סביב ציר הנפט שבמזרח מכתש רמון, יש כמה וכמה אטרקציות אליהן מובילים שבילים ברמת עבירות קלה יחסית, ועליהם תוכלו לנסוע ללא חשש גם עם רכב פנאי בעל הנעה קדמית. אוהבי הטיולים ברגל יוכלו לשלב במסע זה גם קטעי הליכה ברמות קושי שונות, ויש גם היכן ללון בשטח, אם תרצו לבלות כאן יותר מיום אחד.
לאן מטיילים: חלקו המזרחי של מכתש רמון
אבני דרך במסלול: מצפה רמון, מורד "מעלה עצמאות" על כביש 40, אתר "אבן, רוח, מים", ציר הנפט, חניון בארות, חניון יום הר ארדון, חניון נחל ארדון, חאן סהרונים, ציר הנפט, הר מרפק, נחל גוונים, כביש 40.
אורך המסלול: כ-40 ק"מ
עונה מומלצת: סתיו, חורף, אביב.
עבירות: קלה. מתאים לכל סוגי רכבי השטח ולכל סוגי רכבי פנאי בעלי הנעה 4X2 (וגם למכוניות פרטיות "רגילות", בזהירות המתבקשת).
ניווט: קל. כל המסלול נע על שבילים מסומנים בצבע. הניווט בשיטת איפוס ספידומטר. סקירת המסלול התבצעה באמצעות מפות סימון שבילים מס' 17 ("הערבה התיכונה ומזרח הר הנגב") ומס' 18 ("מערב הר הנגב") ואפליקציית "עמוד ענן".
נקודות להפסקה/מנוחה: חניון בארות. עצי שיטה מצלים בנחל ארדון ולאורך נחל גוונים
תדלוק אחרון לפני כניסה למסלול: תחנת "דלק" במצפה רמון
ציוד נדרש: רכב תקין ומתודלק, גלגל רזרבי תקין + כלי החלפת גלגל, אוכל ושתייה/מים, קרם הגנה, כובע, נעלי הליכה
הערות: אם אתם יוצאים להליכות ומשאירים רכב חונה, לא להשאיר בו חפצי ערך.
סיפור הדרך
נוסעים דרומה על כביש 40 למצפה רמון.
0.0 ק"מ תחנת "דלק" בכיכר הראשית של מצפה רמון, ליד חורשת קק"ל והכניסה למלון "בראשית". איפוס ספידומטר. תדלוק אחרון, הצטיידות בנשנושים וכו'. יורדים בכביש 40 דרומה, עוברים עוד כיכר, עוברים מתחת לגשר הטיילת ומתחילים בירידת "מעלה העצמאות". מימין – מרפסת לתצפית עוצרת נשימה על מכתש רמון
מכתש רמון – מכתש אירוזי (נוצר על-ידי אירוזיה (בלייה ושחיקה של שכבות סלע שנלחצו ולא כתוצאה מפגיעת עצם זר) – הוא אחד מחמישה מכתשים אירוזיים בנגב; מכתש רמון, מכתש חתירה/ירוחם/"הגדול", מכתש חצרה/"הקטן", שני מכתשי הר עריף – הוא הגדול שבהם וגם נחשב למכתש האירוזי הגדול בעולם; אורכו כ-40 ק"מ, רוחבו כ-9 ק"מ ועומקו המרבי כ-350 מטרים. מכתש אירוזי נוצר משחיקה של שכבות סלע רכות הנמצאות תחת שכבות קשות יותר; מרכז המכתש שהיה בעבר ראשו של הר, והשכבות נשחקות ושוקעות והופכות למכתש, כאשר שפתי המכתש פונות עדיין אל ראש ההר שכבר לא קיים והופכות למצוקים.
"מעלה עצמאות" הוא הכינוי לקטע של כביש 40 היורד בפיתולים חדים ממצפה רמון אל תחתית המכתש. הדרך נחצבה ונסללה לראשונה בתחילת שנות ה-50, על מנת להוביל לאתרי כריית המחצבים במכתש רמון. לאחר הפיגוע המחריד במעלה עקרבים (1954) בו נרצחו נוסעי אוטובוס אגד, הפך הכביש הנידח לקטע חשוב בכביש המוביל לאילת. אוהבי הנוף ייהנו ממרפסת התצפית, ועבור חובבי הנהיגה יש כאן כמה רגעים קטנים של נחת.
6.6 ק"מ, מימין – אתר "אבן, רוח, מים". איפוס ספידומטר.
