וולוו מנסה כבר שנים להילחם בתדמית המבוגרת והשמרנית שדבקה בה עם השנים – ולא לגמרי בהצלחה. אבל נראה שעם XC40 החדש לחלוטין יש לה סיכוי טוב להצליח למשוך אל אולמות התצוגה שלה קהל צעיר מבעבר.
XC40 הוא רכב חדש בהיצע של וולוו – הוא לא מחליף דגם קיים אלא מרחיב את ההיצע, והוא אף מבוסס על פלטפורמה חדשה (CMA) שפותחה יחד עם חברת האם, ג'ילי; בעתיד הוא יקבל גם מנועים חדשים (עם שלושה צילינדרים). וולוו העולמית אפילו מציעה צורת בעלות חדשה על ה-XC40 – מעין ליסינג תפעולי ישירות מהחברה, וטכנולוגיה שתתמוך בשיתוף מכוניות (אבל לא ברור מה מזה יהיה רלוונטי עבורנו, בישראל).
מקורי
גם אם היינו מתעלמים מהדגש על המילה "צעיר" בפי נציגי וולוו בהשקה, הרי שאין ספק שאת רכב הפנאי הקומפקטי שלה מכוונת וולוו לקהל צעיר מבעבר. העיצוב החיצוני, בעודו משמר אלמנטים "משפחתיים" בחרטום הרכב (כולל פנסי "פטישו של תור"), מצליח להציע משהו שונה מאוד מהאחים הגדולים. הוא דחוס יותר, שרירי, וגם בעמידה הרכב נראה כאילו הוא עומד על קצות האצבעות בחוסר סבלנות. אפשרות בחירה בגווני מרכב עזים ובוהקים, ואופציה לצביעה דו-גונית, מחזקים את המסר.
צילום: מנהל
מסר שממשיך גם בתא הנוסעים. ברכב בו אנחנו נסענו השטיחים, כמו גם דיפוני הדלתות וצידי הקונסולה בין המושבים היו בצבע כתום עז – 'לבה' בלשון אנשי וולוו – ועם מרקם צמרירי. וכדברי הגששים "הלו – זה וולוו?!".
וגם אם נתעלם לרגע מהצבעים, הרי שתא הנוסעים של ה-
XC40 מציע, כמו העיצוב החיצוני, פרשנות צעירה לקו המשפחתי. ההגה, מבנה מוט ההילוכים, פתחי המיזוג וכמובן המסך האנכי, מצביעים כולם על DNA משותף, אבל יש גם הבדלים שנותנים תחושה צעירה יותר. מוט ההילוכים הקטן (ועם התפעול המסורבל, יש לציין) עטוי עור במקום להיות "קריסטלי"; מתג התנעה נורמאלי ממוקם במיקום מקובל במקום הכפתור המסתובב והלא נוח לתפעול בין המושבים; עיצוב הדשבורד קליל יותר וכן הלאה.
לחובת התא נרשמת איכות חומרים לא מרשימה – כזו שמתאימה יותר למכונית של מותג עממי. חלקים רבים דקים וחלולים מדי, ופלסטיקה נוקשה מופיעה גבוה מהמקובל במכוניות פרימיום.
צילום: מנהל
ה-XC40 מציע שפע של מקום, הן לנוסעים והן למטען. המושבים הקדמיים נוחים וקל למצוא תנוחת נהיגה טובה (אבל אזור רגלי הנוסע מעט צר מדי), ומאחור יש שפע מקום לשני נוסעים.
וולוו השקיעה מאמץ רב בתכנון תא הנוסעים, במטרה לספק שפע מקום לכל האביזרים שסוחב איתו האדם המודרני. יש תא גדול יחסית בתחתית הקונסולה המרכזית, שכולל משטח טעינה אלחוטית לטלפון סלולארי, יש פח זבל קטן מובנה בקונסולה שבין המושבים ועוד תא, כמובן, מתחת למשענת היד. בבדלת תא הכפפות יש אפילו מתלה שקיות מובנה.
אבל הפרט עליו עיקר גאוות השבדים הוא העברת רמקולי הבס מהמיקום המקובל בדלתות אל מעמקי הדשבורד, מאחורי תא הכפפות (הם התגאו בכך שזו "הפעם הראשונה אי פעם שמשתמשים ברמקול בס בהזרמת אוויר בעולם הרכב". כנראה שזה אמור להרשים את מי שמבין מה זה אומר). זה אכן מפנה לא מעט מקום בדלתות. ואיך זה נשמע? איכות מערכת השמע של הרמן קרדון בהחלט מכובדת, אבל בהחלט מורגש שהצליל העיקרי מגיע מלפנים ולא מהצדדים כמקובל, אם כי זה בולט יותר כאשר יושבים במושב הנוסע.
גם תא המטען – שנפחו ממוצע לקטגוריה – מציע תכנון חכם, כולל מקום ייעודי למגש האחורי מתחת לרצפה, למקרה בהם צריך להוביל מטען חורג, ורצפה אותה אפשר לקפל כך שתחלק את התא לשני חלקים לעומק, ולא לגובה כמקובל, כדי למנוע מחפצים "לטייל" בתא המטען.
