טוב מאוחר וכולי. קימקו גרנד דינק 125 הגיע לישראל ב-2007 עם השינויים במדרגות הרישוי. ב-2011 הופסק היבוא, בגלל שהדגם היה כבד ומגושם, ודגם חדש התייצב ב-2013. אותו דינק 125 עבר ב-2017 מתיחת פנים משמעותית – והנה הוא כאן.
הגיגים לקראת קריאה. האח הגדול, עם מנוע 250 סמ"ק, דווקא זכה לפופולריות רבה; היה לו גוף גדול ועגלגל שנתמך במנוע חזק בהרבה, אך גולת הכותרת שלו הייתה "הרצפה השטוחה" – מדרך רגליים שטוח עליו ניתן להעמיס מטען – ותכונות אלה עשו אותו לקטנוע משלוחים מושלם. כושר ההעמסה הגדול פיצה על בעיות אחרות, וזכורות המראות החשמליות הבולטות שגובהן היה זהה בדיוק לזה של מראות המכוניות.
מראה. ככל שקשור בעיצוב, ל-G המחודש יש כל שצריך. בניגוד לדגם שלפני מתיחת הפנים, כאן אין כל זכר לסבא גרנד-דינק, למעט אותה רצפה שטוחה. העיצוב מחודד, היי-טקי, מזכיר את זה של דגמי דאון-טאון של קימקו, וכולל לא מעט מרכיבים ספורטיביים. המסר העיצובי הוא שמדובר בקטנוע מהיר וחד, זריז וסקסי. ממש עושה חשק לעלות עליו.
צילום: יואל פלרמן
אחסון ושימושיות. אבל ה-G הוא לא רק פנים יפות, אלא גם שימושי מאוד. נפח האחסון מתחת למושב גדול, בעיקר בזכות הנדסה טובה והבלטת המושב כלפי מעלה – יותר מעין אוכף שיושבים בתוכו, וברכיבה זה מעט לא נח. אלא שמבנה זה מאפשר הרחבה משמעותית של החלל מתחת למושב, שם ניתן להוסיף לקסדה מלאה גם מעיל, כפפות ועוד קצת פריטים. מלפנים תמצאו עוד תא קטן לארנק או למסמכים, שקע טעינה לסמארטפון וגם וו-תלייה מתקפל לשקיות, כמו בקטנועים הישנים. זה נראה ממש לא מודרני, אבל זה מאוד נוח ומועיל. הרצפה השטוחה אמנם התקצרה, אך ניתן עדיין להניח עליה באופן לא חוקי 'ארגז ירוק של תנובה'.
התנהגות וביצועים. כיאה לקטנוע העומד בתקני זיהום עכשוויים, למנוע הזרקת דלק והוא מקורר באמצעות נוזל. גוף הקטנוע עבר דיאטה וכעת הוא צר וקצר יותר, מדרך הרגליים השטוח התקצר לטובת הקשחת השלדה ושיפור עמידותה בעומס. המתלים של הקטנוע קשיחים והדבר תורם מאוד ליציבות ברכיבה. הממדים הצרים ובסיס הגלגלים הקצר מסדרים לכלי כישורים מעולים בתנועה עירונית. קשה לייצר קטנוע עם רצפה שטוחה שיהיה בעל התנהגות כביש סבירה, אבל קימקו לא רק ששמרה על המבנה הזה אלא הצליחה להגיע לתוצאה טובה הרבה מעל המצופה. עם זאת, קיצור הקטנוע פגע במרווח הרגליים, ורוכבים ארוכי רגליים עשויים למצוא כי ברכיבה שתימשך יותר מעשרים דקות יהיה להם לא נוח.
צילום: יואל פלרמן
היציאה מהמקום מתבצעת בעצלתיים, וכאן בא ליד ביטוי משקל הקטנוע. הוא כידוע מסתדר ממש טוב עם מנוע 250 סמ"ק, אבל כאן פחות, ועדיין טוב בהרבה מאשר בדגם המקורי. מנועים קטני נפח מתעוררים בטווח העליון של קשת הסל"ד וכך גם כאן. הפתיחה מספיקה כדי לצאת מהר יותר ממכוניות ברמזור, אך לא מספיקה כדי להקדים קטנועים אחרים ברמזור. לאחר שמגיעים ל-30 קמ"ש, ניתן לייצר תנופה מספקת כדי להתקדם היטב בתוך התנועה. מחוץ לעיר נגמר ל-G-דינק האוויר מהר מאוד; רצועת ההספק צרה מאוד וטווח היעילות של המנוע נגמרת הרבה לפני שלמד המהירות הדיגיטלי מתווספת הספרה השלישית.
בלמי הדיסק של ה-G עובדים טוב, ומלבד המראה הספורטיבי של הדיסק הקדמי שצבוע באדום, יש לקטנוע גם מערכת CBS לבלימה משולבת של הצמיג הקדמי והאחורי (עם לחיצה על מנוף הבלם השמאלי). חבל שאין ל-125 ABS, וזה נמצא רק בגרסת הנפח הגדולה.
צילום: יואל פלרמן
סיכום ועלויות. G-דינק 125i שומר על המאפיין השימושי החשוב ביותר שלו, רצפה שטוחה, מוסיף סביב עיצוב מוצלח מאוד ומתחת שלדה יעילה, להתנהגות מצוינת בעיר, ובכל אלה מכלולים איכותיים. מנגד, המבנה המחודש עלול להפריע לרוכבים ארוכי רגליים, ביצועי המנוע אינם מסעירים ורכיבה בין-עירונית אינה מתעלה, בייחוד אם הקצב הנדרש הוא מעל 100 קמ"ש.
מחירו של G-דינק 125i הוא 18,000 שקלים, 5% פחות מאשר המתחרה הישיר, ג'וימקס 125 (ראו מבחן, אוטו 405), שמחירו עלה ל-19,000 שקלים. גרסה זו מתאימה פחות לשליחים מאשר ה-250, אבל היא כן מתאימה למי שרוצה קטנוע עירוני מעוצב, שטוב גם לרכיבה לעבודה וגם לקפיצת קניות.
