ב.מ.וו X6 הדהים את עולם הרכב לפני מעט יותר מעשור, עם שילוב בין מרכב קופה ספורטיבי להאצ'בק כמו רכב פנאי רגיל, נגיד
ב.מ.וו X5. היו שאהבו, היו שממש לא, אבל אי אפשר היה להתווכח לגבי מוחצנותו, או אם תרצו לקרוא לזה בשפה עדינה יותר - מקדם הגעתו. אותה מוחצנות קרצה ללא מעט אנשים ונכון להיום, מאז הגיח אל אוויר העולם, נמסרו כחצי מיליון X6 ללקוחות נלהבים.
הצלחת הדגם גרמה גם למתחרה הישירה משטוטגרט לייצר דגם דומה משלה –מרצדס GLE קופה. בניגוד לאחיו הפרקטי (אותו X5), בדגם הקופה ניתן דגש יותר לגינוני הכביש ופחות ליכולת השטח. הדור החדש מציע מגוון מנועים, הנעה כפולה ומקדם הגעה מרשים עוד יותר. אז טסנו למינכן בכדי לקבל התרשמות ראשונית מהדור החדש של רכב הפנאי המהודר.
מוחצן
הערב ירד על העיר הבווארית, קריר בחוץ וב.מ.וו X6 עומד לו בחושך כשזרקורים מאירים עליו מכל כיוון. השינוי בולט, עם יחידות תאורה קדמיות (עם פנסי לייזר, לא פחות) ואחוריות בעיצוב חדש לחלוטין וצללית צד שונה - תודות לקורה קדמית (A) בזווית חדה יותר וגג נמוך עוד-יותר בחלקו האחורי.
אני לא חסיד של הכליות הענקיות, שגדלות וגדלות בכל הופעת דגם חדש ועדיין, התוצאה בהחלט נאה בעיני מבעבר. ישנה אפשרות לרכוש גם כנף אחורית קטנה מסיבי פחמן, צמד מסיטי רוח לצדי חלון האחורי ודמוי מסיט רוח אחורי מאותה התרכובת. גם חישוקי "22 (במקום ה-"21 הפצפונים...) עם רוחב צמיגים זהה ובחתך נמוך יותר, למי שרוצה מוחצנות גדולה עוד יותר.
הרבה פחות מוחצן
הבוקר בא ואני נפגש עם ה-X6 בכדי לנהל דו-שיח צפוף על ענייני הא ודא, לאורך כ-200 ק"מ. בניגוד לעיצוב החיצוני, תא הנוסעים אינו מוחצן והעיצוב, לטעמי, עשוי לעילא ולעילא. החומרים איכותיים ביותר, ההרכבה טובה ואיכות הגימור מעולה. ולא שציפינו למשהו אחר.
לתא הנוסעים שני צבעים, כאשר פס סיבי פחמן חוצה ביניהם. לוח המחוונים דיגיטלי ומציג את מד המהירות משמאל ואת סיבובי המנוע בצד ימין - במקום בעיגול המסורתי במעין שני מתומנים מוארכים ומופרדים, וביניהם תצוגת ניווט.
את זה האחרון תוכלו לראות גם בצג המולטימדיה העצום ובתצוגה העילית, יחד עם מהירות הנסיעה ותמרורי הדרך. כמו שאר דגמי
ב.מ.וו, גם כאן בקרת האקלים נפרדת והיא קלה וברורה לתפעול, והתא מאובזר עד למעל לראש – מערכת שמע מבית הרמן קרדון, וויי-פיי, תאורת אווירה במספר גוונים, הפעלה קולית למערכות הרכב ועוד.
יעיל מלפנים, פחות מאחור
תנוחת הנהיגה מעולה. בכל הנוגע ליושבים לפנים, המושבים נוחים ושדה הראיה סביר - אם כי קורת A רחבה ומראות גדולות מסתירות מעט. מאחור, טוענים בב.מ.וו כי למרות שהגג נמוך מבעבר, יש מרווח ראש עדיף והוא בהחלט סביר כל עוד אתם בגובה ממוצע. יש לציין כי המושב נמוך ואין תמיכת ירכיים ראויה, מה שיפריע בנסיעה ממושכת.
מרווח הברכיים טוב וכך גם מרווח כפות הרגליים. חוץ מזה, יש בקרת מיזוג מפוצלת ליושבים מאחור עם צמד פתחי מיזוג במרכז, שקעי USB-C ואפשר לרכוש צגי מולטימדיה ליושבים מאחור (עם חיבור מובנה בגב משענות הראש של המושבים הקדמיים). יש די והותר תאי אחסון, וגם תא מטען נדיב בנפח 580 ליטר.
