עם היסטוריה של אלפי שנים (עדות ראשונה ליין נמצאה באזור שבין פרס לגיאורגיה מלפני 8,000 שנה), יין כנראה יצבור לחובו עוד אלפי שנים של שימוש, ולא רק לשתייה; ביפן למשל יש מרכזי ספא המאפשרים ללקוחות להתרווח באמבט מלא יין. נו, גם זן אופציה.
מטרתו של היין לאורך ההיסטוריה היתה לשמח לבב אנוש. במקרים מסוימים לוחמים היו משתכרים כדי לאבד את הפחד לפני קרב, אבל גם כאן מדובר בלשמח לבב אנוש. המטרה אמנם לא שמחה, אבל אותו אנוש ייגש אליה עם לב שמח.
בדיוק אתמול שאלתי את עצמי אם ניתן לייצר יין אדום בצבע לבן. התשובה שגיליתי היא 'כן'. הצבע של היין מגיע מהקליפה של הענב ומכמה זמן הקליפה היתה בתהליך ההכנה של היין. כמה שפחות זמן, ככה היין יהיה בהיר יותר עד לבן. תמעכו ענב אדום/סגול ותראו שהמיץ לבן. אם ידעתם את זה, וגם אם לא, הנה עשר עובדות נוספות על יין שיהפכו אתכם לאיש החכם בכל ארוחה. אבל זה נכון רק אם מגישים יין בארוחה. אם תתחילו לשפוך את העובדות האלו בארוחה במק'דונלדס, כנראה יחשבו עליכם דברים אחרים.
1. נתחיל בפקק החמקני. האם פקק שעם מראה כמה היין איכותי? במילה אחת, לא. בשתי מילים, לא ולא.
מעל 90% מהיין המיוצר בעולם נועד לצריכה מהירה, כלומר שיגמרו את הבקבוק סמוך לזמן היצור. מסיבה זו בדיוק, פקקי שעם לא חייבים להיות בשימוש. ישנם פקקים סינטטיים ואחרים שלרוב היינות, גם היקרים, מספיקים.
אז מה הסיפור של פקקי השעם? פקק השעם נועד לאפשר ליין לנשום. ונשימה כזו מתאפשרת בתהליך יישון יין. יישון יין הוא תהליך אחסון ארוך טווח במטרה לשפר את מרכיבי היין, אבל זה קורה כשמראש מייעדים את היין לתהליך הזה. כמו שכתבנו, פחות מעשרה אחוז מייצור היין בעולם נועד ליישון ולכן אין צורך בפקק שעם.
צילום: מנהל 2. ועכשיו לעובדה הלא ברורה לגבי מה שהיין נותן מבחינה בריאותית. האם יין אדום באמת טוב לנו? תלוי את מי שואלים. המחקרים הגדולים והחשובים מדברים על חומר מסוים שמתפקד כנוגד חמצון הנמצא ביין אדום. כשחוקרים את אותו החומר (טוב נו, קוראים לו רסוורטרול), מגיעים לתוצאות שונות, תלוי את מי בודקים.
שני מחקרים גדולים שהצהירו שהחומר הזה בריא לנו, ביצעו את הבדיקות על חולדות וקופים, ולא על בני אדם.
לעומת זאת, ב-2013 עשו מחקר על בני אדם בגילאי 60+ וגילו שהחומר לא הזיק ולא הועיל באותה מידה לעומת אנשים שלא צרכו את החומר הזה. זה לא השפיע על בריאות הלב או הדם ולא הציג שום הבדל בינם לבין אנשים באותו גיל ומצב בריאותי שפשוט עשו פעילות גופנית. אז מה נכון? לא סגורים על זה, אבל תראו את הצרפתים! שותים כל כך הרבה ובריאים (אנחנו חושבים).
3. אמרנו צרפתים, נכון? הם כל כך בריאים, אז בטוח הם מחסלים את רוב מחסני היין בעולם. הצחקתם אותנו, או לפחות ניסיתם להצחיק. שימו לב לנתון הזה; המדינה בה צריכת היין היא הגבוהה בעולם היא... הותיקן. האפיפיור וחבריו השובבים הם צרכני היין הגדולים בעולם עם כמות שנושקת ל-55 ליטר יין לאדם לשנה. הם אומרים שזה בגלל התפילות וטקס נוצרי שכולל לגימה של יין. כן, כן, גם אנחנו קוראים פלייבוי בגלל הכתבות.
