ב-2008 חשפה
לנד רובר מכונית תצוגה שכונתה LRX ונראתה אופנתית וספורטיבית מכל מה שהכרנו מהמותג. ב-2011 הוצג הדבר האמיתי שכונה "איווק", והיה לסיפור הצלחה. קצת יותר משבע שנים אחרי מוצג הדור השני. אז איך מחליפים רכב ששינה את התפיסה בחברה? בדיוק לפני שנה דיברתי על כך עם ג'רי מקגאוורן, חבר הנהלת לנד רובר, האחראי לעיצוב והמנהל הקריאטיבי שלה.
"לשנות את העיצוב של לנד רובר לא היה הדבר הקשה בסיפור, אלא להיכנס לכל התהליך ולהבין שזה נכון להשתנות. להבין שזה נכון לעבור ממצב של יצרן מומחה שמתמקד ביכולת שטח, למותג שקוסם לכל העולם מבלי לאבד את הייחוד... השינוי הגדול מבחינתנו היה עם הצגת
לנד רובר ריינג' רובר איווק, ואיתו הראינו שאנחנו יכולים להביא ממד חדש למותג.
"איווק היה בבחינת מהפיכה בזמנו, וכשיש לך משהו מיוחד צריך לשפר אותו באמצעות מה שהטכנולוגיה מאפשרת. צריך לחשוב איך אנחנו עושים אותו יותר מדויק, יותר איכותי ויותר מתקדם. הוא עדיין נראה יוקרתי ויפה גם היום, אז הקו הכללי נכון. תחשוב על האבולוציה ב- 911. זה הרעיון".
וכאשר אנחנו פוגשים בלנד רובר ריינג רובר איווק, ברור שמקגאוורן דייק דבריו. הדמיון בולט למרחק, אך בזכות טיפול שונה במשטחים, ורווחים קטנים יותר בין חלקי המרכב, נוצר רושם מתקדם ויוקרתי יותר, ו'חבילה R' עושה אותו מושך עוד יותר.
גם המידות דומות: בסיס הגלגלים גדל ב-2.1 ס"מ ל-268.1 ס"מ, והרכב התארך רק במ"מ (437.1 ס"מ), התרחב ב-4 מ"מ (190.6 ס"מ) וגבה ב-1.4 ס"מ (164.9 ס"מ).
נפגשים
למרות הדמיון הכללי והעובדה שלבסיס הגלגלים אורך דומה לזה שביגואר E-פייס, נשבעים בלנד רובר שמדובר בפלטפורמת הנעה קדמית/כפולה חדשה ושרק צירי הדלתות נותרו מהדגם הקודם. לפלטפורמה מתלה אחורי חדש כמו בוולאר, היא תשרת ב-E-פייס ודיסקברי הבאים, ותוכננה לקבל חטיבת כוח היברידית נטענת שתופיע לקראת 2020 (עם מנוע שלושה צילינדרים).
למרות שרוב הלקוחות כנראה שלא יעלו איתו ענני אבק, איווק מצויד במערך 'טריין רספונס 2' המתוחכם המתאם את העברת הכוח והבקרות השונות לפי תנאי השטח. מערך זה כולל מערכות מתוחכמות כמו בקרת שיוט לשטח, בקרת זינוק בעליות או בירידות, וכמובן בקרת נסיעה במורד. תוספת מעניינת היא "מכסה המנוע השקוף" – מערך מצלמות המכוון לנהיגת שטח ומביא תמונות מתחת לחרטום.
מבפנים
השינוי הגדול לעומת הדגם היוצא מתגלה עם פתיחת הדלת. "ניסינו להשיג משהו רגוע ומתוחכם שמתאים לריינג' רובר" אומר אלן שפרד, האחראי לעיצוב הפנים במותג. וכך, סביבת הנהג נקייה ממתגים, נעימה לעין בזכות גוונים רכים והיא איכותית מאשר בדגם הפורש. שפרד מציין שנפח תאי האחסון גדל ב-85%, אבל השינוי החשוב והבולט הוא המעבר לתפעול מערכות הרכב דרך שני צגי מגע, עליון ותחתון, הנמצאים במרכז הקונסולה. פקדי שליטה חיצוניים מעניינים לבקרת האקלים ושליטה במצבי הניהוג, אבל רובם דורש יותר מדי תשומת לב וזמן להסתגלות. חלק מהפקדים (כמו עצמת מערך השמע) אינם ממוקמים היטב.
