הדור השלישי של
קיה סיד הוצג לראשונה בתערוכת ז'נבה 2018, אבל עוד לפני כן החלו הקוריאנים לשגר רמזים על החלטה לחזק את מבחר הגרסאות למשפחתית הקומפקטית. כאילו כדי לומר, גם אם נתח השוק של המכוניות הללו יורד, אנחנו מנסים למצוא דרך להגביר את כוח המשיכה שלו.
וכך בסוף 2018 הופיעה פרוסיד חדשה, הפעם בתצורת סטיישן-קופה, ושנה אחרי נוספה גרסת פנאי - לבטח חשובה יותר מבחינת מכירות - ששמה
קיה אקסיד (XCeed). שתי האחיות ה"אופנתיות" מיוצרות יחד עם הסיד האצ'בק וסטיישן הרגילות במפעל
קיה בסלובקיה.
האקסיד מוצעת עם שלושה מנועי בנזין מוגדשים, בנפח 1.0, 1.4 ו-1.6 ליטר, ועם 120, 140 ו-204 כ"ס בהתאמה. יש גם מנוע דיזל בנפח 1.6 ליטר שמייצר 115 או 136 כ"ס. למעט גרסת ה-1.0 ליטר, לכולן אפשרות לתיבת שבעה הילוכים רובוטית כפולת מצמד.
בשנה הבאה תושק גם גרסת כלאיים נטענת משקע (שכבר
הוצגה רשמית), כולל חטיבת כוח דומה לזו של קיה נירו: מנוע 1.6 ליטר אטמוספרי, מנוע חשמלי והספק משולב של 141 כ"ס. לזו תיבת שישה הילוכים רובוטית כפולת מצמד וטווח חשמלי של 60 ק"מ בתנאי מעבדה.
משתנים
בניגוד לצפוי, בקיה לא הסתפקו רק בהגבהת הסיד. למעשה, למעט הדלתות כל חלקי המרכב החיצוניים באקסיד שונים. היא ארוכה ב-2.5 ס"מ מלפנים, שישה מאחור, ובסך הכל ב-8.5 ס"מ (439.5). יש לה מרווח גחון של 17.2 ס"מ עם חישוקי "16 או 18.4 ס"מ עם חישוקי "18, בהם היו מצוידות גרסאות המבחן. זה אומר מרווח גחון גדול ביותר מארבעה ס"מ לעומת גרסאות מקבילות בסיד רגילה. גם תא המטען גדל ב-31 ליטר ל-426.
במפגש ראשון על אספלט אירופי אני מופתע לטובה, אולי בגלל גוון זהוב מטאלי של מכונית ההדגמה. למרות הדמיון הברור לאחות הקומפקטית, האקסיד נראית שונה, עם קשר לרכבי הפנאי של המותג ובייחוד לסטוניק. העיצוב הכללי אלגנטי ולטעמי נאה מסיד רגילה.
הסבכה הקדמית תורמת להופעה שונה, קווי הכרום המודגשים במסגרות שמשות הצד האחוריות ובפסי הגגון, מוסיפים לתחושה מהודרת, וכך גם "חגורה" היקפית בגווני כסוף ושחור של דמויי מגינים. את הרושם החיצוני משלימים פתחי מפלט מרובעים שממוקמים בתחתית הפגוש.
כשמתיישבים
פתיחת הדלת באקסיד המהודרת תגלה צג מרכזי גבוה וגדול ( "10.25) יחד עם מחוונים מוקרנים חדשים ("12.3). שניהם משדרגים את התא, שברובו מוכר מהסיד הרגילה. לרושם בנהיגה תורמים גם מחוונים שמשנים עיצוב במצב "ספורט".
לגרסת הפנאי ברמת הגימור הגבוהה תא נוסעים מעוטר עם ריפודים חדשים בעלי תפרים צבעוניים, שמוסיפים קצת צבע לסביבת הנהג הכהה. בסך הכל הרושם מהודר מזה של סיד רגילה.
תנוחת הישיבה גבוהה בכארבעה ס"מ מבדגם הרגיל וזה תורם לתחושה מעט שונה מהמוכר. מאחור המרחב טוב למדי וגם תא המטען נראה שימושי.
כשנוסעים
האקסיד שאני דוגם חמושה בחטיבת כוח מוכרת היטב בישראל - טורבו-בנזין בנפח 1.4 ליטר עם 140 כ"ס, בשידוך לתיבת שבעה הילוכים רובוטית כפולת מצמד. השילוב ביניהם עובד היטב, ומדובר בחטיבת כוח זורמת ונעימה.
גם הביצועים יותר ממספקים, עם האצה על הנייר מעמידה ל-100 קמ"ש ב-9.5 שניות ומהירות מרבית של 200 קמ"ש. צליל המנוע אמנם בולט מהרצוי, אבל לרוב נעים. במצב ספורט לא רק תצוגת המחוונים משתנה ומד הסל"ד הופך דיגיטלי, אלא גם תגובות חטיבת הכוח מתחדדות.
בקיה מספרים על מערך מתלים מחוזק לטובת נסיעה בשבילים. בנוסף הם מדברים על ריכוך קל של הקפיצים (עד 7% מלפנים ועד 4% מאחור, תלוי בגרסה), ועל שימוש במעצור גומי הידראולי בקצה מהלך הבולמים הקדמיים. עם זאת, על כביש גרמני סלול למשעי, נראה שהרכב מעט נוקשה (גם בגלל חישוקי "18 גדולים), בייחוד בעיר. גם רעשי הכביש בלטו מהרצוי.
עוד להיט?
קיה מצפה שבאירופה
קיה אקסיד תיטול כ-30% ממכירות הסיד, ונראה שגם בארץ יש לגרסה הזו סיכויי הצלחה נאים. לפחות מההתרשמות הקצרה שערכנו, נראה שהיא מצליח לקלוע לרוח הזמן מבחינת דרישות קוני הרכב, שזה אומר להוסיף עיצוב דמוי-שטח בלי לאבד יותר מדי שימושיות או נוחות.
למעשה, אם טלקאר, יבואנית קיה לישראל, תציג כדרכה חבילת אבזור-מחיר הולמת, לא נופתע אם האקסיד תצליח בארץ משמעותית יותר מסיד רגילה.
