אחרי 19 ניסיונות כושלים של טויוטה ודרמות קורעות לב שייזכרו בהיסטוריית המירוצים, הצליחה טויוטה לנצח במירוץ ה-24 שעות של לה מאן ולהסיר ממנה את הקללה שמנעה ממנה לנצח במירוץ הסיבולת הנחשב ביותר. וכדי לעשות זאת באופן המשכנע ביותר, טויוטה זכתה גם במקום השני.
סיום בשליטה מלאה
המירוץ ה-86 במספר של לה מאן, שנערך 95 שנים לאחר שהוזנק הראשון, התנהל כולו בשליטה מוחלטת של היצרן היפני. עם פרישת פורשה מהקטגוריה הבכירה (LMP1) נשארה טויוטה הקבוצה היחידה עם רכב המצויד במערך היברידי חזק המייצר 1000 כ"ס – חזק אך מורכב מאוד, כולל הנעה כפולה, וכזה שבל בשנים האחרונות מבעיות אמינות. לא הפעם.
24 שעות לאחר שהמירוץ התחיל, ביום ראשון, בשעה שלוש אחר הצהריים ועוד 52 שניות, שעון צרפת, ניצח קזוקי נאקג'ימה, במכונית מספר 8, לאחר שהמכונית בה נהג סיימה את ההקפה ה-388 של המסלול, מקדימה בשתי הקפות את המכונית שאחריו. אנחנו, שהיינו אורחים של טויוטה ועברנו עימם 24 שעות מעייפות ומרתקות על המסלול הענק שמשלב כבישים ציבוריים, יכולנו לראות איך בהנהלת הקבוצה נושמים לרווחה.
הנהג היפני הוותיק עשה היסטוריה עבור הקבוצה וסגר בכך גם מעגל אישי, אחרי שב-2016 מכונית הטויוטה בה הייתה בדרך לניצחון ונתקעה בהקפה האחרונה ממש. "זה היה מאוד מלחיץ לראות את נאקג'ימה נוהג בהקפות האחרונות" סיפר אחרי הסיום פרננדו אלונוסו, אלוף פורמולה 1 פעמיים, וחברם לצוות של נקג'ימה וסבסטיאן בואמי, שנראה עומד בחיבוק דרוך עם כל אנשי קבוצת טויוטה מול המסכים בהקפות האחרונות, "אני לא רגיל לצפות בטלוויזיה בנהגים אחרים שמתחרים עם המכונית שלי, ואני כמובן מכיר את ההיסטוריה של טויוטה".
בכל זאת תחרות
למרות היעדר תחרות מול טויוטה ברמה הגבוהה ביותר בקטגוריית LMP1, הקבוצה משכה הרבה תשומת לב במירוץ, לאחר שצירפה לשורותיה את אלונסו. הנהג הספרדי לא רק שיצר עניין רב, אלא שלפי סבסטיאן בואמי הוא היה אחד מגורמי הניצחון של הצוות, בזכות הקצב המהיר שקבע בנהיגה הלילית שלו.
דווקא בסוג נהיגה בו אינו מנוסה, הצליח אלונסו לחתוך 5 שניות להקפה מיתרונה של מכונית מספר שבע בה נהג חוזה מריה לופז באותו זמן. "זה לא היה מירוץ קל למרות מה שאולי נראה לכם" סיפר בואמי, הנהג הוותיק והמנוסה של טויוטה, "להתחרות מול הצוות של קוביאשי היה קשה מאוד והיו רגעים רבים, למעשה כל החלק הראשון של המירוץ, שחשבנו שהם ינצחו. לא הרגשתי שהפעם זה יותר קל".
הקבוצות הפרטיות בקטגוריה הבכירה והקטנות בהרבה, היו איטיות משמעותית מטויוטה, אך בעלות פוטנציאל לאמינות גבוהה יותר בשל מבנה פשוט משמעותית. ביניהן בלטה רבליון המנוסה שקיוותה להיות הטובה מהיתר ואולי להרוויח מתקלה חמורה של טויוטה. אבל בניגוד למה שקרה כאן בשנים האחרונות, הפעם מכונית ה-LMP1 של טויוטה הפגינה אמינות גבוהה. רבליון הסתפקה במקומות השלישי (12 הקפות אחרי המכונית המובילה) והרביעי, כאשר דווקא הצוות הצעיר והפחות המנוסה תפס את המקום הגבוה יותר. הצוות השני, שכלל מנצחי לה מאן כמו אנדרי לוטרר וניל ג'אני, סבל מבעיות ומוקם נמוך יותר.
