משהו עובר על יצרני המשאיות בשנים האחרונות. במקום להציג דגם חדש בצמוד לתקן יורו חדש – מה שעשו עד לא מזמן כל שש שנים בערך – הם מפגינים חריצות-יתר גם בין לבין. תקן יורו 6 הנוכחי נכנס לתוקף ב-2014; יורו 7 עדיין לא סגור – לא בדרישות, לא בתאריך היעד – אבל דגמים חדשים ומחודשים מוכרזים בקול גדול.
ויש סיבות: תקני משנה נכנסים לתוקף במהלך התקופה (יורו 6d ב-2019); מי שרוצה להתכונן למה שנראה כעת כמו משימה בלתי אפשרית – שיפור משמעותי בנתוני הצריכה והזיהום במנועי דיזל בתחילת העשור הבא (יורו 7) – צריך לעבוד כל הזמן ולשפר במקטעים; הצורך בחיסכון ובשיפור היכולת להתחרות נעשה קריטי יותר ויותר. בקיצור, יצרני הרכב הכבד משפרים לאורך ולרוחב כל קו המוצרים שלהם; משייפים את מזרקי הדלק, מפחיתים משקל של כל דבר שזז ברכב וגם כזה שלא, מטמיעים חידושים שיורידו שברי אחוזים בצריכת הדלק ויוסיפו כמה אחוזים לרווחיות של המפעילים.
קחו את דאף לדוגמה.
חתני השמחה, קווים למהותם
הדגם הבינוני של דאף, CF, הוצג ב-1992 כ-65, 75 ו-85 וקיבל את הסימול העכשווי שלו ב-1998. ה-CF מוצע כמשאית במגוון גדול של סוגי הינע ושלדה – מחלוקה ועד מבנה ייעודי לשטח, או כראש-גורר לעבודות כבדות או סתם הובלת מכולות. לרוב הוא מצויד במנוע הבינוני של החברה MX-11 (10.8 ל') המציע הספק של 290, 330 או 370 כ"ס לעבודות חלוקה, 400 או 440 כ"ס להובלה כבדה.
צילום: פלרמן, יצרן
XF
מעליו במדרג מתנוסס XF, הדגם הבכיר והכבד של דאף, שהוצג ב-1997 (החליף את 105). דגם זה מיועד לעבודות קו בסגנון אירופאי מרובה קילומטרים – גם בסיוע תא נהג גדול וגדול עוד יותר, מאובזר ומפואר – ומצויד גם במנוע הגדול של דאף. מנוע זה, MX-13 (12.9 ל'), מספק 410, 460 או 510 כ"ס. שפע אופציות הינע גם לדגם זה, שבגרסאות ייעודיות שלו יודע לטבול את צמיגיו בבוץ ובטרשים.
ירידה לפרטים, עלייה בנתונים
דאף ההולנדית הציגה דגמים חדשים ל-CF ול-XF, והזמינה עיתונאים לנסיעות מבחן ליד מאסטריכט בהולנד. מאסטריכט, חשוב לדעת, נמצאת באזור היחיד בהולנד שיש בו גבעות. גבעות, לא הרים. זו הולנד, כן?
בערב שלפני הנהיגה, הוצגו כל החידושים – והם רבים. מנועים, תיבות הילוכים, סרנים ושלדה חדשים יחד עם ניהול ממוחשב משודרג, וחידושים בתא הנהג בפנים ובחוץ, הביאו לחיסכון של 7% בצריכת הדלק, הפחתה של 100-130 ק"ג במשקל, שיפורים בניהוג ובבטיחות והכל לטובת התאמה טובה יותר למשימה ושיפור הרווחיות.
צילום: פלרמן, יצרן
מנועים. מנוע MX-11 זכה לתוספת הספק של 10-15 כ"ס ל-300 ו-340 כ"ס (חלוקה), 370, 410 ו-450 כ"ס (הובלה כבדה). המומנט עלה אף הוא, ב-150-200 נ"מ (ניוטון-מטר; 15.3-20.4 קג"מ) – ושיאו מושג כעת ב-900 סל"ד, 100 סל"ד פחות מאשר קודם. בנוסף לתוספת המומנט המושג בסל"ד נמוך יותר, המנוע, ב-3 רמות ההספק החזקות יותר, יכול לייצר עוד 100 נ"מ בהילוך הגבוה כדי להתגבר על בעיות עומס רגעיות וכדי להישאר זמן רב יותר בהילוך הגבוה.
