בפברואר 2020 יתייצב באולם התצוגה החדש של המותג הסיני GAC — מיובא על־ידי אוריון מוטורס, חטיבה של יוניון מוטורס, יבואנית טויוטה — הדגם הראשון מתוך שלושה שיגיעו לכאן בשנה הקרובה. דגם זה הוא GE3, רכב פנאי קטן (B-SUV), ואליו יצטרפו בחודשים הבאים רכב פנאי גדול (D-SUV) ומשפחתית בינונית (קטגוריה D).
לקראת עלייתם ארצה, הוזמנו לסין כדי להתרשם מהם שם. אציין כבר כעת, כי ההתרשמות הייתה מוגבלת מאוד; נהגנו במתחם נהיגה וטווח הנהיגה עמד על מעט מאוד קילומטרים, על גבול הדו־ספרתי לכל דגם.
GE3 — סנונית ראשונה
היכרות מקדימה. דגם זה, שהוצג ב־2017, למרות שהוא מוגדר כרכב פנאי, נראה דומה יותר למיקרו־וואן. הסיבות לכך כנראה היא היעדרם של תוספות הפלסטיק השחורות סביב בתי הגלגלים ופסי ההעמסה על הגג וגם מרווח הגחון הקטן. מנגד, בולטים בו יחידות תאורה מודרניות וחישוקים גדולי קוטר ("18). קצת על מידות ומשקלים: בסיס הגלגלים הוא 256 ס"מ, אורכו של הרכב 434 ס"מ, רוחבו 183 ס"מ וגובהו 164 ס"מ, נפח תא המטען 370 ליטר ומשקל הרכב 1667 ק"ג.
צילום: ויקימדיה
ניגודים. בסביבת הנהג מרכיבים עדכניים כמו לוח מחוונים דיגיטלי, מסך מולטימדיה גדול וצג דיגיטלי המדמה איקוולייזר של מערכת השמע, בורר הילוכים עגול (כמו ביגואר עד כה; ונחזור למותג הזה עוד) מכובד למגע — ומנגד מרכיבי עיצוב מעט מיושנים, כמו התצוגה בלוח המחוונים או מיקום המסך במרכז יחד עם פתחי המיזוג. האבזור עשיר וכולל כאמור חישוקי "18 ובנוסף בקרת ירידה במורד (רכב פנאי או לא...), מצלמת 360 מעלות (רזולוציה בינונית, ועדיין), גג שמש, תפעול חשמלי למושב הנהג וחימום למושבים הקדמיים, משטח טעינה אלחוטי, פתח מיזוג מאחור ושקעי USB שם, ריפוד עור מלא בכל המושבים — ומנגד, משטחי פלסטיק בסיסיים, מראה זול לבורר ההילוכים, וגלגל הגה שנע רק מעלה־מטה. כתוצאה מטווח התנועה החסר של ההגה, אני לא מוצא אפילו תנוחת נהיגה אחת ראויה, וכתוצאה מכך גם משענת היד בין המושבים נמצאת מיותרת, מכיוון שהמרפק נמצא קדימה לה.
מאחור יש לא מעט מקום ביחס לסגמנט — מרווחי הברכיים וכפות הרגליים נהדרים, מרווח הראש מוצלח — והראות החוצה טובה. גם שם וגם בשאר חלל הרכב מקומות אחסון רבים. תא המטען מרשים בנפחו, יש בו גלגל חלופי (אך לא בגודל מלא).
צילום: ויקימדיה
הכוח המניע. ל־GE3 מנוע חשמלי המייצר 177 כ"ס ו־29.5 קג"מ, ההנעה קדמית, ומשך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא 8.4 שניות. לסוללה אנרגיה של 54.75 קוט"ש וטווח הנסיעה הוא 309 ק"מ (תקן WLTP). לרכב אין אפשרות לטעינה מהירה (מטען DC).
הרשמים כאמור מוגבלים, ובכל זאת: אנו מתוודעים מיד לבקרת המשיכה הלחוצה יתר על המידה ודואגת לעשות טררארם בלוח המחוונים; התחושה, המוגבלת לתוואי הקצר, הייתה שהמתלים נוקשים מדי; רעשי הרוח נוכחים כבר ב־70 קמ"ש והם מאפילים על כל רחש אחר; דוושת הבלם מעט נוקשה, הנשיכה הראשונית חלושה והשילוב לא מרשים; להגה מרכוז חזק במיוחד, עם התנגדות גדולה כאשר מפנים אותו, וזה לא נעים. יש לציין כי כיול המתלים יהיה שונה וכנראה גם זה של ההגה.
