קטגוריה: משפחתיות קומפקטיות
גרסה: 1.6 ליטר, אוט'
מתחרות בולטות: רנו גרנד קופה, סובארו אימפרזה, שברולט קרוז
מחיר הגרסה הנבחנת: 135,000 שקלים
המבחן פורסם בגיליון 382
בהיסטוריה המקומית של
הונדה סיוויק שמור מקום של כבוד למנוע בנפח 1.6 ליטר עם 125 כ"ס. אלה היו המספרים שאפיינו בתחילת שנות התשעים את הדור החמישי המצליח ועזרו להונדה להצית את הדמיון באותה תקופה. הם אפיינו גם את גרסת שלוש הדלתות המושכת — הונדה "כמעט" ספורטיבית ראשונה בארץ. ולכן, כאשר נוחתת בארץ סיוויק סדאן עם מנוע 1.6 ליטר, אטמוספרי, אחרי שני דורות שהעדיפו יחידת 1.8 ליטר, וחודשים ספורים אחרי שפגשנו במנועי הטורבו החדשים בהאצ'בק — הנוסטלגיה חוגגת.
אין כמובן קשר למנוע מהשנים ההן. למעשה, מדובר בגרסה מוקטנת ליחידת ה־1.8 ליטר שהיכרנו והוצעה במזרח אירופה גם בדור הקודם. המנוע הזה מגיע אלינו רק בגרסת הסדאן שיש לה יומרה פחות ספורטיבית מגרסאות חמש הדלתות. המכונית, שמיוצרת בתורכיה, דומה לזו שפגשנו בארצות הברית לפני יותר משנתיים. ובעוד אצלנו היא חדשה, הסדאן כבר חוגגת בהמוניה בארצות הברית ובאסיה. בתאילנד, למשל, היא הקפיצה את מכירות הונדה והפכה להיט.
צילום: מנהל
נראית טוב
קל להבין את הצלחת הסדאן בעולם. למרות שמסורתית איני חובב גרסאות כאלה, במקרה של הסיוויק משהו בעיצוב עובד נכון יותר מאשר בהאצ'בק. האחוריים המוארכים תורמים להופעה והולמים יותר את קווי המכונית. הסדאן נראית מצוין: גדולה, אגרסיבית, עם נוכחות בולטת שמוחקת באחת את ההופעה המיושנת של קודמתה. הצללית המוארכת, עם קורות אחוריות שנמתחות עד לקצה המרכב, מבהירה את כוונת הונדה כשהיא מדברת על "קופה עם ארבע דלתות". כונסי אוויר אמיתיים ומזויפים שפזורים בשפע תורמים לאגרסיביות, ורק הפס הנוצץ במרכז השבכה, כמו "גשר" מתכתי על שיני נערה מתבגרת, מפריע מעט.
לא בדיוק אותה גברת
אבל ההבדלים אינם מסתכמים בישבן. הקווים הכלליים בעיצוב הפנים דומים, אבל המחוונים שונים לגמרי ומזכירים את הדגם היוצא. המחוונים העיקריים ברורים וייעודיים — עם מד סל"ד גדול במרכז שבתוכו תצוגת המהירות — אבל הם נראים מעט פשוטים. העובדה שהתצוגה משלבת צריכת דלק רגעית עם נתוני נסיעה, ולעיתים מהירות בקרת השיוט, יוצרת עומס במרכז. ובכלל, משהו בתצוגה הדיגיטלית נראה מעט מיושן, וכך גם תפעול מחשב הדרך ותאורת המפות. בקרת האקלים הלא מפוצלת נראית קטנה מדי, ומערכת המולטימדיה המקומית אינה נוחה לתפעול ולוקה בהיעדר חוגה לעצמת השמע.
במרכז, כרגיל בסיוויק, קונסולה מוגבהת שיוצרת אווירה מיוחדת ומותירה שטח אחסון גדול בחלקה התחתון. הבעיה שקשה להגיע לחיבורי הכוח וה־USB שנמצאים שם. התא/מחזיק הספלים שבין המושבים הקדמיים מעניין למראה אך איכותו בינונית. הבדל בולט לעומת ההאצ'בק הוא בהיעדר אבזור בטיחותי אקטיבי, מכיוון שלא ניתן לקבל אותו מהיצרן. כפיצוי יש גג נפתח.