מנוע MX-13 זכה לתוספת של 20 כ"ס בשלוש רמות ההספק שלו, ל-430, 480 ו-530 כ"ס. ב-2 רמות ההספק הראשונות מדובר גם בתוספת מומנט של 150 ו-50 נ"מ בהתאמה, ושיא מומנט המושג ב-900 סל"ד, 100 פחות מאשר קודם. גם כאן מאפשר המנוע תוספת מומנט בהילוך הגבוה, 150 נ"מ ב-430 וב-480 כ"ס, 100 נ"מ ב-530 כ"ס, כדי להישאר זמן רב יותר בהילוך הגבוה.
בלוק המנוע לא שונה, אבל חלקים רבים מאוד הוחלפו, כולל בוכנות, מזרקים, טבעות בוכנות ועוד. המנוע הגדול יותר זכה גם למגדש טורבו, גל זיזים ומערך שימון חדשים. משאבות חדשות עם יחס משתנה לשימון וקירור המנוע וגם להגה, ומדחס חדש למיזוג.
בלימת המנוע שופרה אף היא; ל-MX-11 הספק בלימה של 463 כ"ס ול-MX-13 490 כ"ס. אבל חשובה עוד יותר העובדה שמומנט הבלימה גדל ב-20% וב-30% בהתאמה – ושיאו מתקבל ב-1000 וב-1200 סל"ד. חיסכון בצריכה: 3%.
צילום: פלרמן, יצרן מערכת הפליטה. המערכת האחראית על הפליטה וניקוי המזהמים (SCR) חדשה לגמרי; קטנה ב-40% מקודמתה, שוקלת רק 50 ק"ג, מתחממת הרבה יותר מהר לניקיון מוקדם, ומממדיה מאפשרים הרכבה משופרת של מכלולים חיצוניים. חיסכון בצריכה: 0.1%.
תיבת הילוכים. דאף הרכיבה את טראקסון (TraXon), התיבה הרובוטית החדשה של ZF – 12 או 16 הילוכים, הילוך ישיר או הילוך יתר – עם יחסי העברה משופרים, שילוב מהיר יותר בנסיעה הררית, תאימות גבוהה לגלישה במורד בסרק, שיפור בתנועה בתמרון, עד 4 הילוכים בנסיעה לאחור והילוכי זחילה לפנים.
סרנים. סרנים חדשים, יחסי העברה מהירים (2.05-2.47), תכנון חדש לשיניים ולמבנה (מיקום משופר של מכלולים, מסבים ואיטום) מביאים גם לשמירה טובה יותר על השמן ולהפחתה בכמותו. חיסכון בצריכה: 1.7%.
שלדה. גם השלדה חדשה – עם מבנה חדש המאפשר הרכבה טובה יותר של מכלולים חיצוניים (מנופים למשל), תכנון חדש לחורי ברגים, ממדי השלדה ובעיקר פלדה שונה; החיסכון במשקל הוא 100 ק"ג לראש גורר 2x4 ו-130 ק"ג ל-2x6. כאן החיסכון במשקל מתורגם ליותר משקל הובלה, ובאירופה מאד מקפידים על כך.
ניהול ממוחשב. התוכנה החדשה ב-CF וב-XF מאפשרת שליטה משופרת במהירות, במכלולי ההינע, במערכות העזר לנהג ומציעה יישומים ייעודיים. בין אלה נמצא: בקרת שיוט משתנה גם לפי תוואי הקרקע, עם "כושר צפייה" משופר (מ-1.5 ל-2.5 ק"מ); שיוט דינמי (התאמת המומנט לקראת עלייה וגלגול בסרק ארוך ככל שאפשר); ניהול משאבת המים והמאוורר ועוד. בנוסף, הנהג יכול לנטר באופן משופר את צריכת הדלק וביצועי הנהיגה שלו, לחץ אוויר בצמיגים, גלגול בסרק ועוד.
