טיול זה הוא מיועד למשפחה הרוצה לשלב מסע בתוך הטבע, פיקניק, מפגש בלתי-אמצעי עם נוף ושדות, יכול להיות בסיס לפעילות נוספת, כמו טיולים או רכיבת אופניים, יש במסלול הזה מספר קטעים חביבים לנהיגה והוא טוב ל
רכבי פנאי עם הנעה קדמית.
ובכל זאת: את המסלול הזה עשינו כאשר האדמה הייתה לחה, מעט בוצית מחוץ ליער, וגשמים כבדים ירדו בצפון.
קרקע מעט בוצית יותר, בייחוד בשולי היער, תחייב רכב עם הנעה כפולה.
משך הנהיגה כשעתיים, ואורכו פחות מ-20 ק"מ.
התחלה וחרבת זעק
נקודת התחלה טובה היא תחנת הדלק דור אלון בצומת דבירה (כביש 325 פינת כביש 6). משם פונים מזרחה לכיוון קיבוץ להב, מגיעים לאחר 6 ק"מ לצומת עם כביש 3255.
תחילת טיול. פונים לכביש 3255 ונוסעים עד לפנייה לחרבת זעק.
1.7 ק"מ – פונים שמאלה לחרבת זעק, קטע אספלט שבור, ונוסעים עד למאגר מים. בדרך נצפו סוסים, ונפגוש בעוד לאורך המסלול.
3.0 ק"מ – פונים ימינה לחרבת זעק, ממש מול מאגר המים הלבן. ממשיכים לתוך האתר בו יש שרידי מבנים, ומגיעים עד לצדו המזרחי, שם יש תצפית יפהפייה על המורדות הנמוכים של הרי יהודה, היישוב אשכולות, הכפר הערבי אנאב אל-קאביר (מעבר לחומת ההפרדה), ולכביש 358 (הרץ לאורך החומה הזו עד לאזור חבל לכיש, שם מתחבר בהמשך לכביש קרית גת בית ג'וברין).
חורבת זעק
המקום הוא תל שבחפירות שנערכו בו נמצאו שרידים מתקופת הברונזה (המחצית השנייה של האלף השני לפני הספירה, לפני 3000-3500 שנים לערך). שרידים נוספים נמצאו מתקופת מרד בר כוכבא (132-135 לספירה), התקופה הביזנטית (מאה רביעית עד שביעית לספירה) ושל התקופה העות'מנית ובהמשך של התיישבות ערבית עד מלחמת השחרור. הגבעה שולטת על הדרכים הנ"ל בכיוונים מזרח-מערב וצפון-דרום, במקום בארות מים, ושטחים לגידול חקלאי. להכנת השדות יש לסלק את האבנים שם, דבר שפוגשים בהמשך הדרך, ואחת הטענות היא כי מקור השם בשורש העברי ע.ז.ק, המתייחס לפעולה זו: "ויעזקהו ויסקלהו, וייטעהו שורק" (ישעיהו, ה', ב').
בכפר היהודי מבנים שזוהו כחדרי אחסון, בית בד, מקווה, מערכת מערות ומחילות מסתור, והאחרונות הביאו להשערה שהמקום הצטרף למרד נגד הרומאים; עם זאת, שרידי כפר יהודי נמצאו עד המאה ה-7, אז ננטשו ישובים רבים באזור. מהמאה ה-19 היה המקום יישוב עונתי שבו גרו אנשי הכפר דורא, שתיקנו את מערכות המים העתיקות והקימו מספר בתי אבן, אחד מהם הוא בית המוכתר הנמצא בנקודה הגבוהה ביותר והוא היחיד ששרד.
ב-2003 הוקמה במקום חוות יחידים, אך זו פונתה ב-2015 לאחר שמנהל מקרקעי ישראל טען לפלישה של הזוג שהתיישב במקום.
יער דבירה
חוזרים למאגר המים הלבן, פונים שמאלה, מיד ימינה, פוגשים בשלט "יער דבירה".
4.9 ק"מ – פיצול שבילים, עולים למעלה, במסלול הימני
5.1 ק"מ – פיצול לארבעה שבילים. פונים בשמאלי ביותר, זה העולה לכיוון מעלה ומגיעים לתצפית דרומה. ניתן להגיע לנקודה מעט דרומית יותר, במרחק 50 מטרים. חוזרים לפיצול.