אבל הלה מאן אף פעם אינו פשוט, ובטויוטה החסירו פעימות כאשר שעה לפני הסיום מכונית מספר שבע עם קוביאשי האטה לפתע את הקצב על המסלול, מחשש שמחסור בדלק לא יספיק לה כדי לסיים את ההקפה. קוביאשי, הסתבר, פספס את עצירת התדלוק שלו. "רציתי להאט כדי שהתמונות יצאו טוב" התבדח נהגה של טויוטה בסיום.
קודם לכן, לקראת סוף השעה ה-21, הראו המסכים סבסוב של לופז במכונית מספר שבע לרוחב המסלול, והפירואט הזה עלה לה 12 שניות. שני האירועים האלה חתמו את גורל הניצחון והזכירו עד כמה הפכפך המירוץ. גם אירועים אלה הפגינו שלמרות שהמירוץ נראה קל, נהגי טויוטה נהגו מהר והתחרו אחד בשני; לופז ניסה באותו זמן לסגור את הפער שיצר אלונסו.
בקטגורית LMP2 הקדימה האורקה של G דרייב – מקום חמישי כללי (שנפסלה לאחר מכן), 19 הקפות אחרי הראשון - את האלפין של סיטגנטק, שסיימה אחריה ושתי הקפות מאוחר יותר.
קרבות ב-GTE
נראה שהקרבות הקשים ביותר היו בקטגוריית LMGTE Pro (ר"ת של Le Man Grand Tourer Professional) – הקטגוריה הבכירה (מבין שתיים) של מכוניות קרובות ביותר לדגמים סדרתיים. פורשה כאמור לא התחרתה בקטגוריה הבכירה, אבל נוכחותה במסלול ומחוצה לו הייתה מאוד מורגשת בזכות התמקדותה בקטגורית GTE.
פורשה הובילה בבטחה בקטגוריה עם ה-911 RSR מספר 92, וזו אכן סיימה ראשונה במסגרת זאת, במקום ה-17 הכללי ו-44 הקפות אחרי המנצחים של טויוטה. עם זאת פורשה סבלה מתקלות חמורות בשתי מכוניות אחרות, בהן מכונית מספר 93 בה נהג צוות מנוסה ביותר שכלל שני מנצחי לה מאן, ארל במבר וניק טנדי.
ה-911 שסיימה במקום השני (מכונית מספר 91) התמודדה מול לחץ כבד של מכוניות פורד GT מקבוצת צ'יפ גנאסי, ואלה אף הצליחו לעבור אותה לפרקים. בתחילת המירוץ היה נראה שב.מ.וו עם ה-M8 תצליח להפתיע, כשטיפסה עד למקום השני, אבל אחרי שירדה החשיכה החלו לצוץ בעיות במתלה הקדמי של מכונית אחת בעוד השנייה התנגשה בקיר ופרשה. אסטון מרטין, שניצחה בשנה שעברה, סבלה אף היא ממחלות ילדות קשות של המכונית החדשה.
בקטגורית LMGTE Am (מתייחס ל"חובבים") ניצחה פורשה 911 RSR בקבוצה השייכת לשחקן פטריק דמפסי, לאחר שסיימה 24 שעות של מירוץ במקום ה-27 הכללי, ולאחר שהקיפה את המסלול 335 פעמים.
חוגגים
הרבה שמחה נראתה ונשמעה בעמדת הטיפולים של טויוטה כאשר הסתיימו טקסי הענקת הגביעים והחלו המסיבות. אלונסו נראה מאושר מכך שהצליח לנצח במירוץ בפעם הראשונה בו השתתף, ובכך השלים גם חלק שני במשימה שלו: ניצחון במונטה קרלו, באינדי 500 ובלה מאן. עכשיו נותר רק האינדי: "זה בהחלט הצלע השלישית של השילוש הקדוש. הגעתי לשם בשנה שעברה והובלתי, אבל לא ניצלנו את ההזדמנות. כאן ניצלנו אותה ואני מרגיש שאני כעת נהג מושלם יותר".
אבל עם האוכל בא התיאבון, ואלונסו מסביר שלא יסתפק רק בלה מאן ויתמקד כעת באליפות מירוצי הסיבולת, שהמירוץ בלה מאן הוא אחד משישה מירוצים במסגרתה: "לא הצטרפתי לאליפות הזו רק כדי לנצח בלה מאן. אני רוצה לזכות באליפות". האם אתה מרגיש שהפכת את טויוטה ל"ווינרית"? אני שואל "לא" הוא עונה בחיוך, "הבאתי לה מזל. הם היו מאוד חסרי מזל בשנים האחרונות, ואני חושב שזה מה שהבאתי".