בנוסף, מציעים הדגמים החדשים יישומים ייעודיים כמו דימום/התנעה לרכב העובד בעיר; שליטה על מאפייני ניהוג לפי סוג ההובלה (נוזל, ציוד כבד), תוואי (כביש, שטח) ומצבי חיסכון למיניהם. חיסכון בצריכה: 1.5%.
צילום: פלרמן, יצרן
מיזוג אוויר. מערכת מיזוג חדשה, עם בקרת אקלים וניהול מיזוג לפי אזורים. חיסכון בצריכה: 0.2%.
תא וסביבת נהג. גם כאן נרשמו חידושים: לוח המחוונים חודש, מערכות בקרה תוכננו מחדש, לתא ולסביבת הנהג מספר מצבי תאורה חדשים לנהיגה ולמנוחה, במיקום ובאופי פעולה שונה. וכן, גם תא השינה חודש, עם חומרים והנדסת אנוש טובים יותר.
המופע החיצוני. דגם חדש מחייב שינויים בעיצוב, חלקם לתפארת ההופעה, אחרים לשיפור היכולת. מגן שמש חדש משפר אווירודינמיות, וגם החזית שופרה לטובת עניין זה. בנוסף, ולא פחות חשוב, יש לדגמים החדשים לוגו דאף מעודכן ועוד כמה שיפורים כמו קשתות בבתי גלגלים, מדרגת אלומיניום נכנסת בפגוש ועוד קצת. חיסכון בצריכה: 0.5%.
פתיחה חזקה
ולאחר הדיבורים, הגיע הזמן להתרשם. לא שהתנאים מאפשרים משהו מעמיק באמת; התוואי לא באמת מאתגר, והגבעות של הולנד הן פחות מהעלייה בכביש 44 מתעוז לכיוון צומת שמשון. גם המשקל (40 טון), בדיוק לפי הספר, לא מספר מה רכב כבד יכול לעשות בישראל, שנהגיה, מה לעשות, לא בדיוק מקפידים על מה שכתוב בספר.
ובכל זאת. הראשון היה הכי XF:ה530 כ"ס, משאית 2x6 עם נגרר דו-סרני למשקל כולל של 40 טון ואורך מורכב של 17.75 מטרים. לא סידור מקובל בישראל, אבל מאתגר (קצת) את כושר התמרון – בייחוד בחלק הראשון של הדרך, עם מספר בלתי נתפס של מעגלי תנועה. ועוד פטנט הולנדי: בגלל שהכבישים ישרים, וכדי למנוע מנהגים לנהוג מהר מדי, חלקם צרים בכוונה. הם, בכל אופן, נוהגים בהתאם.
צילום: פלרמן, יצרן
בקיצור, לנהוג עם כל הדבר הזה – במתאר עירוני, שהמשיך לכביש בין עירוני צר (עם עלייה), שעבר לאוטוסטרדה (עם מורד ארוך), נקודת חזרה אחרי 25 ק"מ ואז אותו דבר רק הפוך – היה עניין קל למדי. הערה אישית: הפעם האחרונה שנהגתי ב-XF הייתה לפני מספר שנים, ובכל זאת זה דגם חדש, והתוואי העירוני ביציאה מכביד (צמתים, תנועה) – וההתארגנות הייתה מיידית.
מכיוון שהתפעול קל מאוד, כל מה שנותר לנהג לעשות הוא להסתכל – ולהוציא את המיטב ממערכות העזר, כמו בלם המנוע היעיל, בקרות השיוט והירידה במורד וכו'. הסידור של גלישה במורד – ניוטרל בירידה, כן? – מנוגד לכל מה שלמדנו מאז ומתמיד, אבל זה עובד טוב ומשדר שליטה בעניינים. וכמו שהתרגלנו לבקרת מהירות במורד עם 72 טון (יש על זה התיישנות), כך גם כאן; עדיין לא בישראל מסיבות מיפוי, ויחייב אולי שינוי בתקנות התעבורה. תוספת המומנט בעלייה אכן שמרה על תנופה מוצלחת, והרכב נע בקצב מאוד מכובד.