5.5 ק"מ – פיצול שבילים, מעין צומת T, פונים לשביל הימני, היורד מטה (כיוון צפון/מזרח) וממשכים איתו ונוסעים בשולי היער. האדמה מעט כבדה יותר.
7.0 ק"מ – פונים שמאלה בשביל הבהיר העולה (סימון שבילים ירוק); השביל הקודם לו עלול להיות בוצי מדי בימים עתירי גשם. ממשיכים ישר במזלג.
7.2 ק"מ – פונים ימינה (עדיין מסלול ירוק).
יער דבירה
היער ניטע לפני כ-25 שנים על-ידי קק"ל, ועיקרו עצי מחט אך גם אלה אטלנטית, חרוב מצוי, סוגים שונים של שיטה וגם איקליפטוס. שטח היער מעל 8000 דונם. מיקום היער, במפגש הגיאוגרפי בין הרי חברון, דרום השפלה ומישור הנגב הצפוני, מביא ליצירת מפגש בין מיני צמחים מעולמות שונים: מתנן שעיר הוא מדברי, בני השיח אזוב מצוי וקורנית מקורקפת הם ים תיכוניים. צמח אופייני לאזור זה הוא שלהבית קצרת שיניים, הפורחת באפריל. ובעניין זה: האזור מרהיב עם פריחת הכלניות. עוד בצמחי האזור: מרווה ריחנית הפורחת באביב, סירה קוצנית ושמשון הדור. בין בעלי החיים חיים ביער ובשטחים לידו ארנבת, דרבן, צבי, שועל ותן.
7.3 ק"מ – מצד שמאל משטח לפיקניק, אופציה לפעילות רגלית כלפי מטה ועוד.
7.7 ק"מ – צומת שבילים, ממשיכים ישר (כעת סימון שבילים כחול).
8.0 ק"מ – פיצול שבילים. פונים שמאלה.
8.1 ק"מ – פיצול, פונים שמאלה.
9.3 ק"מ – להמשיך ישר. יורדים למטה, פונים שמאלה.
9.7 ק"מ – לפנות שמאלה (אחרי העלייה). התצפית לעבר צפון מערב, והנסיעה בשיפולי היער.
10.1 ק"מ – פיצול ימינה.
10.6 ק"מ – פנייה חדה שמאלה, במורד. ממשיכים עם השביל, עד שיש פיצול, עוקפים את הלולים של קיבות דביר, פונים ימינה לעבר הציר הכחול.
קיבוץ דביר
קיבוץ דביר הוקם ב-1951 על-ידי תנועת השומר הצעיר וחניכיה מהונגריה, ונקרא על שם עיר עתיקה ששכנה באזור; תל מירסים הסמוך זוהה כדביר המקראית (אולברייט, ב-1924) אך לאחר מכן עלה ספק ביחס לזיהוי. כתוצאה מכך שונה שמו הרשמי של המקום לדבירה, "בדרך לדביר", אבל עניין זה אינו מקובל על-ידי תושבי הקיבוץ. בהמשך התיישבו בקיבוץ עולים מדרום אמריקה, ישראלים ובמקום הרחבה קהילתית. לדביר מפעל פלסטיק, מפעל תבלינים רפת חלב ולולי ענק, וכיום גרים במקום כאלף תושבים.
10.8 ק"מ – עולים על שביל כורכר ופונים ימינה, מערבה. ממשיכים עם השביל ומגיעים למסילת רכבת.
מתחת למסילה מעבר. הוא גבולי לרכב גדול מאוד, ובוץ המתקשה בתחתיתו פוגם בגובה הנותר. בצידו השני פנייה חדה וצמודה ימינה ולמעלה. אין בעיה להתגבר עליה כאשר המצע יבש. אם בוצי – עלולה להיות בעיית אחיזה שתחייב נסיגה מכובדת לאחר. עם סיום העלייה, פונים שמאלה-דרומה, ונוסעים לאורך המסילה.
11.2 ק"מ – מגיעים למזלג שבילים, ממשיכים בחלק הגבוה של המסלול (מערבה/ימינה).
11.7 ק"מ – פונים ימינה במזלג לתוואי שהוא חצי-קשת המתחבר לשביל מקביל. משם ממשיכים דרומה, לכביש 325, לצומת דבירה ויוצאים מול תחנת אוטובוס, ממש ליד תחנת הדלק, ומשם עולים לכביש 6.
