כל החזאים כולם, מדני רופ ועד טל שמאי, היו תמימי דעים, ובישרו כי ביום המתוכנן למבחן יחל גשם, "סופה קרבה", כמו שאומרים כיום. הקדמתי. אחרי הכל, מכונית המסומלת כ-"M440i פרפורמנס", יש לה 374 כ"ס, נתון ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש הוא 4.5 שניות, ההעדפה היא אספלט יבש. ומכיוון שהצפון כבר הוצף, דרום היה הכיוון.
נוסעים
גרגורי הבוקר של המנוע, העולים בתגובה ללחיצה על כפתור ההתנעה הכסוף, הם הבטחה לכך שיש למה לצפות. אין ספק, מנוע השישה צילינדרים בטור של
ב.מ.וו הוא עדיין אחד הטובים בכלל, אחד המהנים לרגל ולאוזן.
אל תצפו למכה בגב בזינוק. היציאה מהמקום אינה מטלטלת, גם בגלל שההספק "יורד" לכביש דרך הנעה כפולה, והדבר נעשה באופן נאה והדרגתי — ועדיין, זו תאוצה החלטית, עקבית, ישירה. מנוע ה־3.0 ליטר מושך היטב מסל"ד נמוך, פועל באופן יעיל במרכז הטבלה ונשמע נהדר כאשר אנחנו קרבים לקו האדום. כמו פרטנר מושלם לריקוד, אתם תחליטו איך לדחוף אותו קדימה — והוא כבר יספק את האווירה. כן, חלק מפס הקול מגיע מהרמקולים, אבל מה זה חשוב אם הוא נשמע כה טוב.
צילום: מערכת אוטו
צבירת המהירות מרשימה בכל תנאי, בכל תוואי, בכל מצב — בייחוד כאשר עולים למהירויות המאוד מאוד גבוהות. וגם כאשר הכבישים כמעט ריקים בגלל הסגר, התנועה לפנים קרבה במהירות אכזרית. עקיפות כמובן הן משחק ילדים. גם בעליות תלולות.
התיבה האוטומטית שיש לה שמונה ההילוכים פועלת, כרגיל, היטב — חלק וזריז. לתיבה גם מצב 'ספרינט', ולחיצה ממושכת על פקד ההילוכים שמשמאל להגה משלבת להילוך הנמוך האפשרי ב"מכה". כן, זה גימיק ועדיין נחמד.
בניגוד לגרסאות ה־2.0 ליטר שבחנו, למנוע זה צמוד מערך היברידי מתון של 48 וולט, והוא פחות פעלתן מאשר בדגמים אחרים בהם פגשנו בו. על הנאה כזו משלמים (בשמחה אני חייב להודות), וצריכת הדלק הגיעה ל־7.3 ק"מ/ל' במבחן מאוד מאומץ, אבל בנהיגה רגועה רשמנו ללא קושי 13.1 ק"מ/ל'.
צילום: מערכת אוטו
לא רק מהירות
אבל כיאה לב.מ.וו וכנדרש בקופה החשובה שלה,
ב.מ.וו סדרה 4 בגרסת M440i יש יותר מאשר ביצועים בקו ישר, וההכרזה על כך באה לא רק בגלל אותה הנעה כפולה, אלא גם דרך דיפרנציאל מוגבל־החלקה של M; ואחרי שנהגנו ב־430, לא חשבנו אחרת. משקל ההגה באחד ממצבי 'ספורט' (רבים, ניתנים לתכנות) נכון יותר, מאשר הקל מדי במצבי הנהיגה הרגילים. היחס המשתנה שלו מכויל באופן מצוין, הפעולה שלו מהירה מספיק ועדיין מדודה.
כניסה לפנייה הדוקה ראשונה, בשלב ההיכרות, ואני מופתע מהרחבת הקו שקשורה גם לאותה פעולה של יחס משתנה. בפניות כאלה צריך קצת להכניס אותה לתוך הפנייה. לחיצה על המצערת והיא תתיישר באופן מהנה לתוך קו הפנייה ואף תשלח אחוריים ביציאה. זאת בתנאי שניתקתם את בקרת היציבות המעט היסטרית ביחס ליכולת הכה גבוהה של המכונית.