אחרי הותיקן תמצאו את אנדורה, קרואטיה, סלובניה ורק עכשיו, במקום החמישי, את צרפת. כל ארבעת המדינות האלו לא עורכות טקסים נוצריים יותר מהמקובל, אז אולי צריך לבדוק את מצב הבריאות של האנדורים והקרואטים.
צילום: מנהל . וגם אם נושא הכתבה הזו זה יין, אנחנו מפרגנים גם למתחרים היותר עממיים שלנו. מחקרים אחרים שנעשו על הקשר בין בריאות ליין ואלכוהול, גילו שאין הבדל בהשפעה על מצב הלב בין צריכת יין לבין צריכת בירה או משקאות אלכוהוליים אחרים (בכמות נורמלית כמובן).
5. אז קיבלתם יין בחג, איפה תשמרו אותו? מה שהכי מזיק ליין זה חום. אם אין לכם איפה לשמור יין בבית בלי שיתחמם, שימו אותו במקרר. זה הפתרון גרוע, אבל הכי פחות גרוע, במיוחד במג אוויר ים תיכוני כמו שלנו. אם היה לכם מקרר יין או מרתף ינות, אז הדיבור היה אחר כמובן, אבל לא כולנו מחזיקים שטח דירה ושטרות בכיס.
6. יין זה נחמד, אבל בואו ניגע קצת בבעיות עולמיות, כמו מלכות היופי. החום, מתברר, לא משפיע רק על היין עצמו. ב-2006 בוצע מחקר על השפעת מזג האוויר על החקלאות והגידולים בעולם וגילו ששטח גידול היין בארה"ב יקטן לכ-20% מגודלו כיום בגלל התחממות כדור הארץ, וזה יקרה עד 2100. האמת? לא מעניין. אנחנו לא נהיה כאן, אז מה אכפת לנו.
7. מארחים אנשים ורוצים להיראות כאילו אתם מבינים מה אתם עושים? הניחו את היין על השולחן בעריסה כשהיין שוכב באלכסון ולא עומד. למה? כשמחזיקים יין בשכיבה להרבה זמן, העמדה לא עושה לו טוב לפני הפתיחה (ולא, אל תשאלו אותנו למה). חוץ מזה, גם אם לא באמת אכפת לכם אם היין עומד או שוכב, ההסבר לעריסה המיוחדת ליין על השולחן תוסיף לכם נקודות. אגב, תחת אותו נושא של 'להיראות כמי שמבין עניין', אתם גם צריכים משאבה לבקבוקי יין. אם נשאר יין בבקבוק (שזה מעשה חמור בפני עצמו), המשאבה תייצר וואקום אחרי השימוש ותאפשר שמירה טובה יותר של יין ללא חמצן שיהרוס אותו, ושוב העובדה הזו תציג אתכם באור מקצועי במיוחד.
צילום: מנהל 8. כהמשך לסעיף הקודם, אם יש לכם בקבוקי יין שאתם שומרים, תשכיבו אותם. כשהבקבוק עומד הרבה זמן, גם במקרר, הפקק מתייבש ומתכווץ ואז נכנס חמצן לבקבוק והיין מחמיץ. לא חבל?
כמובן שעל פי סעיף 1, אם הפקק לא עשוי שעם, אז תשמרו את היין איך שבא לכם.
9. כדי לתת פאוזה לפני הסעיף האחרון, הנה עובדה ממש לא חשובה. ידעתם שבבקבוק יין אחד יש כמעט 1.3 קילו של ענבים? ואם לא ידעתם, ספרו לנו איך החיים שלכם יישתנו בעקבות קבלת המידע הנ"ל.
10. הסעיף האחרון. הם מ-פ-ח-ד-י-ם! יש בספרות המקצועית אנשים שמפחדים מיין. כן, כן, מיין. לתופעה הזו קוראים אוונופוביה (Oenophobia).
אוונוס (Oenos) זה יין ביוונית ופוביה – פחד. אז פחד מיין? הסיבה העיקרית, על פי הספרות הרפואית, היא שהסובלים מזה מפחדים דווקא מהתוצאות המסוכנות של שתיית יין (שכרות, איבוד שליטה וכו') ולכן לא רוצים לשתות, לראות, להיות ליד או לגעת ביין, אחרת יקרה להם משנה. הפחד כמובן מוגבר ומוחצן בעקבות בעיה נפשית קלה, אבל רק שתדעו שיש כאלו אנשים.
