Es ergibt keinen Sinn.
"זה לא הגיוני".
אני בטוח שבדיון ההוא בקומה ההיא בבניין ההוא בברלין, שם התכנס חבר המנהלים של אופנועי ב.מ.וו, היה לפחות אדם אחד שאמר את זה. ואכן, זה באמת לא הגיוני לייצר מנוע בוקסר מקורר אוויר (נו, ושמן) בנפח אלף שמונה מאות ושניים סמ"ק שרוחבו תשעים ושש נקודה ארבעה ס"מ, כמעט מטר – ואז להתקין אותו באופנוע.
זה רחב מדי, זה מטלטל מדי, "זה לא הגיוני".
אז אמר.
הדרך הארוכה אל השיא
אחרי כמעט שנתיים של יחסי ציבור מהארוכים ומהבולטים שידעה חטיבת האופנועים של היצרן הגרמני, הושק R18 עם "מנוע הבוקסר הגדול ביותר בהיסטוריה באופנוע בייצור סדרתי". אותו אחד הושק בגרסת PURE טהורה, ללא תוספות, ולאחר מכן הגיעו הגרסאות היותר, ובכן, שימושיות (ככל שלמילה זאת יש משמעות כאן): גרסת B, באגר עם שתי מזוודות צד וזנב נמוך (ראו אוטו 419), וגרסת טרנסקונטיננטל עם מושב רוכב המוגבה ב-2 ס"מ, ומושב מפנק יותר, עם משענת ורמקולים אישיים למורכב מאחור.
צילום: יצרן
והוא נראה נהדר, משלב להפליא רטרו ומודרנה. פנס עגול שבתוכו לדים מודרניים, מחוונים אנלוגיים לצד מסך "10.25 גדול), מסילות שסתומים כמו פעם במנוע עכשווי, מופע של זנב קשיח המסתיר מתלה מודרני. השם בכל אופן ארוך מאוד, כמעט כמו זה של האופנוע: טרנסקונטיננטל, חוצה יבשת. והתכנון, ממש לא קשה לראות, מכוון את האופנוע הזה לצפון אמריקה.
מה שמחייב דיון בשיווק. ב-2020 נמכרו בעולם כ-55 מיליון כלים דו-גלגליים רלוונטיים, אלא שכמעט כולם הם קטנועים למיניהם. שוק האופנועים הגדולים מהווה 2 מיליון, קרוב ל-4% – וכאן יש שני פרטים חשובים: מחציתו בארה"ב; חלקה של ב.מ.וו שם מביך, 3%, עיקר השוק בארה"ב הוא של קרוזרים וקסטומים למינהם, בעיקר כאלו שקוראים להם הארלי דיווידסון, ועד לא מכבר לב.מ.וו לא היה דגם איתו יכלה להתחרות בשוק החשוב הזה.
עד לא מכבר.
כי R18 נועד להציע אלטרנטיבה אירופאית לכלים ההם של אמריקה, ובעיקר גרסת טרנסקונטיננטל היא זו שאמורה לחצות את יבשת אירופה ואז טו גו ווסט, לרכוב מערבה, ושם ביבשת הגדולה לנגוס משהו מנתח השוק שם.
כן, נזכיר שהיה בסוף שנות התשעים ניסיון עם R1200C להיכנס לשוק הזה, אבל 1200 סמ"ק זה מנוע של קטנים באמריקאית, וזה לא הספיק, ועכשיו מגיעה הבהמה הגדול הזו.
צילום: יצרן
ריקוד המכונה
ב.מ.וו ממש לא מתביישת לדבר אמריקאית, והיא מכריזה בפירוש בדפי היח"צ, שצמודים להם צילומים שכאילו וצולמו במדבריות נבדה – "כן, עשינו אופנוע אמריקאי שפונה לאמריקאים", Hergesteltאין ברלין, פור דה USA. לצבע הם קוראים, כאילו פסה בושה מהעולם, "מנהטן".
והנה מתחילה מסיבת העיתונאים, לבמה עולה נשיא ב.מ.וו אופנועים מרקוס שראם, ונדמה שאפילו הוא לא העלה על דעתו שכאשר ישיק אופנוע חדש, הנושא הראשון עליו ידבר יהיה מערכת הסאונד שלו. לצד האופנוע ועל בימת הנאום הוצב מגבר ענק, כי ה-18 מאובזר בשישה רמקולים – ולא, הם לא של איזה באנג-אנד-אולפסון יוקרתי; כן, הם של מה שמזוהה בעיקר עם מגברים של גיטרות חשמליות – של מרשל.
כי זה מה ש-R18 משדר כל הזמן: אני מגניב, אני קעקועים, אני רוק אנד רול. יש לכך ביטוי אפילו במצבי הרכיבה: 'רול', לרכיבה רגועה; 'רוק', לרכיבה אגרסיבית יותר; וזה משעשע. בהקשר הענייני יותר, אציין כי מצבי רכיבה ועוד תקניים, הם משהו שקצת פחות נפוץ בסגמנט, שלא לדבר על בקרת שיוט אדפטיבית המבוססת על רדאר קדמי.
אז שיירת האופנועים המלווים ברמקולים נכנסת לכפר גרמני מנומנם בקקופוניה נוראית, כאשר שכל אחד שומע בווליום כביר את הפלייליסט שהאנשים של ב.מ.וו התקינו באופנוע, וזה כולל שירים הנעים בין רוק לרוק כבד ועד לדום, מחוזות הכוללים כאלה עם שמות כמו "זונה משוגעת", "אני מתגעגע לסבל", "אני רוצה להיות הכלב שלך", מלווים בהרבה גיטרות המנסרות באפלה של צל היערות שסביב.
