ב-2010
ניסאן ג'וק הסתער על שוק הרכב עם מראה נועז ושם, שלפחות בישראל, נשמע חצוף (אם כי משמעות השם ביפנית היא בכלל "לרקוד" או "לשנות כיוון). הרי מי יעז לקרוא לרכב עם קהל יעד נשי על שם מקק שמפחיד אותן יותר מברדלס. אבל דומה שזה רק הוסיף לקסם והג'וק הביא לניסאן בארץ ובעולם קהל חדש ואופנתי שהתלהב מהמראה.
יותר מתשע שנים אחרי, אנחנו נוחתים בברצלונה הגועשת, כדי לפגוש בדור שני לרכב שהפך אייקוני למותג. רכב עליו אמר לי המעצב היפני האגדי, שירו נקמורה, בראיון שנערך לפני פרישתו ב-2017, שמבין המכוניות להן היה אחראי הוא הכי גאה בעיצובו.
"ב-2007 יצאנו לדרך חדשה באירופה עם השקת הקשקאי, אבל כשהצגנו את הג'וק ב-2010 לא עשינו 'העתק הדבק'", מסביר רמי לה גל, מנהל השיווק של הג'וק באירופה. "יצרנו את השוק לרכבי פנאי קטנים ומאז נוספו 24 מתחרים. אנחנו צופים לצמיחה של 40% בשנים הקרובות. זה הפלח שיגדל הכי הרבה, וזה המקום להיות בו. הג'וק היה תמיד בצד האמוציונאלי של הזירה: צעיר ודינאמי, רכב מיוחד שרוצה להישאר כזה. 50% מהלקוחות בתחום קונים רכב בגלל עיצובו, בניגוד לשליש ברגיל ולכן היה חשוב לשמור על ההופעה".
ב
ניסאן מציינים מכירת 1.5 מיליון יחידות מהג'וק, ובכל זאת נראה שהתעכבו בהצגת יורש. "הרכב נמכר היטב גם בשנה האחרונה ותמיד קשה לעשות דור שני ללהיט. זה כמו אלבום שני לכוכב רוק", אומר לה גל, ומסביר שניסאן גם נאלצה להמתין להשלמת פלטפורמת ה-CNF-B החדשה - שמשמשת את רנו קליאו וקפצ'ור החדשים. מבחינתו, הקפצ'ור פונה לקהל שונה "הוא הרבה יותר בוגר ורציונאלי".
"כרגע מוצע רק מנוע אחד (1.0 ליטר טורבו א.ש.) אבל יהיו עוד וניתן לנחש אלו", הוא משיב כשאני תוהה לגבי מנוע ה-1.3 ליטר. "נשמח גם ליצור גרסת ניסמו, אבל צריך פשרה מיוחדת בין ביצועים ל-CO2. על גרסת כלאיים עדיין לא הודענו (אבל תהיה כזו, א.ש.) וגרסת הנעה כפולה לא נציג כי בעבר מכירותיה היו נמוכות".
ג'וק חברותי
הבסיס החדש הביא מידות גדולות משמעותית: בסיס הגלגלים גדל ב-11 ס"מ ל-264 (קרוב לזה של הקשקאי), האורך בשבעה ל-421 ס"מ, והרוחב ב-3.5 ס"מ ל-180. גם תא המטען גדל משמעותית, מ-354 ל-422 ליטר. כל זה אומר שניסאן בפירוש ניסתה לענות לביקורת על השימושיות הבעייתית של הדגם היוצא. ולמרות הצמיחה, המשקל דווקא ירד ב-23 ק"ג וקשיחות המרכב שופרה ב-13%.
כשאנחנו פוגשים ברכב במרכז ניסאן בברצלונה, ברור מיד שזה ג'וק. ניסאן הצליחה לשמור על המראה הייחודי עם שימוש במאפיינים דומים בחזית, פיצול יחידות התאורה, קו שמשת הצד, ותחושת "קופה ספורטיבית" מאחור. התוצאה מאוד מוצלחת ובזכות קווים חדים וחסונים יותר, הג'וק החדש נראה כמו אח גדול ומודרני ליוצא.
אפשרויות התאמה אישית היו מהכלים השיווקיים החשובים בג'וק, וכאן אפשרות לבחור בין 11 צבעים למרכב, שלושה לגג "הצף" ושלושה לתא הנוסעים.
