לפי נתוני הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים (רלב"ד), נהרגו בכבישי ישראל במחצית הראשונה של השנה 159 בני אדם – 8 אנשים ו-5% יותר מאשר בתקופה המקבילה אשתקד. בהשוואה לשנה מלאה לאחור, נהרגו בתקופה זו 324 בני אדם, בהשוואה ל-322 הרוגים שנה קודם לכן, ונתון זה טוב בהרבה בהשוואה לשנה מלאה לפני שנתיים, 391 הרוגים בדרכים – 67 בני אדם פחות, ירידה של 17%. יצוין כי בחודש האחרון לתקופה זו, נהרגו בכבישים 29 בני אדם, 9 יותר מאשר ביוני 2018.
במחצית הראשונה של 2019 נרשמה ירידה של 5% בקרב ההרוגים היהודים, עלייה של 10% בקרב הערבים, ו-129% בקרב זרים – כולל ערבים מהשטחים שנהרגו בישראל. בתחום העירוני נרשמה ירידה של 9%, אך בבין עירוני העלייה היא של 17%. לפי גילאים, נרשמה ירידה בקרב בני 65 ומעלה (29%), אבל עלייה של 33% בין בני 15-24 33% ו-23% יותר בגילאי 25-64. מבין הנהגים, ירידה של 12% בהרוגים בין רוכבי אופניים, ועלייה של 17% ברוכבי אופנועים.
אשקלון מסוכנת, ולא בגלל החמאס
הרלב"ד פרסמה גם מחקר של מדדי הסיכון בבטיחות בדרכים ב-56 הערים הגדולות והבינוניות בישראל. עבודה זו, שנעשתה על-ידי אלכסנדר טרויצקי, מביאה נתוני תאונות דרכים ביחס ל-1000 בני אדם באותן ערים, ומתייחסת הן לתושבי הערים עצמן ו"אורחים" (עובדים, מבקרים) לפי מדד "יוממות", והן רק לתושבי הערים עצמן. בנוסף, מתייחסת העבודה להיפגעות בני 65 ומעלה ולשיפור או ההרעה ברמת הבטיחות באותן ערים בהשוואות של שנה אחת ושל שלוש שנים.
העיר "המובילה" ברמת בטיחות נמוכה, ב-16 הערים הגדולות (מעל 100,000 תושבים, נתוני 2017) היא אשקלון – 11 תאונות ל-1000 אנשים, יוממות - שנייה לה בת ים (9.2 תאונות ל-1000 אנשים) ובמקומות 3-5 אשקלון, חולון, באר שבע, עם נתונים צמודים (7.7-7.6 תאונות ל-1000 אנשים). אשקלון, בת ים וחולון הן גם המסוכנות ביותר לבני 65 ומעלה.
המיקום משתנה ביחס לרמת הסיכון לתושבי העיר עצמה, אבל אשקלון, גם כאן, בולטת עם נתונים הממקמים אותה מעל ומעבר האחרות (או מתחת, למעשה), ובת ים שומרת על מקומה השני. חולון "עולה" למקום השלישי ואת החמישייה הלא-מוצלחת הזו סוגרות כאן ראשון לציון ורחובות.
מבין 40 הערים הבינוניות (30,000-100,000 תושבים, נתוני 2017) מובילה נצרת עילית ברמת הסיכון לתושביה ולאורחיה, וגם היא כמו אשקלון, בולטת מהאחרות אחריה בחריגה קיצונית.
רמת הסיכון לתושבי הערים לבדם משתנה ועולה, כמובן, והסדר משתנה, פרט למובילה, נצרת עילית, שרושמת נתון חמור במיוחד של 15 תאונות ל-1000 בני אדם.
לא גזרה משמים
מספר ערים רשמו שיפורים משמעותיים. כך, למשל, בין השנים 2016 ל-2018, רשמו רעננה, הרצליה, הוד השרון, טמרה, ביתר עילית, רחובות ונתניה, ירידה של 20%-25%. יצוין כי נתניה, לפני שנים, הייתה מהמסוכנות בערי ישראל, וכעת היא באמצע הטבלה של הערים הגדולות; אשדוד, שיש לה היסטוריה דומה, לא עברה את המהפך הנדרש.
טיפול דרמטי במרכיבי התשתית לנטרול אפשרויות קונפליקט (רכב/רכב; רכב/הולכי רגל), ומיתון מהירות בכבישים עירוניים שניתן לפתח בהם מהירות גבוהה אך נמצאים בשכונות מגורים על-ידי אמצעים פיזיים ו/או אכיפה יעילה, העלאת הנושא לראש סדר היום באותן ערים הכרחיים, וממש לא מסובכים וגם לא יקרים. זו רק המחויבות למניעת קטל שתוביל שינוי.
