למעשה, גם בחשיפת המכונית שהתקיימה בסוף השבוע באירוע הקונקורס ד'אלגנס במונטריי, קליפורניה, בוגאטי עדיין לא הייתה מוכנה להראות את פנים המכונית - וזו הוצגה עם שמשות שחורות שמנעו הצצה לתוך תא הנוסעים.
למכונית החדשה קוראים "צ'נטודיאצ'י" (Centodieci או 110 באיטלקית), והיא מהווה מחווה ל-EB110 הקלאסית - שנקראת על שם מייסד היצרנית, אטורה בוגאטי, שיום ההולדת ה-110 שלו היה ב-1991 - שנת ההשקה של ה-EB110.
מכונית זו החזירה לחיים את מותג בוגאטי בסיבוב הקודם, תחת בעלות איטלקית ועם מפעל בקאמפוגאליאנו שבאמיליה רומאנה, איטליה. המפעל, פיסת היסטוריה מיתולוגית בעצמו, כונה "המפעל הכחול" בגלל עיצובו הייחודי. למרות פשיטת רגל מהירה, הוא השתמר עד היום ונחשב אתר עלייה לרגל לחובבי המותג - כולל סיורים מודרכים שנערכים במקום על-ידי איש התחזוקה המקורי של המפעל.
לדברי מעצב בוגאטי, אכים אנשייט, הצ'נטודיאצ'י לא אמורה להיראות בדיוק כמו ה-EB110, אלא לבטא פרשנות מודרנית לצורה ולטכנולוגיה של התקופה. לדבריו, האתגר העיקרי היה להעניק פרשנות לעולם עיצוב מכוניות העל של סוף שנות ה-80, שהתאפיין במכוניות בעיצוב דמוי דו-ממדי עם משטחים שטוחים ונמוכים.
הבסיס למכונית החדשה זו כמובן השירון המודרנית, כולל הפלטפורמה ומערכת ההנעה - יחידת 16 צילינדרים ב-W (ב-EB110 היה מנוע V12) עם 1,600 כ"ס (עד 650 ב-EB110). הצ'נטודיאצ'י מאיצה מעמידה ל-100 קמ"ש בתוך 2.4 שניות (3.3 ב-EB110 המהירה ביותר), ל-200 קמ"ש בתוך 6.1 שניות ול-300 קמ"ש בתוך 13.1 שניות. בניגוד לשירון שמציעה מהירות מרבית של 420 קמ"ש, המהדורה המיוחדת "מסתפקת" ב-380 קמ"ש (בשני המקרים מוגבלת אלקטרונית). זה עדיין שיפור ניכר מה-EB110 המהירה ביותר, שהאיצה ל-351 קמ"ש.