מתכווננים מלא, מהלך 295 מ"מ, בולם אחורי זקס מתכוונן מלא, מהלך 290 מ"מ, מרווח גחון 320 מ"מ, משקל יבש 104 ק"ג
X–trainer פעימות, 300 סמ"ק, רך, צר אגן, רזה משקל ולא גבוה מידי - מזכיר לכם משהו? יפה, מגיע לכם שלוק מהקאמל בק. אכן, הטריינר מתחרה ב–Freeride של ק.ט.מ, וב–X–ride של שרקו, כלים שהם על המנעד שבין אופנוע אנדורו לכלי טריאל. הוא משתמש במנוע הדו פעימתי של דגם ה–300, שמכוון כאן ליותר מומנט ופחות הספק והוא אכן עובד נפלא בפאק–פאק איטי ויציב כשאתה מיוזע ומתקל וגם קצת מקלל עוד סלע באמצע הסינגל. המתלים נמוכים יותר והמשקל מופחת, מה שמקל מאוד - בעיקר על מי שאינו מטר שמונים ומעלה - בטיפול בשטחים טכניים קשים ואיטיים. על סקאלת האנדורו–טריאל, הטריינר קרוב יותר לראשון - והוא ידע לצאת גם לשביל הרחב. המתלים שלו, באופן חריג לחברה, הם של Olle, רכים יחסית במצבם הבסיסי. להיט המכירות של בטא הוא אופנוע יעיל מאוד לסינגלים ורב גוני ממתחריו.
צילינדר יחיד, 2 פעימות, 293.1 סמ"ק, קרבורטור, בולמים קדמיים הפוכים, 43 מ"מ, מהלך 270 מ"מ, בולם אחורי עם מערכת לינקים, מהלך 270 מ"מ, מרווח גחון 320 מ"מ, משקל יבש 99 ק"ג
צילום: דני קושמרו
350RR 4T. באופן מפתיע משהו - זה הנפח הקטן ביותר בקו מנועי ה–4 פעימות שזכו לראשונה העונה בניצחונות באליפות העולם. כדי להגביר את הייחודיות (או המוזרות), הדגמים הבאים בתור הם בנפח 390, 430 ו–480 סמ"ק שלא נדגמו. מדובר, ותסלחו לי שאני חוזר על עצמי, באופנוע נוח מאוד, ידידותי ורב גוני שיודע לתת גם הרבה עוצמה כשמבקשים. הוא יוצר תחושה שהוא קטן ממתחריו בחברות האחרות ונדמה שיחסית אליהם מתחברים אליו מהר יותר. יהיה מעניין מאוד להציב אותו מול מתחריו הידועים יותר. אם הייתי קונה בטא - זה הייתה הבחירה שלי.
צילינדר יחיד 349.1 סמ"ק, הזרקה, בולמים קדמיים הפוכים, זקס מתכווננים מלא, מהלך 295 מ"מ, בולם אחורי מתכוונן מלא, מהלך 290 מ"מ, מרווח גחון 320 מ"מ, משקל יבש 111.5 ק"ג
צילום: דני קושמרו