ומשופר
בתא הנוסעים השינוי גדול אף יותר. הפרט הראשון שבולט הוא מסך מולטימדיה גבוה וגדול יותר משמעותית. כמובן שגם המראה הכללי מודרני מבעבר וזה כולל את המחוונים ופתחי האוורור העגולים. חלק מהשינויים לוקחים את הג'וק לכיוון מקובל יותר, אבל אחרים - כמו הגוונים הצבעוניים לדיפון ולריפוד, תאורת האווירה והבורר הנאה - מביאים אווירה צעירה ומיוחדת.
בניסאן מדברים על איכות חומרים משופרת והם צודקים, גם אם לצד הדיפון הרך נמצאת לא מעט פלסטיקה נוקשה. היצרנית עשתה שימוש בדיפון דמוי עור צבעוני בסביבת הנהג, שבגוונים מסוימים נראה פחות איכותי ובאחרים, בעיקר באלקנטרה שחורה, תורם מאוד לאווירה.
תנוחת הנהיגה הגבוהה טובה, גם אם הראות לאחור מעט מוגבלת (טוב שיש מצלמות היקפיות ברכב המבחן המאובזר). הג'וק היוצא סבל ממרחב מאוד מוגבל מאחור והשיפור ברור עם מרווח נאה לרגליים וסביר לראש. קו שמשת הצד עדיין יגרמו לחלק מהיושבים לתחושה צפופה.
הפלטפורמה החדשה אפשרה קבלת מערך בטיחות מקיף כולל בלימת חירום אוטונומית, שמירה על נתיב, בקרת שיוט אדפטיבית וניטור שטחים מתים אקטיבי. יש גם אפשרות "לדבר" אל הרכב מטלפון חכם לביצוע פעולות שונות.
צ'יק צ'ק ג'וק
עוד שינוי גדול נמצא בחרטום, כאשר מנוע 1.6 ליטר אטמוספרי מפנה מקום לטורבו-בנזין (1.0 ליטר) מודרני. המנוע מייצר 117 כ"ס (ארבעה יותר) ובגרסה החשובה לישראל נזנחת התיבה הרציפה תמורת רובוטית כפולת מצמד עם שבעה הילוכים. כל זה אמור להביא לשיפור בתצרוכת הדלק ובאופי הנסיעה. למנוע מומנט של 18.4 קג"מ כבר ב-1,750 סל"ד (20.4 קג"מ במצב הגדשת יתר למשך 25 שניות, תחת מצערת מלאה).
גם בלי להעיף מבט לדף הנתונים (11.1 שניות ל-100 קמ"ש לעומת 12.3 ב-1.6 היוצא), ברור שהביצועים השתפרו. זה בולט מיד בתחושה נמרצת בהרבה. גם אם המנוע אינו שקט, הצליל ספורטיבי ומעודד ללחוץ על המצערת, כאשר אנו נעים בדרכי היין בהרים שמדרום לברצלונה.
כרגיל במנועים כאלה, האופי הנמרץ מורגש יותר במהירויות נמוכות, אבל זמינות הכוח יוצרת תחושה הרבה פחות מאומצת מבעבר. התיבה זורמת ומחמיאה למנוע יותר מבגרסה הידנית, שלמרות שהינה זריזה בנתונים (10.4 שניות ל-100 קמ"ש) הייתה פחות נעימה לתפעול.
על הכבישים המפותלים התחושה שהג'וק יציב ואוחז מבעבר. הוא מגיב בנחישות לשינויי כיוון, גם אם לוקח קצת זמן להתרגל לתגובת ההגה - שבמצב ספורט משקלו נכון יותר. ההתנהגות הטובה רומזת שלג'וק יכולת להתמודד עם הרבה יותר כוח.
לפחות על אספלט ספרדי, נראה שגם עם חישוקי "19 גדולים, הרכב מצליח להתמודד טוב מקודמו עם שיבושים. ולמרות הקשיחות, התחושה מכיוון המתלים טובה.
סיכום ראשוני
הזמן קצר ואחרי "קורטדו" (שם נפלא לקפוצ'ינו זעיר) על חופי עיירת הנופש סיטג'ס, אנו אצים לכיוון שדה התעופה של ברצלונה. השמש שוקעת ואני מנסה לסכם רשמים. ניסאן שמרו על קלפי העבר המוצלחים - עם העיצוב והאווירה - אך טיפלו במגרעות.
ניסאן ג'וק, כך נראה, נותר מיוחד - הוא נראה ונוסע היטב אבל דורש פחות ויתורים ולכן מרגיש כיותר מיורש ראוי. לפחות מכאן נראה שיש לו את הקלפים לשמור על ההצלחה כאשר יגיע ארצה ב-2020, ויסתער על התחום התחרותי הזה.
