הראיון פורסם בגיליון 382
במונחי תעשיית הרכב, גורדן ווגנר (Gorden Wagener) הוא סופרסטאר. ווגנר הגיע למרצדס ב־1997 כשהיה בן 29 בלבד, מונה לראש מחלקת העיצוב ב־2008 והיה לסגן נשיא לעיצוב של דיימלר. לפני שנה מונה למעצב הראשי (Chief Design Officer) של הקונצרן, תפקיד שהביא אותו למועצת המנהלים של דיימלר.
ווגנר הוא האיש שאחראי לרנסנס העיצובי של מרצדס. ב־2009 הציג את תפישת העיצוב שלו, "חושניות טהורה", ויחד עם המחלקה שניהל היה ה"נשק הסודי" של היצרן הגרמני בשינוי המראה של מרצדס ובמסר אותו הביאה לעולם היוקרה. הביטחון שהוא מקרין יכול להתפרש כארוגנטיות, אבל ווגנר מרתק, שופע הומור ואוהב לרדת לפרטים. כאשר אני פוגש בו בתערוכת פרנקפורט קשה להאמין שכל כך הרבה מוטל על כתפיו.
צילום: מנהל
על מותגים ופילוסופיה
"העובדה שאנחנו אחראים למספר מותגים היא דבר טוב. אנחנו עובדים על 'הפילוסופיה' של כל מותג ולא רק על העיצוב של כל דגם. עבורי מרצדס זה לא רק יצרן מכוניות אלא גם מותג עיצוב. טוב לשנות את השפה שלנו לפי המשימות, וכל מה שאנו עושים הוא בהתאם לפילוסופיית המותג, אלה הדברים שהביאו להצלחה והם שיגרמו לה להימשך. ההנהלה נותנת לנו יותר חופש כיום כי היא מאמינה בנו.
"להיות מעצב טוב זה דבר אחד, אבל להעביר את הרעיונות והפילוסופיה בארגון כה גדול זה משהו אחר. כרגע אנחנו אחד הארגונים הכי מוטי־עיצוב, וזה קרה בגלל שאנחנו יודעים מה אנו עושים. ואנחנו משתנים. נלך בקרוב לקווים נקיים יותר וה־EQA, שחשפנו כמכונית תצוגה בפרנקפורט, מפגינה זאת, ואני מאמין גם שאנחנו נמצאים צעד לפני המתחרים. ב־A בחרנו בקווים יותר אמוציונאליים, וזה דרבן את המתחרים לשלב הרבה קווים במשטחים. כעת אנחנו עושים בדיוק את ההפך. זה נחמד אבל קשה יותר כי צריך לעבוד על פרופורציות מוצלחות מההתחלה. לשם כך צריך להתחיל בתכנון נכון ובארכיטקטורות שמאפשרות זאת.
"נחשוף את ה־A החדשה בתחילת 2018 והיא תהיה 'נקייה' יותר כמו שניתן לראות במכונית התצוגה בתצורת סדאן שהצגנו בסין. ה־EQA לוקחת הרבה מהפרופורציות של ה־A החדשה, אבל מראה את האלמנטים ה'קוליים' של חטיבת EQ עם השבכה. זו עדיין מכונית אמוציונאלית והיא צריכה להיות כיפית ומושכת, רק יותר נקייה".
האם יותר קל לעצב מכונית כזו או כמו פרויקט 1?
"קל יותר לעבוד על פרויקט 1 כי היא נמוכה וארוכה, אבל זה כמו בעיטת פנדל – אתה לא רוצה להיות זה שיפספס במכונית על. עשיתי הרבה מכוניות מדהימות במרצדס, אבל זו הזדמנות מיוחדת. גם העבודה על ה־EQA מעניינת. מבחינתי כל המכוניות מהנות, אבל חשוב יותר להצליח בעיצוב ה־A בגלל המכירות. בכל זאת, מדובר ב־275 מכוניות מול 2.75 מיליון... ובכלל, ה־A בדור הזה הפכה מאוד חשובה. היא שנתה את החברה, הביאה 80% לקוחות חדשים וקהל הרבה יותר צעיר. בראייה היסטורית היא תיתפס כמוצר מאוד חשוב למרצדס".
מה גרם לשינוי הגדול בעיצוב מרצדס בשנים האחרונות? האם זה אתה?
"אם זה בשנים האחרונות זה כנראה אני (צוחק)... העיצוב שינה את הכיוון של היצרן אבל כך גם התפיסה של יושב הראש דיטר זטשה. כשנכנסתי לתפקיד שיניתי מהותית את הארגון של מחלקת העיצוב; קשה להאמין, אבל לפני שהגעתי לא הייתה קבוצה אחראית על עיצוב הפנים ברכב. אחר כך הקדשתי צוות לצגים הדיגיטליים, ואתם תראו התקדמות בשנה הבאה (כמו ב־A החדשה שסביבת הנהג החדשה שלה נחשפה; א.ש). שינינו את הדרך בה אנו עובדים על מודלים מוקדמים, ובמקום לעבוד עם חומר קשיח עברנו לחימר שהינו גמיש ונכון למודל. פעם לא עבדו כך במרצדס, והיינו צריכים להחליף את הצוות שבונה את המודלים.
