"התקדמות העיצוב בדור הבא של הדגמים שלנו תלויה בסיפור של כל מכונית" אומר לורנס ואן דן אקר, סגן נשיא בכיר ברנו האחראי לעיצוב, באותו סגנון דיבור שקט ונעים שמאפיין אותו. אני פוגש בו בסמוך להשקת הקליאו החדשה, וכמובן תוהה על הדמיון הרב לקודמתה.
"
רנו קליאו הייתה מקרה מיוחד בגלל הצלחתה הגדולה. יש מכוניות שהצליחו פחות ואז צריך להמציא אותן מחדש. אני מאמין שתוך שנתיים־שלוש תראו קומבינציה אחרת במבחר הדגמים שלנו. עד 2022 יהיו לנו שמונה דגמים חשמליים, ו
רנו זואי החדשה תפגין שינוי גדול יותר ביחס למה שעשינו בעבר. המשימה שלי הייתה לתת כיוון חדש, ליצור שינוי, ואז לבנות מותג חזק שמבוסס על כך. כדי להיות מותג חזק צריך לשמור על עקביות בכיוון למשך 10-15 שנים עד לשינוי הבא. זה פחות רומנטי אבל זה טוב ליחסים" הוא מחייך.
ב־2016 סימנתם את הדור החדש עם השקת הטרזור. איך בחרתם מה לשנות?
"אחרי דור אחד של דגמים שאתה עושה כבר ברור לך פחות או יותר איך הלקוח רואה אותך, היכן עשית עבודה טובה ואיפה יש מקום לשפר. ידענו שעשינו עבודה טובה בעיצוב החיצוני של הרכב, אך היו אזורים אחרים, כמו פנים הרכב, שאנחנו מתקנים.
"את
רנו קפצ'ור, למשל, שינינו יותר בעיצוב החיצוני כי הוא הופך להיות רכב גלובלי; הוא פותח במקורו עבור אירופה, אבל כעת הוא מעוצב לכל העולם. עכשיו הסיפור שונה, אבל גישה למכונית אחת אינה אומרת שזה החוק לכל הדגמים הבאים".
התחום המשפחתי־קומפקטי מצטמק. האם זה אומר שצריך להעז בו יותר?
"לא תמיד קל לדעת את התשובה. עם הסניק ניסינו להמציא את הפלח מחדש אבל הטרנד לכיוון ה־SUV חזק מאוד. הפלח של המגאן הוא עדיין הקשה ביותר באירופה, כי כאן נמצא המיטב של כולם: אופל, פולקסווגן, פורד, פיג'ו — אז קשה לדעת לאן כדאי ללכת".
ובאמת, מה למדתם מהסניק?
"אני חושב שיותר מאשר ניסינו. הוא מספר אחת בפלח השוק הזה של מיניוואנים קומפקטיים, אז במובן מסוים גם הצלחנו. הבעיה היא שהיקף המכירות בפלח השוק הזה יורד, ואז לא משנה אם אתה מספר אחת; צריך להסתכל היטב סביב, להחליט אם להמציא מחדש או לצאת, או אולי להמשיך להיות הטוב בפלח שנעלם מהשוק. צריך לזכור שבאותו זמן צריך לבנות מבחר דגמים ולהשקיע בתחומים חדשים".
איך אתה רואה את עיצוב הדגמים החשמליים, ולמה ניתן לצפות?
"באופן כללי תראה כאן הכל. תראה חברות שעושות גרסאות חשמליות למכוניות רגילות, וכאלה שיוצרות מותג או חטיבה עם דימוי שונה כמו וולוו עם פולסטאר. אני חושב שבשנים הקרובות כל מכונית תחושמל במידה כזו או אחרת, ובתוך חמש שנים זה יהיה כמו אופציה שהלקוח יבקש. למעצבים זה אתגר מעניין כי זו חבילה שונה שמביאה הזדמנויות ויכולה ליצור למשל מכונית עם סרחי עודף קצרים יותר. ברנו נעשה גם וגם — כמו שיש גרסה חשמלית לקנגו, אבל זואי היא מכונית עצמאית. אבל אני שמח שלא היינו צריכים לעשות גרסה חשמלית לקליאו, זה היה פוגע בחבילה".