"אבן, רוח, מים" הוא אתר של מחצבה ישנה, שהפכה לאטרקציה למטיילים. שיטפונות החורף יוצרים כאן שלוליות גדולות ועמוקות ויש גם גן סלעים קטן ויפה. השאירו את הרכב ברחבת החנייה ורדו ברגל – יש שביל מסודר עם מדרגות. מומלץ לביקור עם ילדים – זהו האתר היחיד במכתש רמון בו מותר לאסוף חולות צבעוניים והם נמצאים כאן בשלל צבעים.
4.6 ק"מ, שביל אדום משמאל, משולט לכיוון "חניון בארות". איפוס ספידומטר פונים שמאלה לשטח. השביל מחורץ מעט, פה ושם בורות ובעיקר – עתיר ב"הדורים" ("קורדרוי"), סעו לאט כדי להימנע מתקרים.
4.5 ק"מ, שביל מצטרף משמאל – זהו השביל המוביל למחצבות החרסית הישנות שהפכו ל"פארק צבעי רמון" מרהיב העין. זוהי אטרקציה שלצערנו סגורה כרגע בשל עבודות שיפוץ והכשרה שמבוצעות על ידי רשות הטבע והגנים. יידרשו מספר חודשים עד שתיפתח לציבור בצורה מסודרת, כרגע אסור להיכנס וזה קצת חבל. אנחנו ממשיכים ישר עם השביל האדום.
4.8 ק"מ, צומת T. פונים שמאלה, בעלייה, לכיוון צפון על "ציר הנפט".
ציר הנפט – מאז שהוקמה מדינת ישראל, סבלה ממחסור בדלק ומדינות רבות סירבו למכור לה נפט. ב-1956 פנתה ישראל לאיראן על מנת שתמכור לה נפט, ואז החל תכנון קו צינור נפט מאילת צפונה. ב-1957 הונח צינור בקוטר 8 אינץ' בין אילת (אליה הגיע הנפט באניות) לבאר שבע, וממנה הועבר נפט לבתי הזיקוק בחיפה באמצעות רכבות. בהמשך הונח צינור נוסף מבאר שבע לאשדוד, ממנה הועבר הנפט לחיפה באמצעות אניות, וקו נוסף העביר נפט מאילת לחיפה. הקו מאילת לאשקלון הושלם ב-1969 ובאמצעות הקמת מסופי דלק באילת ובאשקלון, שימש להזרמת נפט איראני לאירופה.
לאורך קו צינור הנפט נסללה דרך עפר שיועדה לתחזוקתו שקטע ממנה, בו אנו נוסעים כעת, חוצה את מכתש רמון, ומצפון לו אף נעשה ניסיון לחציבת מאגרי נפט תת-קרקעיים ("מאגורות נחש צמא", ניסיון שכשל בשל חלחול הנפט לאדמה דרך קירות הסלע החצובים). לאורך ציר הנפט הוכשרו למעבר כמה מהמעלות הקשים/מיתולוגיים בקרב חובבי נהיגת/רכיבת שטח, ביניהם (מדרום לצפון) מעלה גרופית, מעלה מחמל (כיום סגור לתנועה), מעלה חווה, מעלה זיק.
5.0 ק"מ. איפוס ספידומטר משמאל – "חניון בארות". ממשיכים ישר לכיוון צפון
חניון בארות – חאן בדואי גדול ומסודר לצד ציר הנפט, המספק פתרון מצוין ללינת שטח (בתשלום) עבור המטיילים באזור מכתש רמון. ניתן ללון כאן באוהל בדואי גדול ומחומם או באוהלים פרטיים מתחת לסככות מקורות. במקום ישנם מקומות חנייה, מים זורמים, שירותים ומקלחות, קיוסק ועמדת מידע של רשות הטבע והגנים. פחות מומלץ להגיע לכאן בתקופות חופשות החגים הארוכות דוגמת פסח וסוכות, אז המקום הומה, עמוס ומלא במטיילים עד אפס מקום.
5.5 ק"מ. איפוס ספידומטר. פנייה ימינה לעין סהרונים. המעוניינים לטפס על הר ארדון ממשיכים ישר. היתר פונים ימינה לכיוון עין סהרונים, היישר לנקודה 12.
2.0 ק"מ. פנייה ימינה לחניון-יום הר ארדון. פונים ימינה.
4.0 ק"מ. ברחבת חניון-יום הר ארדון. איפוס ספידומטר.
למעוניינים – יוצא מכאן מסלול הליכה למיטיבי לכת, המטפס להר ארדון. ניתן לעלות להר ולרדת, וניתן גם להמשיך עם השביל דרומה לכיוון עין סהרונים, הליכה לא פשוטה בתוואי קשה שאורכת כ-6 עד 7 שעות. הר ארדון – נמצא בחלקו המזרחי של מכתש רמון, גובהו 722 מטרים מעל פני הים והוא חלק משמורת מצוק צינים.
