"עיצוב דינמי, שיפור משמעותי בהנאה מנהיגה... הדור האחרון של הדגם הספורטיבי עם חמש הדלתות" — כך פותחת
ב.מ.וו את דבריה ביחס לגרסת הסטיישן של
ב.מ.וו סדרה 3 החדשה. ההשקה לגרסה זו הייתה קצרה מאוד, וזו חברה להיברידית, ומכל המנועים בעולם (או לפחות אלה של ב.מ.וו), בחרו אנשי ב.מ.וו להציג את הסטיישן החדשה עם מנוע דיזל.
אז נכון, סטיישן היא בחירה מועדפת על אירופאים רבים בגלל האופציות השימושיות הרבות שמציע המבנה שלה; למנוע דיזל יש מומנט רב, לזה שפגשנו ביצועים מרשימים, והוא חסכן מדופלם (למרות בעיות יח"צ עכשוויות) — אבל הרעיון ששילוב כזה ימצא דרכו לליבו ולארנקו של מר ישראלי, ועוד במכונית יקרה של מותג יוקרה, נע בין המופרך להזוי. בכל זאת, הבנה אוטומוטיבית היא מאושיות הידע המקומי; עובדה: בישראל לא קונים סטיישן, בוודאי עם דיזל, ועוד של מותג יוקרה. אין כמו הוכחה מעגלית.
צילום: ב.מ.וו
בכבישי בוואריה ודרכיה
בכביש המתפתל למדי והלא מאוד רחב, הפגינה הסטיישן שהיא יכולה להתנהל בחינניות רבה במהירויות כפולות מאלה המותרות בכבישים כאלה. גם יותר, בעצם, אבל יש גבול לחוסר נימוס. עמיתי, שאחז בהגה בהמשך, הדהיר את הדיזל הזו באוטובאן, הגיע לאזורי ה־220-230 קמ"ש ופסק רק בגלל שהתנועה הפריעה. ובעניין הדיזל — טוב שאמרו לנו, אחרת לא היינו שומעים (כן, ידוע, רואים במד הסל"ד).
אבל נחזור להתחלה. לסדרה 3 שנחנכה ב־1975 התווספה בדור השני שלה (; 1982-1994) גרסת סטיישן שהוצגה ב־1987, זו כונתה 'טורינג' וממנה נמכרו עד היום 1.7 מיליון יחידות. ב.מ.וו הציגה דור שביעי לסדרה 3 (G20) באוקטובר 2018 והשיקה אותו בתחילת 2019 (אוטו 395) בסדאן ובגרסאות דיזל (190 כ"ס), בנזין (240 כ"ס) ו־ (374 כ"ס). אל הסדאן התווספה בתחילת השנה
גרסת סטיישן, ואל הדיזל 190 כ"ס התווסף גם אחד חזק ממנו בגרסת 330d — ואת אלה
פגשנו כבר.
צילום: ב.מ.וו
הסטיישן ארוך מקודמו ב־7.6 ס"מ ל־471 ס"מ, רחב ב־1.6 ס"מ ל־183 ס"מ וגבוה ב־0.8 ס"מ ל־147 ס"מ. בסיס הגלגלים כמו בסדאן וארוך מקודמו ב־4.1 ס"מ ל־285.1 ס"מ. החזית זהה לזו שב־3 החדשה, וגם בה תאורת לד מלאה ותקנית ותאורת לייזר היא אופציה. הסטיישן נפרדת מהסדאן בקורה C, ועיצוב החלק האחורי עדכני כנדרש.
מעבר לאגף הסטיישן מפגיש אותנו עם תפעול חשמלי לפתיחת דלת תא המטען ולסגירתה, בלחיצת כפתור או במחוות רגל. נפח ההטענה, 500 ליטר, מעט משופר, וזה יכול לגדול עם השטחת שלושת המושבים (40:20:40) עד ל־1510 ליטר. ניתן לקפל את המושבים מאחור וגם לפרק את משענות הראש משם, ולצורך ניהול התהליך, יש בימין תא המטען לוח שליטה. הכל עשוי היטב ועובד פשוט מצוין, גם הכיסוי, שניתן לאפסון במקום ייעודי לו.