ואת השירים האלה אפשר לשמוע היטב על האופנוע גם במהירות 100 קמ"ש, ואז כאשר מגיע השיר ההוא, אני פותח קסדה ומחייך לעצמי, ופתאום הכל מתחבר, גם לעיקול הבא, ואני מתחיל לרקד עם האופנוע. באמת רוק אנד רול.
צילום: יצרן
לטוב (או לרע) חווית הרכיבה ב-R18 היא אחרת, ולו רק בגלל המנוע. 96.4 סנטימטרים של שני צילינדרים שמונחים לרוחב ומתאגרפים זה בזה, זה הרבה מאוד – וזו המהות של האופנוע הזה. זה מנוע שנמצא כל הזמן שם – גם במה שרואים מהאוכף, גם בבעייתיות של הנחת הרגליים לפנים כמו שהאמריקאים אוהבים בקרוזרים שלהם, גם שבגלל גודלו ומהותו הבוקסרית התקשו לעשות לו קוויקשיפטר, ובעיקר ומעל לכל, מכיוון שהוא נוכח שם. כל הזמן.
לחיצה על מתג התנעה של הבהמה הזו, ואני מרגיש כאילו החבר הטמבל הזה, שיש לו בדיחה שמצחיקה רק אותו, נתן לי דחיפה משוגעת בכתף. אותה חוויה מורגשת כאשר בזמן רכיבה לוחצים על המצמד ונותנים מכת גז. הצילינדרים הענקיים זזים לצידי המנוע, ואני מרגיש אז כאילו מישהו חבט בי מהצד (כנראה אותו אחד). אכן, חוויה מטלטלת.
זה מנוע כבד (110.5 ק"ג!) המשודך לכלי ממש כבד (כ-400 ק"ג). אודה ולגמרי אבוש שהיה רגע שבו החניתי את הביג בוקסר מעט בשיפוע ונאלצתי לבקש דחיפה קטנה כדי להוציא אותו משיפוע הרגלית ולאזן אותו; נכון, היו גם נסיבות מקלות, כמו אחרי רכיבה ארוכה ולפני ארוחת צוהריים, ובכל זאת. לכן, אגב, יש לו גם הילוך אחורי.
אבל מה שיפה בכלי המגודל הזה, מעבר לכך שהוא יפה, הוא שברגע שהוא מתחיל לנוע המשקל הכבד נעלם. כמעט, לפחות. אותם 270 קילומטרים של כבישים מפותלים סביב פרנקפורט בהם רכבנו היו יכולים להתאים לכל השקה של כל כלי ספורטיבי וקליל אחר, עם ימינה שמאלה בלתי-נגמרים, כאשר המשאית הדו-גלגלית והנוהג בה מתענגים עליהם.
צילום: יצרן
נכון, צריך קצת יותר תכנון מראש לקראת הכניסה לפנייה, אבל הבלמים עושים עבודה מצוינת. ואז אפשר להגיע לזווית של 35 מעלות, והגשש המותקן על רגליות הרוכב משתייף לו שוב ושוב, מוציא גיצים של זיקוקי דינור מהאספלט וקריאות אושר ילדותיות בקסדה.
מדבר בשתי השפות
הארלי דיווידסון, הנה אמרתי את השם המפורש שוב, הכריזה בתחילת ספטמבר השנה על פאן אמריקה, אופנוע הרפתקאות ראשון בהיסטוריה שלה. על הכוונת בעיקר מי שהמציא את הנישה הזו, GS של ב.מ.וו.
היצרן הגרמני התייצב מול הארלי כבר לפני דור כאשר הציג דגמים המיועדים לאמריקה ומכוונים היישר לכלים של היצרן ממילווקי, ו-R18 הוא הביטוי המובהק ביותר לכך. זו בעיה גדולה להילחם במותג שהוא הרבה מעבר למשהו שאפשר למדוד אותו, כי הארלי זו מסורת, ופטריוטיות, וסמל אמריקאי. אבל אני לא במשחק הזה, ואני מתייחס לאופנוע עליו רכבתי בלי כל אלה.
ובכן, אין ספק כי ב.מ.וו הביאה כאן, במכה (כמעט) ראשונה, כלי שיכול לעמוד מול כל קרוזר אמריקאי ולהתמודד איתו כשווה מול שווה, ובמספר תחומים אפילו יותר מזה. כי כן, R18 מפגין כי אפשר לדבר אמריקאית בגרמנית שוטפת.
צילום: יצרן
ב.מ.וו R18
מנוע 2 ציל', בוקסר, 1802 סמ"ק; קירור שמן/אוויר הספק/סל"ד 91 כ"ס/4750 סל"ד מומנט/סל"ד 16 קג"מ/3000 סל"ד תמסורת 6 היל', מצמד חד-דסקי יבש, גל הינע שלדה עריסה כפולה, פלדה בסיס גלגלים 173.1 ס"מ מתלה קדמי מזלג טלסקופי, מהלך 11.94 ס"מ מתלה אחורי קפיץ יחיד, מהלך 8.89 ס"מ בלם קדמי 2 דיסקים, 30 ס"מ בלם אחורי דיסק, 30 ס"מ צמיג קדמי 120/70-19 צמיג אח' 180/65-16 גובה מושב 72-74 ס"מ מיכל דלק 19.2 ליטר 0 ל-100 קמ"ש 4.8 שניות, מהירות מרבית 179 קמ"ש משקל רטוב 398-428 ק"ג מחיר –
