המחוקקים בפרלמנט האירופאי אישרו הצעת החלטה, לפיה זיהום האוויר הנפלט ממכוניות בשנת 2030 יופחת ב-40% לעומת המצב כיום. פירוש הדבר כי יצרניות הרכב יידרשו לשווק מכוניות שפולטות כמעט מחצית מהזיהום, מה שמצביע על עתיד של מכוניות כלאיים נטענות משקע וחשמליות.
ה"אוטומוטיב ניוז" מדווח כי ביצרניות הרכב לא אוהבים את ההחלטה, וכי ביקורת נרחבת כנגדה נשמעה מכל עבר - לרוב עם הטיעונים הקבועים: חשש לעליית מחירי המכוניות לצרכנים ופגיעה בשיעור התעסוקה במפעלי הייצור באירופה.
"ההחלטה יוצרת סיכון להשפעה שלילית מאוד על משרות לאורך שרשרת ייצור המכוניות", כך על-פי אריק גו'נארט, המזכיר הכללי של ה-ACEA, התאחדות יצרניות הרכב האירופאיות. "זה למעשה יכריח את התעשייה לעבור שינוי דרמטי בזמן שיא".
בהתאחדות ניסו לשכנע את המחוקקים להסתפק בהפחתה של 20% בפליטת פחמן דו-חמצני (CO2) עד 2030, לעומת 40% בהחלטה שהתקבלה. "אנחנו יכולים רק לקוות שממשלות לאומיות יביאו קצת מעשיות לשולחן, כאשר הן מציגות את עמדתן על עתיד ה-CO2", הוסיף ג'ונארט.
חברי הפרלמנט האירופאי נדרשו להחליט בין שתי הצעות בנושא. האחת, של הוועדה לאיכות הסביבה של הפרלמנט, קבעה יעד הפחתת CO2 של 45% עד 2030, בעוד הצעה של נציבות האיחוד, הסתפקה בהפחתה של 30%. פחמן דו-חמצני נחשב לאחד הגורמים המשפיעים ביותר לדעת מדענים על התחממות כדור הארץ.
מועצת האיחוד האירופאי, בה חברים מנהיגים מ-28 מדינות אירופאיות, תתכנס בעוד מספר ימים לדון בהחלטת הפרלמנט. לקראת סוף השנה יתכנו שלושת הגופים המנהלים של האיחוד כדי להחליט על יעד הפחתת הזיהום הסופי.
גם בין המדינות החזקות בגוש, ישנה מחלוקת בנוגע ליעד הרצוי. גרמניה, החברה החזקה ביותר באיחוד האירופאי ובעלת תעשיית הרכב הגדולה ביותר, קראה לאמץ את יעד הנציבות להפחתת 30% בלבד. מנגד, ממשלת צרפת תמכה בהחלטה להפחית 40%.
"אם האיחוד האירופאי רוצה פליטות CO2 נמוכות יותר, בסדר. אבל מכוניות חשמליות הן כמו אוכל אורגני - הן יותר יקרות, ולאסיה יש מונופול על הטכנולוגיה (למצברי חשמליות, מ.א). בואו נהיה כנים", אמר בתגובה להחלטה מנכ"ל קבוצת PSA (פיג'ו, סיטרואן, DS, ווקסהול ואופל), שגם מכהן כנשיא ה-ACEA לעיתונאים בתערוכת פריז.
מנכ"ל ב.מ.וו, הרלד קרוגר, אמר בתגובה כי הפחתה של 30% היא המירב שהתעשייה יכולה להשיג, והגדיר יעד של 45% עד 2030 כ"בלתי אפשרי". מנכ"ל רנו, קרלוס גוהן, אמר לסוכנות הידיעות רויטרס כי יצרניות הרכב "יכולות להתאים את עצמן לכל דרישה, השאלה היא מה תהיה העלות, לא רק ליצרניות אלא (גם) לצרכנים.
"דרישות לא ראליות יסכנו פעילויות תעשיתיות גדולות באירופה", הוסיף גוהן, "ובסופו של דבר הצרכן ישלם את העלות, עם נזק משני מסוים ברמת היצרנית. אל תחשבו שתקני זיהום מחמירים הם בחינם".