צילום: מנהל
בתחום מערכות הבטיחות המתקדמות ה-XC40 מציע, אם כי לפעמים כאופציה, את כל המבחר המקובל בוולוו, כולל מערכת פילוט אסיסט המאפשרת נהיגה חצי אוטונומית במצבים מסוימים, במהירות של עד 130 קמ"ש; בלימה אוטונומית כלל התחמקות מהמכשול; ניטור שטחים מתים ותנועה חוצה בנסיעה לאחור, כולל בלימה; תיקון סטיה מנתיב, ועוד.
עכבר עיר וכפר
שתי גרסאות הגיעו להשקה – T5 ו-D4. הראשונה עם מנוע בנזין, 247 כ"ס, השניה עם מנוע דיזל, 190 כ"ס, שתיהן עם הנעה כפולה. אני התמקדתי בראשונה – פשוט משום שהשניה כנראה לא תגיע כלל ארצה. הגרסה שתישא בעיקר העול בארץ – לדברי שרון גלזר, מנהל חטיבת הפרטיות במאיר – ה-T4 (2.0 ל', 190 כ"ס) עם הנעה קדמית, בכלל לא היתה בהשקה. ליתר דיוק, היא עדיין לא הוצגה רשמית (יקרה בתחילת 2018), כאשר בהמשך יצטרפו להיצע גם גרסאות עם מנוע בנזין חדש – 3 ציל', 1.5 ל', 150 כ"ס – שאמורות לאפשר לוולוו להתחרות בגרסאות הבסיס של ב.מ.וו X1 ואודי Q3. גרסה היברידית, ככל הנראה נטענת רשת, וגם חשמלית לגמרי יוצגו בהמשך – אולם לא נמסרו פרטים טכניים כלשהם או מועד משוער.
צילום: מנהל
למרות משקל גבוה יחסית (כ-200 ק"ג יותר מ-Q3), עם מנוע ה-T5 השרירי הביצועים מכובדים מאוד ולא ממש "אורבניים" (עוד מילה שהיתה שגורה על שפתותיהם של אנשי וולוו). יש שפע כח בכל מצב, ורק פעולה לא תמיד חלקה של תיבת ההילוכים בביצוע קיק-דאון פגמה מעט בחגיגה. על הכבישים היבשים של אזור ברצלונה קשה היה לאתגר את מערכת ההנעה הכפולה, אבל גיחה קצרה לשביל עפר אפשרה לנו לבדוק את בקרת המשיכה – ולגלות שהיא עובדת טוב יותר מאשר באחים הגדולים. ובכלל, אם שטח מעניין אתכם, תשמחו לשמוע שמרווח הגחון עומד על 21 ס"מ, וזוויות הגישה והנטישה (21.7 מעלות ו-30.4 מעלות, בהתאמה) טובות מהמקובל בסגמנט.
למרות שמכוניות ההשקה היו בגרסת R-דיזיין, עם קפיצים מוקשחים ומוטות מייצבים מעובים (בשני המקרים בכ-10%), הרי שה-XC40 הפתיע עם לא מעט רכינת מרכב בפניות ובבלימות. מהצד השני, למרות חישוקי "20 שנעלו צמיגי 245/45 והעובדה שלא מתחבאים מתחת לחצאית קפיצי אוויר, נוחות הנסיעה היתה טובה בהחלט, וגם שיבושים "רעים" נספגו בצורה טובה. בידוד הרעשים פחות מרשים, עם לא מעט רעשי כביש (הצמיגים הרחבים והספורטיביים, פירלי P זירו, בטח תרמו לעניין) ורעשי רוח במהירות בין עירונית.
צילום: מנהל
ואם הזכרתי קודם את הבלימות, הרי שדוושת הבלם מציעה תגובה לינארית ופידבק טוב, אבל עוצמת הבלימה חלשה מדי. ובכלל נראה – עד כמה שאפשר ללמוד ממסלול השקה קצר ומוגבל – שה-XC40 לא לגמרי בקטע הדינמי. הוא מאוד מהיר – כראוי לצמיגים כאלו והנעה כפולה – אך לא חד או מתקשר.
זירה חדשה
וולוו XC40 מצליח לשלב בצורה מוצלחת בין התרבות והאופי של וולוו לבין אופי צעיר ורענן, בדיוק כמו שהתכוון המשורר. יתרונותיו לא מתמצים רק בעיצוב, אלא כוללים גם תא נוסעים פרקטי ונוחות נסיעה טובה. הוא לא מושלם, כמובן, עם הערות לבידוד הרעשים ואיכות החומרים בתא הנוסעים, אך נראה שיש לו את מה שדרוש כדי לאפשר לוולוו חדירה מוצלחת אל קטגורית הפנאי-פרימיום-קומפקטי, שנמצאת בימים אלו בתנופת חידוש (אודי Q3 אמור להיות מוצג בקרוב, ואינפיניטי Q50 חדש בדיוק נחשף). עכשיו רק נשאר לחכות לאפריל הקרוב, אז אמור ה-XC40 להיות מושק בארץ, כדי לגלות את המחיר והמפרט הישראליים.
