ראלי מונטה קרלו, שיצא לדרכו ב-1911, הוא גם הנחשב מכולם – ומ-1973 הוא זה שפותח את עונת מירוצי הראלי.
בעשרת החודשים הקרובים, נהגי הראלי הטובים בעולם יפלסו את דרכם ב-13 מדינות שונות ובארבע יבשות בכדי להתמודד עם כ-4000 ק"מ של סטייג'ים בעפר, שלג ואספלט במטרה אחת: להיות אלוף עולם. ואם לא, לנצח ככל שיוכלו. סבסטיאן אוג'ייה האלוף המכהן, זכה בסוף העונה הקודמת באליפות החמישית, אך בניגוד לארבע הפעמים הקודמות בהן זכה עם פולקסווגן, ב-2017 עשה זאת עם פורד פיאסטה. כעת, עם תמיכה של Ford Performance מארה"ב, יש לקבוצה של מלקולם ווילסון כל הכלים על מנת לשמור על הבכורה גם העונה.
מנצח לא מפתיע
אי אפשר לאמר שזה לא היה צפוי, אי אפשר לאמר שהיתרון הביתי כאן לא שיחק לטובתו, אבל העובדה שניצח כאן בפעם החמישית ברצף, רק המחישה מדוע סבסטיאן אוג'ייה הוא האלוף המכהן מזה חמש שנים. כשכל יריביו נפלו או לכל הפחות החליקו לתוך תעלה בגלל קרח שתפס אותם, אוג'ייה איבד בחמישי בערב 20 שניות כאשר גם אותו תפס הקרח באחת מפניות ההרפין והדרדר לאחור עם המכונית כפי שניתן לראות כאן:
וגם בסוף הסטייג' הזה ניצח, ובהפרש של 20 שניות ביחס לשני. גם ביום שבת, כמו שאר יריביו, נתקע בתעלה כפי שניתן לראות כאן:
אך בניגוד אליהם, אוג'ייה ידע לנהל את המירוץ בחוכמה וידע מתי לתת מעצמו 100% ומתי פחות. העובדה שניצח בארבעה סטייג'ים והוביל את הראלי מהסטייג' הראשון עד האחרון מראה עד כמה היה דומיננטי בראלי הביתי שלו. נוייביל, לעומתו סבל כבר בסטייג' הראשון כשנתקע עמוק בתוך תעלה באותה פנייה שבה אוג'ייה טעה, ואיבד כשש דקות וכל סיכוי לזכייה ראשונה.
כריס מיק, באותה C3 בעייתית מהעונה שעברה – "עדין יש לנו הרבה לשנות במכונית עד שנהיה תחרותיים" – סיים רביעי; עדיין הרבה אחרי המובילים אבל כבר עם 17 נקודות. לאפי, סיים שביעי, לאחר שירידה מהכביש בסטייג' האחרון של הראלי גרמה לו לאבד שלושה מקומות, אוונס שמר על מיקומו (6), נוייביל 'גנב' שני מקומות (הגיע 5).
חורף מפתיע
ההפתעה של הראלי באה בדמותו של מזג האוויר. תחילה חזו סופשבוע מושלג באלפים הצרפתיים, לאחר מכן סופשבוע שמשי, ומה שפגשו בחמישי בערב הייתה תערובת של שלג וקרח בלתי נראה, וזו תפסה את מרבית המתחרים לא מוכנים. בשישי היה גשום, בשבת מושלג ובראשון היה כפור שהפך את הכבישים לחלקלקים במיוחד. אוג'ייה אמר בסוף הראלי שזו הפעם הראשונה מאז שהחל להתחרות במסלול במסגרת WRC שבחירת הצמיגים לכל סטייג' הייתה הימור. כריס מיק טען כי "במונטה קרלו אתה 95% מהזמן לא על הצמיג הנכון, תמיד מדובר בפשרה".
אך מזג האוויר לא היה היחיד שהפתיע. אנשי טויוטה הגיחו משום מקום ועד לסטייג' האחרון שלוש המכוניות שלה היו במקומות 2-3-4, אך כאמור לאפי טעה ולבסוף סיים שביעי. אויט טאנאק הפתיע את כולם כשהצליח להתרגל ממש מהר ליאריס החדשה שלו, ואף עקף את בן-קבוצתו המנוסה יותר, יארי-מאטי לאטוולה. זה האחרון זכה בשתי נקודות בונוס בפאוור סטייג', מה ששומר על פער צמוד ביותר של נקודה בטבלת הנהגים.
סיטרואן נהנתה מראלי לא רע בהתחשב בנסיבות – מנהל קבוצה שפרש לפני תחילת הראלי (לניהול הראלי ב-FIA) ושתי מכוניות בלבד. קרייג ברין, ראוי לציין, הציג קצב טוב כשהתנאים איפשרו זאת, ודאג לשמור על המכונית עד הסוף, ואילולא אבן שנכנסה בין הבלמים ביום שישי, כנראה היה נלחם יחד עם מיק והאחרים על המקום הרביעי בסוף היום האחרון. יונדאי הייתה המאכזבת והמאוכזבת בראלי. דני סורדו, מומחה למונטה קרלו, לא זכה לסיים את הראלי, לאחר שהדרדר לתעלה בסטייג' 9; אנדראס מיקלסן סבל מתקלה טכנית שמנעה ממנו להמשיך ביום שבת; אבל, נוייביל שנראה תחילה כי איבד כל אפשרות להשיג נקודות, סיים חמישי.
לראשונה מזה זמן רב מאוד, במקום הראשון נמצאות שתי קבוצות, ונראה שטויוטה תהווה איום משמעותי לפורד. שלישית ומרשימה עם שתי מכוניות בלבד (שלוש לכל השאר) סיטרואן, ואחרונה בטבלה, יונדאי.
הראלי הבא יתקיים בשבדיה ב-15-18.2 ושם נראה (בעיקר) יותר שלג.