בתקציר זה המובא בהמשך נעסוק באותה מכונת תיור דו-גלגלית כאן בהתגשמותה כקרוזר/באגר בשני אופנים שונים למרות שז'אנריותה, כאמור, אחת. שהרי דו-גלגלי זה, בסופו של דבר, מטרתו אחת היא: לשנע שני נוסעים בדרך ארוכה בנוחות ובנעימות, לפתור כל מזור ובעיה – חוץ מזו שגם הכלי המשוכלל ביותר על שני גלגלים עדיין לא התגבר עליה: ארבעים מעלות חום ושבעת אלפים אחוזי לחות.
אמריקה
ראשון יעלה ויבוא אינדיאן, המתגאה בכך שהוא האופנוע האמריקאי הראשון, חלוץ עם V2 (1901, שנתיים לפני הארלי דיווידסון). היצרן התפוגג ב-1953, וב-2011 נרכש שם המותג על-ידי תאגיד פולאריס.
צ'לנג'ר הושק רק בשנה שעברה; זהו אופנוע בקטגוריית 'באגר' (Bagger; מלשון תיק), וסוג זה, כך לפי חוקי הברנז'ה, הוא קרוזר שיש לו חצי פירינג קדמי ומשקף קטן יחסית, זנב נמוך – וכמובן שני תיקים צידיים מאחור; חשוב: אין לו מזוודה אחורית, משום שאז הוא לא יהיה באגר, אלא אופנוע אחר לגמרי כמובן.
עולים על היצירה המרשימה הזאת שהיא גם מוגזמת ממש בנוכחות שלה, כולל, אם מישהו פספס אותה במקרה, תאורת לד לכיוון האספלט המאירה מספר רגעים לאחר דימום המנוע. והוא לא מפסיק לסובב ראשים, אני שמח שאני עם קסדה מלאה ואיש אינו מזהה אותי – כי בכל זאת, אני בחור צנוע וקצת מביך להסתובב עם מפלצת שופוני כזו ברחובות תל אביב הצפופים והפקוקים בחום הנורא של אוגוסט, ואני מוותר על המאמץ הכרוך בניסיון השתחלות בין המכוניות, ופשוט עומד בפקק כמו עוד נהג מכונית (או משאית). בניגוד להם אני מזיע. והרבה.
אינדיאן צ'לנג'ר מגיע אל גישת הטורר על האוטוסטראדות של מיאמי עם שישה נתיבים בכל מסלול, כמה שפחות עיקולים וסיומת בדמות חניה בגראז' הביתי הענק. ואכן, זו בהמה גדולה ומרשימה מאוד, המצוידת בין השאר ברמקולי ענק, בקרת שיוט, במשקף חשמלי ובהרבה מאוד קילוגרמים. היתרון של אינדיאן לעומת שאר החברים האחרים המגיעים מאמריקה (נו, יש רק אחד, השם שלו מתחיל בה"א), הוא שמדובר באופנוע שנוצר על לוח שרטוט חדש ונקי, והדבר בולט בעיקר בצ'לנגר שיש לו מנוע חדש לגמרי, וכוחני במיוחד.
כלומר, אם הספק של V2 אמריקאי בנפח 1.8 ליטר הוא כ-80 כ"ס (78 כ"ס בצ'יפטיין, הבאגר הוותיק יותר של אינדיאן), הרי צ'לנג'ר מתגאה כבר ב-122 כ"ס, 50% יותר(!). למנוע הזה, מקורר המים, יש מומנט המעולה והמכונה הזו רק מחכה שיאיצו אותה – וזה משהו שאני עושה בכל רגע שבו הכביש מתפנה לרגע, ובכל פעם שהאקט הזה מתחדש הוא מוציא ממני "וואו" בתוך הקסדה.
בנוסף יש כאן גם שלדה חדשה, בלמי ברמבו מגודלים ומתלה אחורי של ממש שיודע אפילו להתכוונן, וכל אלו הופכים אותו לכלי נוח מאוד ומהיר מאוד, ואלו דברים שהם ממש לא ברורים מאליהם כשמדובר בתוצרת האמריקאית.
נרגיע. זו אינה מפלצת השכבות, וכניסה לעיקול עם הבהמה הכבדה מצריכה מחשבה והכנה, ואם מגזימים יבוא כמובן שיוף הגשש באספלט, אבל אם אתם מזלזלים ביכולת הספורטיבית שלו, אתם מוזמנים לגגל King Of The Baggers ולראות מרוצי מסלול של באגרים שכוללים, לא תאמינו, מזוודות.
גרמניה
נכון. גם לגרמנים יש באגר משלהם, K1600B (מנוע 6 ציל' בשורה, רוחבי), אבל כאן מדובר ב-1250 RT, אחד עם מנוע בנפח קטן יותר, רק 2 צילינדרים – אבל זהו הבוקסר הכה-ידוע של ב.מ.וו.
RT הוא הבוקסר 1.2 ליטר השקדן והחרוץ שתמיד מסתופף קצת בצילו של אחיו, GS האייקוני, מה שגורם לכך שהוא פחות מדובר, מה שעושה אותו לאופנוע הכי טוב שאתם לא מכירים. ה-RT – ר"ת שלReise ו-Touring בגרמנית, נסיעת/מסע תיור – יצא ב-1977 ונועד להסיע שניים במהירות, בנוחות ולעשות זאת לאורך מאות ואלפי קילומטרים.