יחידות כוח חזקות. וגם יותר
נכון לזמן ההשקה, רכב הפנאי הספורטיבי מוצע עם ארבעה מנועים, שניים מהם לוגמי סולר ושניים מעדיפים בנזין. ההספקים נעים מ-265 כ"ס לדיזל החלש ביותר ועד 530 לבנזין החזק ביותר. האחרון החביב הוא זה שמאכלס את תא המנוע ברכב המבחן – 4.4 ליטר, שמונה צילינדרים, צמד מגדשי טורבו, וגם מתהדר בנתון מומנט סופר-מרשים של 76.5 קג"מ כבר ב-1,500 סל"ד.
תיבת שמונה הילוכים אוטומטית מעבירה את הכוח לכל ארבעת הגלגלים, שדואגים להזיז את המפלצת הגדולה והכבדה תוך 4.3 שניות מעמידה ל-100 קמ"ש, כך טוענת היצרנית הבווארית. וזה סופר-מרשים.
לוחץ על כפתור ההנעה בקונסולה שבין הנהג לנוסע, ומקבל מיד צליל בריטון שלא משתמע לשתי פנים. יש כאן V8 והוא לא ביישן. את הנהיגה העירונית הוא צולח ברוגע, מציג קצב התרשמות קליל יחד עם שקט מופתי. גרגור קל, אולי אפילו גרגורון. אני שם פעמי אל הגבול עם אוסטריה, למרות שתוואי הדרך שבמערכת הניווט ביקש כיוון אחר. ככה זה, יש לי חולשה להתרוממות קרקע מושלגת וקשה לי לדחות סיפוקים, ובכלל כל האזור שבדרך מיוער בעצים שממטירים עלינו עלים בצבעי ירוק, צהוב ואדום.
נוח ואוחז. אבל גדול
המתלים עושים עבודתם טוב במצב ניהוג "קומפורט" ובידוד הרעשים מרשים בהחלט, וזאת למרות צמיגים רחבים מאוד - 275 מ"מ לפנים, 315 מאחור. בכביש בינעירוני מתקבלות תאוצות קלילות ועקיפה היא משחק ילדים. בכבישים כפריים הצמודים לגבול אוסטריה, רכב הפנאי המגודל זורח - כשהוא מפגין אחיזה גבוהה מאוד בפיתולים ההדוקים.
פחות נהניתי מעמיתי לנהיגה, מעולם לא הצלחתי ממש ליהנות מרכב פנאי בפיתולים, אוחז וחזק ככל שיהיה, בטח אחד כזה רחב וכבד (כמעט שני מטרים וכ-2,250 ק"ג) שנמצא בכבישים צרים ללא שוליים. אבל שוב, זה אני, ועמיתי לנהיגה חייך רבות. משקלו הרב של הכלי מורגש ברצף פניות וכך גם בבלימה חזקה, ועדיין הרכב מרוסן מאוד.
בקרת שיוט. ואז הגענו לאוטובאן
בינתיים ממשיך להיות מעונן, והבריחה לכיוון אוסטריה לא חושפת לנו את ההרים הנפלאים. מנוחה קלה בדמות שיוט רגוע ואני מפעיל את בקרת השיוט האדפטיבית. זו מצליחה לשמור על מרכז הנתיב בצורה נאותה, כשהיא בולמת ומאיצה את המכונה הגדולה בהתאם למתרחש סביב (תמרורים או מכונית הנמצאת לפנים).
אנו נוטשים את הגבול וחוזרים חזרה, ואין כמו לחזור דרך האוטובאן. מה אגיד לכם, המכונה הזאת לא עוצרת בהגבלה קלאסית של 250 קמ"ש, שכן מד המהירות (המזייף מעלה כמובן כמקובל) הראה 262 קמ"ש וגם זה רק כי האטנו עקב נהג שלא ראה היטב את תאורת הלייזר שלנו.
בסיכומה של התרשמות
זהו אינו מבחן דרכים כדת וכדין, כי אם התרשמות ראשונית בלבד. וההתרשמות חיובית. הדור החדש של
ב.מ.וו X6 בהחלט מלוטש, והמנוע שאכלס את האיקס שלנו בהחלט היה פנינה. הצליל, הכוח, האופי. רק חבל שתצרוכת הדלק עמדה על 5.6 ק"מ לליטר...
הרכב זועק איכות מכל פינה, בידוד הרעשים נהדר וגם איכות הנסיעה מרשימה. קשה לאמוד מה יהיה מחירו של ה-X6 החדש, לכשיגיע, בטח עם המנוע הזה. מחירו ההתחלתי של הדור היוצא עומד על 609 אלף שקל, כשהוא עם מנוע דיזל קטן יותר וחלש משמעותית. בקיצור, כדאי שתתחילו לחסוך כסף כבר מעכשיו.