"יש ברכב כזה הרבה מערכות שלא היו פעם" מסביר שפרד, "אם לכל אחת היה מתג נפרד היינו מגיעים למצב בלתי נסבל. צריך לרכז את מרכיבי השליטה בהן במקומות שקל ונוח להפעילן, וגישה זו דורשת פחות מקום. עשינו הרבה עבודה כדי לפשט דברים ואנחנו יודעים לשפר זאת גם דרך 'האוויר'".
המושבים נוחים ותנוחת הנהיגה טובה. מאחור המרחב שופר, ועדיין אינו מאוד מרווח.
בתנועה
לאיווק מנועי בנזין ודיזל מוגדשים בנפח 2.0 ליטר מסדרת אינג'ניום. גרסאות הבנזין מוצעות עם 200, 249 ו-300 כ"ס ואילו הדיזל עם 150, 180 ו-240 כ"ס. העדכון החשוב בהם הוא שילוב מערך היברידי מתון, למעט בגרסת הדיזל הבסיסית שהינה ידנית ובעלת הנעה קדמית (כפולה ביתר).
אנחנו עולים לכביש המהיר עם גרסת הבנזין 249 כ"ס שביצועיה בהחלט טובים; זמן ההאצה ל-100 קמ"ש הוא 7.5 שנית. תיבת תשעה ההילוכים של ZF נעימה אך לא נמרצת במצב רגיל, אך מעבר ל'ספורט' משפר את תגובות המצערת, הדוושה ואת משקל ההגה. רעש המנוע נשמע תחת עומס אבל הצליל לרוב בעל אופי ספורטיבי. גרסת הדיזל 240 כ"ס שלא תשווק בארץ יצרה תחושה פחות מאומצת ויותר שקטה עם ביצועים שאינם שונים בהרבה (7.9 ש' מ-0 ל-100 קמ"ש) אך מושגים בקלות.
ככל שהתרחקנו מאתונה הכבישים נעשו מפותלים יותר וסייעו לאיווק להפגין יכולת גבוהה ואחיזה מצוינת. הרכב יציב יותר במהירויות גבוהות אך ההתנהגות פחות דרמטית מאשר בדגם הקודם, ומשחקי המעבר בין החלקה קדמית לפסיעה אחורית כבר אינם מורגשים (גם אם גרסת הדיזל יותר "מתנהגת" מהבנזין(. ההיגוי עדין קל ומעט מלאכותי אך טוב מזה של הבדור היוצא. בגרסת הדיזל שצוידה בשליטה אלקטרונית בבולמים ואפשרויות לשינוי במצבי הניהוג, ניתן היה לקבל משקל משופר בהגה.
למרות שלאיווק תדמית של "רכב לדוגמניות", בלנד רובר שאפו להפגין שהוא יותר מזה. מסלול ההשקה שפע שבילים מרהיבים שלרוב לא אתגרו כלל את הרכב, אך הדגימו היטב את יכולתו. מאוד נעים באיווק בנסיעה בשבילים, למרות חישוקים במידה "20. וגם על הכביש נוחות הנסיעה של גרסה זו הייתה מצוינת, וטובה מזו של גרסת הדיזל שצוידה גם בחישוקי "21. גם רעשי הרוח הורגשו, אך ייתכן שנוכחותם הורגשה במיוחד בגלל תנאי מזג האוויר.
משתפרים
הדמיון בעיצוב הדגם החדש של
לנד רובר ריינג' רובר איווק לזה הקודם גדול – והוא עדיף על הדור הראשון כמעט בכל תחום. הוא נאה יותר לטעמי, מעודן, מהודר ואיכותי יותר. נוחות הנסיעה עדיפה וזו משתלבת עם ביצועים והתנהגות טובים וגם אופי. התלונה העיקרית היא ביחס למחיר הגבוה, שמתחיל ב-397,000 שקלים.
*פורסם ב-27.3.19 (נוסף וידאו)