לחובת רכב הפנאי הזה עומד משהו ששום כיול לא יוכל לפתור, והוא המחסור באבזור בטיחותי מתקדם.
במשפט. GE3 עשיר באבזור, אך רכב בינוני בכל הקשור לכיול המתלים וההגה, אין לו טעינה מהירה והוא חסר מערכות בטיחות מתקדמות.
צילום: GAC
איון LX — הדגם העדכני
מידע ראשוני. הדגם החדש ביותר של GAC, רכב הפנאי בגודל בינוני איון LX, הוא החדש ביותר של המותג, הוצג באוקטובר 2019 — ומרשים בהרבה. העיצוב נקי והוא יפהפה בצבע התכלת שעטה את מרכבו, החישוקים גדולים למדי ("20), יחידות התאורה המודרניות, ידיות הפתיחה הנחבאות בדלתות ויוצאות החוצה עת מתקרבים למכונה הגדולה — ממש כמו ביגואר. כמה פרטים על מידות ומשקלים: בסיס הגלגלים 292 ס"מ, אורך הרכב 479 ס"מ, רוחבו 194 ס"מ וגובהו 169 ס"מ. משקל הרכב עומד על 2180 ק"ג.
קצת מרצדס, קצת יגואר, הרבה פאר. סביבת הנהג סופר־מרשימה, והפתיח לכך הוא בשני צגים דיגיטליים — לוח מחוונים ומולטימדיה, כמו בדגמי מרצדס העכשוויים. ההמשך הוא בריפוד עור במושבים, בקונסולה ובסביבת הנהג ואלקנטרה בדיפון הדלתות — ואלה משתלבים נהדר בתא. הקונסולה המרכזית בין הנהג לנוסע "צפה" ועליה משטח טעינה ובורר הילוכים עגול שעולה מתוכה עם התנעת הרכב — שוב, בהשראת יגואר. תחת הקונסולה הזאת חלל אחסון, 2 שקעי USB ושקע 12 וולט. עוד באבזור: גג פנורמי גדול, מערכת שמע מבית אלפיין, ניווט עם תצוגה מעולה ומצלמה 360 מעלות.
הראות החוצה טובה, יש רווח בין מראות הצד לקורות הקדמיות. המושבים מעט צרים, ומהתרשמות הסופר־קצרה עולה כי תנוחת הנהיגה טובה למדי. מאחור יש די והותר מקום לכל כיוון, אך המושב מעט נמוך, וקו החלונות גבוה, מה שלא עוזר לראות החוצה (בצדדים), וגם משענות הראש הגדולות במושבים הקדמיים מפריעות (לפנים). זווית מסעד הגב ניתנת לכיוון, ומאחור גם פתחי מיזוג וצמד שקעי USB. תא המטען נראה מרשים בנפחו.
צילום: GAC
רגוע ובטוח. לאיון LX — בגרסאות 60, 70, 80 — מנוע חשמלי הממוקם על הציר הקדמי, ההספק עומד על 181 כ"ס, המומנט הוא 35.7 קג"מ וההנעה היא קדמית. בשלב זה לא נמסר נתון האנרגיה של הסוללה, אך טווח הנסיעה הוא 503 ק"מ (תקן WLTP) ולדגם הזה אפשרות לטעינה מהירה. אגב, בגרסת 80D (והקרבה לשם הדגם של טסלה אינה מקרית), 2 מנועים, הספק של 400 כ"ס, הנעה כפולה ו־0 ל־100 קמ"ש ב־3.9 שניות.
התאוצה בגרסה שקיבלנו תקבל את הדירוג 'סביר' בלבד (בכל זאת, 2 טון), היא לינארית מאוד, ושכחו מריגוש. מה שלמדנו מקטע הנהיגה הקצר הוא שרחשי כביש נשמעים — גם בגלל המנוע שאינו נשמע, גם בגלל רביעיית צמיגים ברוחב 245 מ"מ; ההיגוי קל יחסית אם כי מתקשח לרמה סבירה במהירות גבוהה; בכל תאוצה במהירות נמוכה תשמעו צווחת צמיגים, אך זו לא תתורגם לתאוצה פראית.