מקור שמו העברי של הר ארדון מהתנ"ך: בדברי הימים א', פרק ב', פסוק י"ח, מצוין שמו של ארדון, שהיה בנו של כלב בן-חצרון: "...ואלה בניה, ישר ושובב וארדון". שמותיו הערביים של ההר הם "ראס א-רדידה" או "ראס א-רדיחה".
ההר טרפזי, מתנשא מעל תחתית המכתש ומהווה חלק מדופנו המזרחי, מדרונותיו תלולים ומשופעים בדרמטיות. ההר נוצר בתהליך גאולוגי הנקרא "היפוך תבליט"; לפני מיליוני שנים, הר ארדון היה קער הכלוא בין שתי שרשראות הרים. בעקבות תהליכי סחף ובלייה שהיוו חלק מתהליך היווצרות המכתש, התבלו וכורסמו שרשראות ההרים, ושחיקה זו הייתה כה מסיבית, עד כדי כך שהרכסים הפכו לבקעות והקער התנשא מעליהן.
2.0 ק"מ. לאחר הביקור בהר ארדון חוזרים בשביל לנקודה 8 ופונים שמאלה (לכיוון דרום) על ציר הנפט.
4.0 ק"מ. פונים שמאלה לעין סהרונים.
4.9 ק"מ. "צומת הסלע" - איפוס ספידומטר. צומת שבילים עם שילוט דרכים מדברי המסומן על גבי סלע גדול במרכז הצומת. ממשיכים ישר על השביל המסומן בשחור, לכיוון נחל ארדון.
1.2 ק"מ. בחניון יום סהרונים. איפוס ספידומטר. רחבת חנייה. מכאן יוצא מסלול הליכה רגלי יפה קל ומומלץ לנחל ארדון ופרסת נקרות. מי שמגיע ברכב 4x4 (גם רכבי-פנאי כפולי הנעה "רכים" יכולים לעבור, בזהירות המתבקשת) יכול להמשיך בנסיעה אל תוך הנחל.
נחל ארדון, בערבית "ואדי א-רחידה", "הנחל המבוקע", הוא נחל קצר העובר בחלק הדרומי של בקעת ארדון שבמזרח מכתש רמון ומנקז חלק ממנה אל נחל נקרות שמחוץ למכתש רמון. לאורך הנחל ניתן לראות תופעות גאולוגיות מרשימות דוגמת שבעת ה"דייקים" המגמתיים ונופים מגוונים הידועים בצבעם האדמדם, שנוצרו עקב חשיפה של שכבות סלע מתקופות קדומות שונות.
לאורך הנחל מספר עצי שיטה גדולים ומצלים, מצוינים להפסקות. לאורך המסלול ניתן לצפות בשכבות הסלע הצבעוניות ובתופעת הדייקים, וכן לעלות לגבעת חרוט ולערוך תצפית ממנה לעבר מכתש רמון. לאלה שנכנסים לכאן ברכב כפול הנעה – רמת עבירות קלה, למעט שני מעברים שידרשו מעט תשומת לב מנהגים בכלי רכב בעלי מרווח גחון נמוך.
1.1 ק"מ, לאחר הביקור בנחל ארדון שבים לעל העקבות בחזרה לנקודה 12 – צומת הסלע. כאן פונים שמאלה לעין סהרונים.
3.1 ק"מ. בחניון עין סהרונים. איפוס ספידומטר. כאן יש רחבת חנייה ושירותים וממול חאן נבטי משוחזר חלקית. ניתן לצאת למסלול הליכה יפהפה המוביל למעלה דקלים ופרסת נקרות.
2.0 ק"מ. לאחר הביקור, חוזרים על השביל ומגיעים לצומת הסלע. פונים שמאלה.
2.9 ק"מ. צומת T. על ציר הנפט. פונים שמאלה לציר הנפט, לכיוון דרום.
3.4 ק"מ. חניון בארות מימין.
3.6 ק"מ. בנקודה 5, צומת. ירידה תלולה, ממשיכים ישר על ציר הנפט לכיוון דרום. בהמשך כמה עליות קצרות ונקודות שדורשות מעט יותר תשומת לב מנהגי כלי רכב נמוכים.
6.5 ק"מ. צומת. חניון הלילה נחל גוונים. פונים ימינה לנחל גוונים המרהיב. לאורכו מקבצי עצי שיטה יפים שמתאימים להפסקות. משמאל מתנשא הר מרפק היפהפה בעל המראה הדרמטי.
9.4 ק"מ. סוף השביל על כביש 40. מכאן ימינה לכיוון צפון ומצפה רמון, שמאלה לכיוון דרום.