אבל מה שבאמת מרשים הוא היכולת לשלב אותן פסיעות והידוקי קו עם תנועה זורמת בין הפניות כאשר הכל נעשה בקצב מאוד מאוד מהיר. ה־440 מחמיאה לנהג, מעניקה לו ביטחון, מעודדת ללחוץ על המצערת כדי לנסות ולצלוח את הפנייה הבאה במהירות קצת יותר גבוהה. במסלול ניתן לגלות שהיכולת של המכונית גבוהה אף יותר עם ניתוק בקרת האחיזה.
צילום: מערכת אוטו
הבעיה האמיתית שונה: מהר מאוד מצאנו את עצמנו צולחים פניות במהירויות שגרמו למשתמשים אחרים בכביש להגיב בצפצופים ובהבהובים; אנחנו לא אוהבים לנוע כך. ואם בכל זאת קרציות שכמונו צריכות להתלונן, הדבר קשור לדרך בה הרכב נע על ציר הרוחב בכבישים גליים במהירות גבוהה. התחושה היא שההגה מאבד דיוק במצבים אלה והמכונית נעה מדי.
הבלמים טובים; הם אינם מגיבים בעצבנות במהלך הראשוני וזה טוב, אבל ביחס לקצב לו מסוגלת המכונית הייתי מעדיף עצמה גדולה יותר במצבי קיצון.
לא קונים מכונית כזו ומצפים לנוחות טובה, אך במפתיע, בנסיעה מחוץ לעיר ובמצב 'נוח' של המתלים האדפטיביים, הנסיעה נעימה וה־M440i מסתדרת עם מגוון השיבושים; במצב 'ספורט' היא נוחה ונעימה פחות ובאופן משמעותי. בעיר היא יותר קופצנית, בייחוד במהירות איטית שעדיין אינה מעמיסה על המתלה.
צילום: מערכת אוטו
האוטו והגריל
בניגוד ל־430 השחורה שכבר נבחנה, M440i — בכחול אפרפר ומסגרת אפורה סביב השבכה — נושאת בגאווה את חזית "הכליות" הניצבות והשנויות במחלוקת, וכאן הן מודגשות אף יותר. אלה, עם קצות המפלטים בסיומת טראפזית, הדגשת כונסי האוויר והקליפרים הכחולים, מבדילים גרסה זו ומדגישים אותה.
בתא הנוסעים המפנק ההבדל בינה לבין ה־430 אינו גדול, וגם כאן הוא נראה נהדר, משלב חומרים טובים עם גוונים נעימים, יוצר מקום מכובד שנעים לשהות בו. המחוונים, כמו בדגמי ב.מ.וו אחרים, יפים אך לא תמיד קריאים. צג המולטימדיה הגדול מורכב, אך נוח יחסית לשליטה. תנוחת הנהיגה הנמוכה והתקרה הקרובה לראש משתלבים באווירה הייחודית וגם יוצרים אותה. איכשהו, המושב היה עבורי נוח יותר מזה שב־430.
"איך תמיד מכוניות כאלה נראות כמו מיליון דולר מלפנים ומי שיושב מאחור נדפק" רוטנת ביתי דנה, כאשר היא מנסה להשתחל למושב האחורי. המרחב שם אולי מספק עבור רכב כזה, מרווח הרגליים סביר, זה לראש פחות — אבל הכניסה בהחלט אינה נוחה.
צילום: מערכת אוטו
תמיד אהבה?
קשה שלא לאהוב את M440i, המוכיחה מצידה את יכולתה של ב.מ.וו וניסיונה בייצור מכוניות שכאלה, וממחישה עד כמה הן חשובות לה — מכונית שהיא גם מהנה לנהיגה, גם נעימה ביומיום.
ייתכן והבעיה האמיתית עבור ה-440 תהיה ה-430 הפחות יקרה משמעותית. הפעם, בניגוד למקובל, ההבדל בין הגרסאות משמעותי בצד הטכני, אך כמעט ואינו מוצא ביטוי בנראות ובאבזור.
המנוע כאן מרשים בהרבה ובייחוד מהנה יותר ומערכת ההנעה מתקדמת אבל האם הלקוח האופייני יחפוץ לשלם עוד 114,000 שקלים (סך הכל 589,000 שקלים) בעיקר עבור הוספת יכולת דינאמית? שאלה טובה.
צילום: מערכת אוטו