במכונת התיור של ב.מ.וו מוטמעים כעת בקרת שיוט אדפטיבית המצוידת ברדאר קדמי וזו מתאימה את המהירות לא רק לא לתנועה אלא גם לשיפוע שלילי חד בדרך; מסךTFT ענק ממש, "10.25, עם נראות מעולה בכל זווית ותאורה – ועל כל אלה שלל תופיני הטכנולוגיה מהמחסנים שבברלין (כי שם מייצרים את אופנועי ב.מ.וו): מתלים אדפטיביים, תאורה צידית בזווית 30 מעלות בתוך הפניה, מערכת זינוק בעלייה, וכמובןABS ובקרת אחיזה, ו-4 מצבי זיכרון מהירים לתפעול; מצבי רכיבה שפרט ל'דינמי', 'קומפורט', 'גשם', כוללת כעת גם 'אקו' לחיסכון בדלק, לטווח גדול מ-500 ק"מ. ויש עוד: תא לסלולרי עם טעינה אלחוטית הכולל מאוורר קטן, בלם קדמי אינטגרלי ממוחשב שמבין, כשצריך, שצריך ללחוץ יותר ואז הוא נמשך מעצמו מעדנות פנימה. וכמובן: גל הינע, המוריד מהראש את כאב הראש של שרשרת. בגזרת האסתטיקה הפיירינג הקדמי חדש ויש לו תעלת רוח ייחודית שנרשם עליה פטנט, זאת כדי למנוע מהרוכב רעש וטלטולי ראש במהירות גבוהה.
הקרוזר הגרמני מפגין כי הוא בא לעבוד. עלייה עליו ממקמת את הרוכב במושב מפנק, כך גם את הנוסע מאחור, ולאחר שטוענים את שני ארגזי הצד, שנבחנו יחד עם הכלי במנהרת רוח, אפשר לצאת לדרך. זה אופנוע הבנוי כך שהרוכב לא יתעייף, שלא ירצה לרדת ממנו. הכל רך ונעים לתפעול, ובמקביל היכולות הספורטיביות שלו מרשימות מאוד. ה-RT אוהב להיות על הצד בעיקולים ארוכים ויחד עם המנוע המשובח והמשקף הענק הוא יכול לנוע במהירויות מאוד (מאוד!) גבוהות ובאדישות מוגזמת, ופרט לספרות על הצג, העדות היחידה לכך היא ניסיון להוציא (ובעיקר להחזיר) את היד החוצה מתוך בועת מיגון הרוח שהוא מעניק.
אותו מקרר?
מול מה שנראה כמו הבאגר המתקדם והטוב בעולם התייצב מול מה שאפשר להגדירו כטורר המשובח על הגלובוס, שני אופנועים שניגשים למשימה דומה בגישות שונות לגמרי, שניהם משובחים ומצטיינים בגזרתם במדינה שקטנה עליהם.
מראש זה לא היה אמור להיות מבחן שמעמת בין השניים. ולמרות שההגדרה "באגר" משותפת לשניהם, המשימה זהה למדי, הרי המקומות מהם באו והלקוחות אליהם הם הולכים שונים מאוד – האחד כלי מוחצן ומאוד אמריקאי, השני גרמני תכליתי ומעשי.
אלה שני כלים שאוהבים כבישים ארוכים ופתוחים עם בת זוג מאחור, חוויה זוגית שרק אופנועים יודעים להעניק, כאשר שניהם בדרך אל החופש – חוצה אמריקה או חוצה אירופה. רק תחליטו. ושיהיה פחות חם.
אינדיאן צ'לנג'ר
מנוע 2 ציל', V, 1768 סמ"ק הספק/סל"ד 160 כ"ס/– סל"ד מומנט/סל"ד 18.1 קג"מ/3800 סל"ד העברה, תיבה רצועה, 6 היל' שלדה אלומיניום בסיס גלגלים 166.8 ס"מ מתלה קדמי מזלג הפוך, 48 מ"מ, מהלך 130 מ"מ מתלה אחורי בולם יחיד, מהלך 114 מ"מ בלם קדמי 2 דיסקים, 320 מ"מ, 4 בוכנות לקליפר בלם אחורי דיסק 298 מ"מ, 2 בוכנות לקליפר צמיג קדמי 130/60-19 צמיג אחורי 180/60-16 גובה מושב 67.2 ס"מ מיכל דלק 22.7 ליטר משקל רטוב 377 ק"ג מחיר 210,000 שקלים
ב.מ.וו R1250RT
מנוע 2 ציל', בוקסר, 1254 סמ"ק הספק/סל"ד 136 כ"ס/7750 סל"ד מומנט/סל"ד 14.6 קג"מ/6500 סל"ד העברה, תיבה גל הינע, 6 היל' שלדה אלומיניום בסיס גלגלים 148.5 ס"מ מתלה קדמי מזלג, מהלך 120 מ"מ מתלה אחורי פארהלבר, מהלך 136 מ"מ בלם קדמי 2 דיסקים, 320 מ"מ, 4 בוכנות לקליפר בלם אחורי דיסק 276 מ"מ, 2 בוכנות לקליפר צמיג קדמי 120/70-19 צמיג אחורי 180/55-17 גובה מושב 69-74 ס"מ מיכל דלק 25 ליטר משקל רטוב 279 ק"ג מחיר 173,000 שקלים