צילום: מנהל
תנוחת הנהיגה היא בכיוון הנמוך ועדיין נוחה. מאחור, מרווח הרגליים טוב ומרווח הראש סביר (הגג הנפתח גוזל מעט מקום) וגם כאן הישיבה מעט נמוכה. תא המטען גדול, 519 ליטר, אבל פתח הטעינה, מחיר העיצוב, צר. מפריע יותר שהוא אינו נפתח עם הדלתות ודורש שימוש בלחצן (בשלט או בסביבת הנהג).
טעם של פעם
לא רק הנפח, גם אופי מנוע ה־1.6 ליטר מזכיר את הונדה של פעם. התחושה בתחילת נסיעה בעיר נמרצת למדי. התגובה למצערת חדה כמו ביפניות של פעם והתיבה הרציפה, שלא הייתה אז, מנסה לחקות תחושה של החלפת הילוכים. גם בהמשך המצב מפתיע, כאשר כמעט בכל מצב ביצועי הסיוויק הולמים רכב משפחתי, ואלה יוצרים תחושה טובה יותר ממה שניתן לצפות מנתון האצה של 11.6 שניות ל־100 קמ"ש.
העברת הכוח פרוגרסיבית. כמובן שעם מנוע אטמוספרי התחושה היא שהוא מתאמץ יותר מאשר מנועי טורבו מודרני, אבל שאון המנוע אינו חזק מאוד. תחושת המאמץ הזו והטיפוס לסל"ד גבוה יורגשו בייחוד בעקיפות ובעליות. באופן מוזר הרגשנו מדי פעם בשיוט מעין פעלתנות לא ברורה מצד התיבה — כמו שינוי קטן ביחס ההעברה — לא ממש מפריע אבל קצת לא יאה.
הבורר אמנם נאה, אך באופן מעט מאכזב - אין אפשרות לתפעול ידני של ההילוכים המתוכנתים. יש אמנם מצב 'ספורט' אבל הוא אינו תמיד אפקטיבי ומיקומו בין D ל־L קצת מבלבל (יותר מדי מצבים בקו ישר).
הסיוויק רשמה צריכת דלק נאה. ביום טיול רגוע עברנו 14.9 ק"מ/ל' ובשיוט ניתן לראות לפרקים גם 18.2 ק"מ/ל', וביום מגוון שכלל קטעים מאומצים נרשמו 13 ק"מ/ל'.
צילום: מנהל
נכון יותר
התחושה הראשונית היא שהסיוויק המוארכת מתנהגת באופן ברור ונכון מאחותה. עם פחות סוסים השפעת הכוח על תנועת החרטום ביציאה מפנייה מורגשת פחות. יחד עם כיול שונה להיגוי, שהוא פחות מהיר בגרסה זו, מתקבלת מכונית שצולחת פניות באופן צפוי ומאוזן מאחותה. ההיגוי שגרתי יותר — ולטובה, למרות חופש שמורגש במרכז. הסדאן מוכנה להגיב להעברות משקל ולהדק קו באופן פרוגרסיבי.
למרות ריכוך מסוים פעולת המתלים טובה. הסיוויק מעט עסוקה על פגמים קטנים בסביבה אורבנית, דבר המורגש יותר באוזן מאשר בישבן, אך מחוץ לעיר נוחות הנסיעה טובה. בסך הכל מדובר במכונית נעימה לנסיעה שמתמודדת היטב עם שיבושים גדולים גם אם היא מעט פחות מרוסנת מגרסת ה־5 דלתות. למרות בידוד רעשים משופר שאון הכביש והרוח עדיין בולטים. הבלמים מעט חסרי נשיכה ולדוושה מהלך ארוך ותגובה לא מספיק מדויקת בעומס מתמשך.
שלמה יותר
בניגוד לצפוי, יש משהו שלם יותר ב
הונדה סיוויק סדאן לעומת אחותה המקוצרת. היא נראית טוב, נעה באופן נאות והינה מרווחת למדי. מדובר במכונית טובה שעם קצת יותר תשומת לב (כנראה מצד היצרן), יכולה להיות שחקן משמעותי בתחום. היא חסרה באבזור הבטיחותי (ונחותה בכך ממכוניות כמו טויוטה קורולה ומאזדה3), ומעט גם בזה המפנק (מולטימדיה מקורית, אקלים מפוצל, תפעול ידני וכו').
עם תג מחיר של 135,000 שקלים היא גם יקרה במעט מהמתחרות — אולי כדי להותיר מקום להנחות לציי הרכב אליהם היא מכוונת. נכון, יש לה גג נפתח אבל זה לא מספיק. עם זאת היבואן מנסה לשכנע את היצרן לשלב אבזור בטיחותי עכשווי, וייתכן שהחבילה תשתפר בקרוב.
צילום: מנהל
