דור חדש של
סאנגיונג רקסטון, וזה חתיכת משפט. הדור הקודם החזיק מעמד 16 שנה, כמעט פי שלושה(!) מאורך חיי דגם. הרקסטון הוותיק ראה את רוב מתחריו מתברגנים ועוברים למרכב אחוד. חלקם אפילו נכחדו, אללה ירחמו.
רצפת אולם התצוגה
מסיבת העיתונאים בה יוצג הדגם החדש, החליט היבואן, תיערך לאחר שננהג ברקסטון ונתרשם ממנו. קשה להתעלם מממדיו, ולשם שינוי הוא נראה מודרני יחסית. הרקסטון החדש יושב על שלדה חדשה לגמרי, האורך (485 ס"מ) והרוחב (196 ס"מ) גדולים מאשר בדגם הפורש (9.5 ס"מ ו-6 ס"מ בהתאמה).
תנוחת הנהיגה נעה בין גבוהה לגבוהה ממש והכל קל ונוח לתפעול. תא הנוסעים מודרני מבעבר אך עדיין לא ממש מיישר קו עם המתחרים. המולטימדיה בהתקנה מקומית, אך כבר במשלוח הבא תהיה זו מערכת מקורית עם מסך "8; מי שירכוש כעת, יוכל לשדרג ולא יקופח.
על בידוד וחיוכים
אני מניע, גרגור מנוע דיזל נשמע בשקט; 2.2 ליטר, 181 כ"ס ו-42.8 קג"מ. המנוע של מרצדס, כמו התיבה האוטומטית (7 הילוכים), הוכנסו לשירות בדגם הפורש לפני שנתיים. ההנעה אחורית או כפולה, וכיאה לרכב שטח אמיתי לרקסטון שלדת סולם, סרן אחורי חי והילוך כוח.
המתלים מכוילים על הצד הרך. הן ביציאה מן העיר הסואנת והן בשיוט בינעירוני, רכב הפנאי משדר רוגע ושלווה. בידוד הרעשים מצוין, רחשי הכביש שקטים במיוחד - תוצאה של רצפה בעלת 4 שכבות (3 בעבר) ורעשי רוח כמעט ולא נשמעו גם בשיוט בינעירוני מהיר יחסית. עם זאת, גלגל ההגה רעד, תוצאה של תקלה ספציפית.
יש די מקום לפנים והראות החוצה נהדרת לכל הכיוונים. גם יושבי השורה השנייה ייהנו ממרחב טוב - די מקום לראש ו/או לרגליים גם לגבוהים שבינינו, ומשטח חלונות גדול. מלבד זה יש גם פתחי מיזוג עבורם ושקע 220 וולט. פתח הכניסה לשורה השלישית קטן, הזחת המושב שלפניו לא נוחה וגם שטח חלונות הצד לא ממש קיים. המושבים אמנם גדולים יחסית, אבל הבסיס הנמוך שלהם יציק בנסיעה ממושכת. חם לא יהיה שם; פתחי מיזוג ובורר עוצמה יש לכל אחד מהיושבים.
יכולת בכביש, יכולת בשטח
אי-שם ליד בית שמש, באמצע שום-מקום, אני עושה היכרות עם אחד בשם עופר אוגש. כבר שמעתי עליו בעבר, כלומר, יש לו גם מדור קבוע באוטו, וכעת אני מבין שכל מה ששמעתי - נכון. ואני לא בטוח שזה לחיוב.
הכורכר מסתיים במעלה קצר ותלול ואני רק ממלמל משהו בשקט, אתם יודעים, אם באמת כדאי לנסות לעלות אותו עם הרקסטון. בכל זאת, לא מוגבה, לא צמיגי שטח, לא מיגון... אבל אני ראשון בשיירה. עופר דואג לעננת אבק מרשימה במיוחד שבסופה הוא מגיע מעלה עם הכלי הסטנדרטי הזה. אני מרים את הלסת ומגרד בפדחת. טוב, אם הוא הצליח, אז גם אני אצליח.
משלב ל-Low, נותן בגז – ונעמד בחצי מהמעלה כמו אידיוט. טוב, מדרדר מטה... ונזכר במשפט שאבא שלי היה אומר לי "מה שלא הולך בכוח, הולך ביותר כוח". מדביק את הדוושה לרדיאטור ומגיע לסוללה במהירות גבוהה עוד יותר. ועובר. כמו גדול. אין כמו אבא! ולמי אכפת שאין לו רישיון.
ככה מצאתי עצמי מגרד בפדחת עוד ועוד ועולה עוד מעלה ועוד מעלה. וואלה, הרקסטון הזה לא פראייר. דווקא במכשול האחרון, שנייה לפני שעולים על הכביש אל ארוחת הצהריים הנכספת, שוב הייתי זה שעיכב את החבורה. אחרון ניגשתי למכשול, ירידה חדה ואז עלייה חדה ואז עלייה עם בוץ. ניגשתי למכשול עם אגו של מינימום אחד בשם סטפן פטרהנסל, ובנונשלנטיות רגועה עובר כמעט הכל ואז מתחפר בבוץ. מחייך ומסביר לשותפי שתכף הבקרה תעזור. היא לא עזרה. שוב עולה ושוב יורד ובינתיים אוגש מגיע ומנסה לכוון. זה לא עוזר. ואז אבא שלי מופיע שוב... אני מנתק את בקרת האחיזה, לוקח תנופה לאחור ומדביק בפעם השנייה את הדוושה אל הרדיאטור. אנחנו בחוץ, בוץ באוויר, בוץ בשמשה. איזה יופי. אוגש בינתיים מרים פלסטיק, סוג של תוספת קוסמטית שמתלבשת על הפגוש האחורי. אין מה לעשות, בקרבות יש גם אבדות.
עולים על האספלט. עמק האלה, כביש מפותל במיוחד. הרקסטון פחות נהנה במתאר שכזה. לא לזה הוא מיועד, לא לזה הוא בנוי. זוויות הגלגול גדולות, תקשורת אין ובקרת האחיזה נכנסת לפעולה מהר אך בשקט.
האחיזה סבירה וזה בערך הדבר היחיד שצריך לעניין אתכם.
סיכום
סאנגיונג רקסטון החדש מגיע ברמת גימור אחת בלבד והוא נמכר ב-240,000 שקלים. זה 60,000 שקלים פחות ממיצובישי פאג'רו או 80,000 פחות ממלך הסגמנט - טויוטה לנד קרוזר. ושניהם לא מציעים מערכות בטיחות מתקדמות ותקניות כמו הרקסטון. נכון, הוא עדיין לא מודרני דיו - אך הוא מציע נסיעה רכה ושקטה, יכולת שטח משמעותית וחבילת בטיחות מרשימה - 9 כריות אוויר, בלימה אוטונומית החל מ-8 קמ"ש ועד ל-180 ומערכות התרעה מקוריות לסטייה מנתיב, זיהוי תמרורים ועוד.
זו רק התרשמות ראשונית, ואין דינה כדין מבחן דרכים מלא. מבחן שכזה ייערך ויפורסם בקרוב. 
