רוצים לספר לנו מה הייתם קונים ב-400,000 שקלים? הכללים פשוטים - לרשותכם תקציב של 400,000 שקלים, אותו תוכלו להוציא על מכוניות - ואך ורק על מכוניות. בלי לשמור כסף לתחזוקה, בלי לשים בצד קצת כסף לשיפוץ המקלחת. אפשר גם אופנועים, ותחת לחץ פיזי מתון נסכים לשקול גם משאיות קלות. התנאי היחיד הוא שהמכונית מוצעת למכירה - בארץ, או בחו"ל (תחת מגבלות הייבוא האישי) - בזמן כתיבת המדור, אם כחדשה ואם כמשומשת (משמע - מופיעה בלוחות המכירה). את החלומות יש לשלוח ל[email protected].
ארבע מאות אלף שקלים לחלומות? ממתי יש הגבלה לחלומות? – ועוד איזו הגבלה: 10% מקוניגסג בסיסית, 20% מפרארי 488. ככה לא חולמים חלום.
מאזדה RX-8, שבעיני היא סוג של שלמות, דווקא נכנסת בתקציב אבל לא ממש קיימת בארץ. אין גם טעם לנסות להביא אותה, כי בכל המדינה שלנו אין מי שיכול לטפל במנוע כל כך מורכב. לוטוס אליז או כל לוטוס אחרת ביבוא אישי תהיה עניין מורכב מדי לבעלות, בגלל בעיות תקינה כאלו ואחרות ושוב חוזר עניין האחזקה והטיפולים.
איך אומרים אצלנו? "זה מה יש ועם זה ננצח". ננגב את הדמעות ונתחיל במכונית העיקרית, זו שתבצע כל מיני מטלות של יום יום, כמו לעמוד בפקק בדרך לעבודה או לנסוע לסופר – אבל כזו שתדע להפוך לזאבה טורפת בכבישים הנכונים; בקיצור: מישהי לחיים נורמליים, אך גם מרגשת. למטרה זו יש בעיני שתי מועמדות בולטות: ב.מ.וו M3 ומרצדס C63 AMG.
ההיצע הישראלי מכריע לכיוון בימר קופה לבנה ילידת 2008, עם 89,000 ק"מ, תיבה ידנית וצליל מלהיט, זה מהימים שלפני זוועות כמו ב.מ.וו ספורטיבית היברידית עם 3 צילינדרים. המחיר? 250,000 שקלים, לאחר מיקוח עיקש (ברצינות).
צילום: מנהל
נשארו רק 150,000 שקלים, ולתקציב הזה צריך להכניס רודסטר, רכב אספנות, אופנוע שרירי ורכב שטח. אבל איך אומרים אצלנו? "יהיה בסדר".
בלית ברירה אני מחפש רודסטר אספנות; יש לי בלב פינה חמה לקורבט C3, והלוח מציע אחת כחולה שנראית מדהימה – אבל היא לא ממש רודסטר, ולא ממש בארץ (והגיע הזמן שמישהו יעשה סדר בעניין הזה).
זיכרון מסרט ישן מביא אותי לאלפא ספיידר מבציר 86'; חיצונית היא נראית מעולה ולדברי המוכר אין הרבה מה להשקיע בה; מפתחות בסוויץ', רוח בשיער וחוויה רגשית מעולם שלא שמע על בקרת יציבות, איכות חומרים, אבזור ועוד כל מיני דברים של זקנים. כמה עולה? 90,000 שקלים ושווה כל גרוש.
צילום: מנהל
עם 60,000 השקלים שנשארו אפשר לקנות רקסטון מיד ראשונה, שנת 2007 ו-280,000 ק"מ – אבל למי אכפת. בפנים יש הרבה מקום ויכולת השטח טובה. זה בלי ספק האוטו לצאת עם החבר'ה לאילת או לסיני. המחשבה על קנייה באיקאה, שתשרוט את ריפוד העור בבימר שלי, חיסלה את ההתלבטות.
התקציב נגמר, והאופנוע? אימא תשמח וממילא אני כמעט תמיד אוהב את זה על ארבע.
מסתבר 'שאם רוצים אפשר לחלום גם במדינה שלנו. עכשיו רק נשאר להתעורר ולחזור ללאון ליסינג הכסופה שלי.