"אני חושב שהשינוי בתא הנוסעים בולט אפילו יותר מזה החיצוני. אני חושב שכיום כל אדם נמצא במקום הנכון בארגון. המורכבות של העיצוב בימינו גדלה, ועדיין מבחינתי הפסל של המכונית מחימר הוא נקודת הייחוס הראשונית החשובה. זה חשוב מהמחשב, ובסוף הפסל הוא שהולך עם השינויים ליצור הדגם הסופי".
מה בהמשך: אבולוציה או רבולוציה?
"לא נשנה את הפילוסופיה שלנו. מותג יוקרה צריך להיות מבוסס על ערכים מסוימים ואותם צריך לשמר. מצד שני צריך גם להתקדם בצעדים גדולים. אנחנו כרגע בשלב 2.5 בהתפתחות שלנו ונגיע מהר לשלוש ולארבע. יהיו צעדים גדולים בעתיד.
"כרגע אנחנו הולכים לכיוון של מראה טהור, ושואפים לנקות קווים מיותרים. זה תמיד קונפליקט בין אמוציה לאינטליגנציה ואנחנו נשלב בין שניהם. אבל במחלקה שלנו כבר חיים בעתיד; חמש השנים הבאות סגורות ואנחנו כבר עובדים על העשור הבא".
הגעתם בגרסאות הקופה ל־GLE ול־GLC לקו מוצלח מזה של האחרים בפנאי הספורטיבי. מה הסוד?
"המכוניות יותר נקיות ונראות חזקות יותר. ישנו מראה בקבוק הקוקה קולה מאחור, ויש משהו ברור בהופעה עם האחוריים הגבוהים. למכוניות הקופה שלנו וגם לקרוסאובר קופה יש קו רוחבי מאחור שמהווה בסיס לכתפיים. זה מאפשר להגביה את האחוריים וליצור רושם רחב. לטעמי העיצוב הופך אייקוני כשהוא נקי, אבל המפתח הוא בפרופורציות; הייתי אומר שהן 70% מהצלחת העיצוב, בייחוד כששומרים על קווים מינימליים".
.jpg)
צילום: מנהל GLE קופה
האם אתה חוזר למכוניות היסטוריות לטובת ההשראה?
"ההשראה נמצאת בכל מקום. היא גם במכוניות עתיקות ולכן אני שופט בתחרויות כאלה. עבורי שנות השלושים היו מקור טוב להשראה, ולא רק עבור מכוניות כמו של מייבאך, אלא גם לכלים פתוחים. אבל השראה זה גם לסייר בעולם ולראות איך אנשים חיים ונעים. דברים יפים תמיד מעניקים השראה. הדבר הרע הוא להסתכל זמן רב על מה שאתה מעצב, כי אתה מאבד מרחק ופרופורציה".
אתם מראים מכוניות תצוגה של מייבאך. האם המותג יחזור?
"לא נחזיר את מייבאך כמותג, אבל כן את 'מרצדס־מייבאך', וההתפתחות של AMG זו דוגמא טובה. תראה את ה־GT4 שנציג ב־2018, את שבכת הפאנאמריקה שהחיינו ודברים היסטוריים שהחזרנו. הבאנו את תת המותג AMG לרמה של פורשה, לרמה של מותג, והתחלנו לעשות זאת במייבאך; אנחנו כבר המצליחים בין יצרניות הסופר־יוקרה עימה. תמיד חשבתי שאנחנו יכולים לעשות זאת כך, ושבמייבאך כמותג נפרד אין טעם. בהחלט נגדיל את מייבאך מתת־מותג קטן, ומכוניות התצוגה מבשרות על כך. לא בטוח שנראה אותן אבל נראה יותר
מרצדס־מייבאך בעתיד".
האם הושפעת ממכוניות לה מאן בעיצוב פרויקט 1?
"כמעצב של מכונית כזו עוברות בראש מכוניות לה מאן, וניתן לראות זאת באזור השמשות. אבל כך גם כל מכוניות המירוץ של מרצדס, ואפילו חיצי הכסף מלפני מלחמת העולם. ה־DNA של משפחת המירוצים נמצא כאן.
"מה שאנחנו עושים ב־AMG זה כיף ואנחנו רוצים להראות זאת, ואם המהנדסים שמחים מרגישים את זה. זו תמיד עבודה קשה ובמקרה זה גם מאוד מהירה. מכונית התצוגה שעשינו לגראן טוריסמו 6 (משחק הפלייסטיישן) היוותה השראה והשפיעה. בסופו של דבר זה היה תהליך מהנה. הייתי משלם כדי לעשות זאת".
צילום: מנהל 