צילום: פלרמן, יצרן
XF
רמת ההידור בסביבת הנהג גבוהה, ותשמח מאוד נהגים שנמצאים הרבה שעות מאחורי ההגה (משמע – כמעט כולם). הנדסת האנוש טובה, ולא שונה מהותית מזו שב-XF הנוכחי. בכלל, רמת החיים בתא הנהג ראויה: שקט, מאוד נוח, גם על טלאי כביש שנמצאו פה ושם, והכי חשוב: נינוחות בנהיגה, גם כאשר המצב נעשה מכביד (עליות, פניות, בלימות פתע, מורד וכו').
ויש הערות: הייתי שמח לעוד פתח מיזוג מימין להגה; ל-CF יש כזה. ההגה היה קל מדי לטעמי, ומאוחר יותר התגלה כי למשאית CF (340 כ"ס) הגה שונה מאוד ובראש הגורר של XF (450 כ"ס) הגה שונה במעט. לפי אנשי דאף, מדובר בתקינה לשליטה בהגה אם המנוע מפסיק לפעול. בנוסף, גם למבנה הרכב הזה יש השפעה.
סיבוב חלוקה
במשאית CF – 340 כ"ס, 18 טון, סרן אחורי יחיד – נהגתי אל תוך כפר חינני, וכמקובל יש בו רחוב חוצה לא ממש רחב, ורחובות אחרים צרים מאוד, שלא לדבר על פניות 90 מעלות. המקומות האלה תוכננו לתנועת סוסים ועגלות, לא משאיות. אבל צריך להביא אוכל גם לשם, ולפחות מקום אחד חייב לאפשר תנועת סמי-טריילרים; יש שם מבשלת בירה גדולה. בכל מקרה, ה-CF הפגין כושר תמרון משובח, למנוע המשופר ממש לא הייתה בעיה להסתדר עם המשקל הנ"ל, שדה הראייה (לפנים, מראות) היה מצוין, ובכלל ההתנהלות הייתה פשוטה ולא מעייפת.
צילום: פלרמן, יצרן
CF
ההגה כאן כבד יותר מאשר במשאית/נגרר שנהגתי בה קודם. למרות זאת ולמרות שפע הפניות החדות לתוך רחובות צרים מאוד, התמרון היה קל ובעיקר מדויק. המשאית שקטה, ומכיוון שיש לה מצב החרשה (Silent; נדרש בארצות מסוימות, לא רלוונטי לישראל) אפשר היה לצמצם עוד יותר את רמת הרעש (ל-72 דציבל), עם תשלום קל בביצועים.
חזרה למישורים הפתוחים
המנוע הקטן יותר (MX-11) בהספקו הכמעט הגבוה ביותר (450 כ"ס) שירת גם ראש גורר (2x6) ונגרר תלת-סרני במשקל כולל של 40 טון – כאן שוב בדגם XF. ככל שזה קשור לנהיגה נטו, ובהתרשמות המאוד קצרה, הדגם הזה היה העדיף: המנוע נשמע ממש ממש רחוק ושקט מאוד, ההגה היה נחמד יותר ופתח המיזוג הנוסף התאים (אבל הוא יכול גם להקפיא את היד).
סיכום זמני
הדגמים החדשים של דאף משלבים מערך נרחב של שיפורים ויוצרים רכב עבודה טוב יותר – לנהג, למפעיל ולבטיחות. דאף תציע את הדגמים החדשים במקביל לקודמים לפחות עד סוף 2017, ואלה יהיו יקרים יותר ב-5%.
הדגמים שהוצגו ובהם נהגנו הם הגרסאות הקלות; הינע 2x6, יחסי העברה מהירים. הגרסאות לעבודות כבדות – הובלת צמ"ה ורק"מ, תשתית, ציוד צמוד (משאבות בטון, למשל) בהינע 4x6, 4x8, 6x10, אופציה ל-Low, הפחתה בטבורים, נעילות דיפרנציאלים וכו' – יוצגו בחודש ספטמבר. באותה הזדמנות תציג דאף גם דגם חדש ל-LF, משאית החלוקה שלה.
צילום: פלרמן, יצרן