צילום: ב.מ.וו
מנוע הדיזל 6 צילינדרים בנפח 3.0 ליטר מייצר הספק נאה מאוד של 265 כ"ס (4000 סל"ד), מומנט ניכר בהחלט של 59.1 קג"מ (1600-3000 סל"ד) — והתוצרים בהתאם: 5.4 שניות ל־100 קמ"ש, 250 קמ"ש, 18.2 ק"מ/ליטר; לחץ של 2500 באר במזרקים עושה דברים טובים. אגב, גם הסטיישן מוצע בגרסת M340i. ב.מ.וו מציינת כי הסטיישן קשיח מקודמו ב־25% ובמספר מקומות גם ב־50%, מרכז הכובד הונמך וחלוקת המשקל היא 50:50, הבידוד משופר והוא מעט קל מקודמו.
סביבת הנהג זהה לזו שבסדרה 3, וכוללת את צג המולטימדיה החדש שכעת אינטגרלי בקונסולה המרכזית, חוגת ענק טובה לתפעול מערכות, לוח מחוונים ענק שעיצובו מרשים ותכנונו פחות מוצלח; המספרים של ערכי המהירות והסל"ד, הנמצאים בשני צדי הצג הגדול רחוקים זה מזה למבט אחד, פעולת מחווני המהירות והסל"ד הפוכה זו לזו.
צילום: ב.מ.וו
ושוב בדרכים
צליל של דיזל אין, צליל מסונתז של מנוע בנזין במעלה הסל"ד, יש ויש. וכך מצאתי את עצמי מוריד הילוכים (קל ומיידי עם הפקדים מאחורי ההגה) גם כשלא צריך (ולרוב לא צריך, יש המון מומנט), רק כדי לשמוע את הצליל הזה. זה לא בוגר, אבל גם נהיגה מהירה מאוד בין שני כפרים לא מצביעה על כך. הסטיישן צוברת מהירות בקלות רבה מאוד, גם במהירויות אוטובאן גבוהות, והתיבה משתפת פעולה כנדרש. הקטע הוא שבקטעים מפותלים לא רק שהרכב התנהל באופן מופתי, אלא גם עינג לנהיגה שכזו, לא מעט בזכות ההגה, שמבני מינו החשמליים הוא בין היותר־טובים, וטוב משמעותית מזה הקודם. גם מערך המתלים משופר משמעותית, וגם הוא היה בעסק.
מעט מאוד ניתן לדעת ביחס לנוחות הנסיעה, מכיוון שהכבישים בהם נסענו לא אתגרו את הרכב, אבל התחושה הייתה שפעולת המתלים מאורגנת ומסודרת טוב יותר. איכות הנסיעה, ככל שאפשר היה להתרשם במסלול הקצר יחסית, טובה מאוד. רעשי רוח נשמעו רק מעל 130-140 קמ"ש ובאופן מצומצם ביותר, וגם באותם 220-230 קמ"ש לעיל נרשמה אוושה לא מאוד חזקה. המנוע בשיוט שקט, וכאמור, לא ממש דיזלי.
צילום: ב.מ.וו
סדרה 3 החדשה מביאה מערך בטיחות מתקדם, והרשימה, למשל, עם האטה לקראת כיכר, מעגל תנועה או צומת והתייחסות לתנועה חוצה שם, והיו לה דרישות מופגנות ביחס לציות לתמרורים, עצור, למשל. על נפלאות מערכת הניווט, בכתבה על הגרסה ההיברידית.
לקראת שדה התעופה
ב.מ.וו סדרה 3 טורינג דיזל משלבת שימושיות רבה, כישורי תנועה מרשימים, הגשה מתבקשת של דגם של מותג יוקרה ומוסיפה, אפילו, מקדם הנאה מעצם הנהיגה. זוהי גרסה מצוינת ונכונה, אבל לישראל לא תגיע. מדוע? הסיבה לכך בפתיח.
צילום: ב.מ.וו