צילום: GAC
בניגוד לאח הקטן, לדגם הזה חבילה מרשימה של מערכות בטיחות מתקדמות. רן דנאי, מנכ"ל פעילות הרכב של קבוצת יוניון, אומר כי דגם זה יגיע ברמת גימור גבוהה יחסית.
במשפט. איון LX הוא רכב פנאי חשמלי מרשים מאוד — הן בעיצוב, הן באבזור, כולל זה הבטיחותי, הן במרחב והן בטווח הנסיעה.
איון S (באדום) ואיון LX (כחול)
צילום: GAC
איון S — המכובדת
מקדם גרר. איון S היא המשפחתית הגדולה והמחושמלת של GAC, הוצגה בסוף 2018 ומשווקת בסין ממאי 2019. סימול הדגם, S, מ־Sedan, אולי בהשראת טסלה, וכמו ב־X של רכב הפנאי. העיצוב נאה מאוד, ויחידות התאורה מסגירות את הקשר המשפחתי לאיון LX. אפרופו עיצוב, ב־GAC מתגאים במקדם גרר סופר־נמוך של 0.24 שתורם מצדו לטווח העצום: 510 קילומטר (תקן WLTP). קצת על מידות: בסיס הגלגלים 275 ס"מ, האורך 477 ס"מ, הרוחב 188 ס"מ והגובה של 153 ס"מ.
בגדול, מרשים. סביבת הנהג יפהפה, ודומה עד מאוד לזו שב־LX, והיא איכותית ברובה (מצחיית לוח המחוונים עשויה פלסטיק קשיח מדי). המון עור בשילוב אלקנטרה (בגוון חום, ברכב בו נהגנו), לוח מחוונים כל דיגיטלי (אם כי מעט שקוע וקונבנציונלי יותר מזה של אחיו המוגבה), לצדו צג מולטימדיה גדול ובין המושבים אותה קונסולה צפה בין הנהג לנוסע. בורר ההילוכים כאן אינו מעדת יגואר, והוא קטן וקונבנציונלי יותר. בקרת המיזוג נמצאת תחת צג המולטימדיה, יש שפע תאי אחסון, גם אחד שנראה כאילו נלקח ממרצדס, בין המושבים הקדמיים ורק חלקו התחתון של גלגל ההגה פוגם בתחושה העשירה, מעין כיסוי פלסטיק זול לתחושה. מה עוד? גג שמש כפול, טעינה אלחוטית (אם כי הגבולות הנמוכים ומיקומה על הקונסולה הצפה זה מתכון לטלפון מעופף) מצלמת 360 מעלות ועוד.
צילום: GAC
בלט בחסרונו הוא כיוון גלגל הגה פנימה־החוצה — לא משהו שהיינו מצפים לא למצוא במכונית שכזו. המושבים הקדמיים צרים, וזה מתאים בול לסינים ותימנים. הראות החוצה נהדרת כמעט לכל כיוון תודות לדשבורד וקו חלונות נמוכים ורווח בין מראות הצד לקורות הקדמיות. מאחור המרחב מספק, אך המרווח לכפות הרגליים אינו מצטיין. בסיס המושב נוח וכך גם מסעד הגב, יש פתחי מיזוג ויש צמד שקעי USB. תא המטען סביר בנפחו, וניתן לפתוח רק מתוך הרכב.
ראוי לעיון. יחידת הכוח ב־S זהה לזו המשרתת את LX (גם כאן עם 181 כ"ס, 35.7 קג"מ) ומשך התאוצה ל־100 קמ"ש הוא 7.9 שניות. התאוצה מוגשת בצורה מרשימה ולינארית, מרשימה אף יותר במצב 'ספורט', אך בכל מקרה לא כזו שתשאיר אתכם בהלם, בוודאי לא במהירויות תלת־ספרתיות. בנוסף, ניתן היה להתרשם גם כי דגם זה הוא השקט ביותר, גם בעבודת המתלים, ההיגוי שלו ממש בסדר, הן במשקל והן במרכוז, ופעולת הבלמים שלו סבירה. בדומה לאחיו הגבוה, אבזור מערכות הבטיחות המתקדמות עשיר בהחלט.
צילום: GAC
סיכום במשפט. המגרעות הקטנות והמועטות (כיוון הגה, למשל) קטנות מהיתרונות הגדולים והרבים: עיצוב, מרחב, אבזור (כולל מערכות הבטיחות) וטווח נסיעה מרשים.
צילום: GAC
