רב נגד איציק ועקנין, מפקד בית הספר למקצועות הרכב בחיל הטכנולוגיה והאחזקה, מספר שכל חייל שמגיע אליו הוא יהלום שצריך ללטש. את הגישה חסרת הוויתורים הזאת, שמתאמצת לזהות, לראות, ולמצות את הפוטנציאל הגלום בכל חייל וחייל, פיתח ועקנין כבר בזמן ילדותו בשכונת מצוקה בעיר רמלה, שם לדבריו, החיים לא תמיד חייכו אליו. יחד עם זאת, הוא תמיד ידע לראות את הפן החיובי שבדברים, גם בעתות של מצוקה ודחק.
רנ"ג ועקנין התייתם בגיל צעיר, ואחרי תקופה לא פשוטה, בלשון המעטה, התגייס לצה"ל לבה"ד 20. לדבריו, כל שהיה צריך בעת ההיא על מנת לפרוח, היה קול מבוגר ואחראי שיתמוך, ינחה, יכוון, והחשוב מכל - יאמין בו. כבר מגיל צעיר ידע רנ"ג ועקנין כי קיימות בו היכולות, אך לא תמיד ידע לאן וכיצד לכוון ולנתב אותן. כשהתגייס לבה"ד 20 בגיל 18, פגש במפקדים שהאמינו בו, ראו את הפוטנציאל הגלום בו, ולימדו אותו כיצד לממש אותו. כפי שניתן לשער, הדרך לא הייתה קלה, אך כבר מתחילת שירותו היה נחוש להצליח ולהוביל אחרים.
צילום: יח"צ
כבר בזמן שביצע את מהלכיו הראשונים כמפקד, בתחילת שירות הקבע שלו כמפקד מסגרת חשמל רכב, רנ"ג ועקנין התחיל להבין את השונות המובנית הקיימת בעולם הרכב: מחד, ענף הרכב חשוף לטכנולוגיות מתקדמות וחדשניות הדורשות כוח אדם מיומן וטכנולוגי, ומאידך, התפיסה הרווחת היא שענף הרכב והמקצועות הקיימים בו, הינם מלוכלכים, חסרי חן ואינם דורשים כישורים מיוחדים. בראותו והבנתו את הדיסוננס הזה, החליט רנ"ג ועקנין לשנות את התפיסה, מן הקצה אל הקצה.
חלק חשוב מהתהליכים הראשונים שהוביל רנ"ג ועקנין בחיל היה שילוב חרדים באט"ל – אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה בצה"ל. חשוב לציין כי לפני שנת 2005, היה נדיר למצוא חיילים חרדים בחיל, אם בכלל. רנ"ג ועקנין שם לו למטרה לשלב ולייצר חיבור בינם ובין צה"ל בכלל ובינם ובין עולם הרכב בפרט. "הקמנו צוות שהוביל את שילוב החרדים באט"ל, פרויקט שמתקיים עד היום ונקרא שח"ר אט"ל". לאחר ניסיונות גיוס מאומצים בבני ברק, בשנה הראשונה נרשמו לפרויקט רק עשרה אנשים. כיום אנחנו כבר במספרים גבוהים הרבה יותר, מספר רנ"ג ועקנין.
מהלך מורכב נוסף שביצע רנ"ג ועקנין היה פיתוח של מסלול רכב תובלתי, שכלל פיתוח ואימון מסלול הכשרה למרכז הובלה, עבור אחזקת משאיות התובלה. במקביל, פיתח גם את מסלול מאבחני מערכות רכב. בגין הישג זה אף זכה בפרס ראש חטיבת התורה וההדרכה במטכ"ל, כפרויקט מצטיין.
צילום: יח"צ
עוד מהלך היה יצירתם של מושגים ושמות אחרים לתחום ולמקצועות שבו. "זה אולי נראה כמו עניין פעוט, אבל הדרך שבה אנשים תופסים מקצוע, היא נגזרת ישירה של שם המקצוע" מספר רנ"ג ועקנין. לפיכך, במקביל לרפורמה שנעשתה במשרדי הכלכלה והתחבורה, ביטלנו בחיל את המושג "מכונאות רכב" ו"חשמל רכב", והטמענו ושילבנו את המושג "אוטוטק". זו ההמשגה בעולם האזרחי, ולכן היה חשוב לבצע את ההקבלה בהתאם גם בעולם הצבאי, וכך מקפידים לעשות עד היום.
הרעיון שניצב מאחורי המהלכים האלו היה הרצון לנתק את מקצועות הרכב מעולם ה”Low Tech”, ולמצב אותם כפי שהינם במציאות – הייטק לכל דבר ועניין. פיתוח מסלול ה"אוטוטק" הוא תוצאה של חשיבה מאומצת ועמוקה מתוך רצון להתאים ולקדם את צה"ל אל תוך העולם המתקדם והחדשני בו אנו נמצאים היום. רנ"ג ועקנין מקפיד להוקיר את כל הנגדים היקרים סביבו: "שחושבים, שיוצרים, ושמיישמים".
צילום: יח"צ
"חשוב לי לגעת בנקודת החיכוך שבין השירות לאזרחות" מספר רנ"ג ועקנין: "החלום שלי הוא שכל חייל שסיים אצלנו שנתיים וחצי שירות, יגיע לבקו"ם בסוף שירות, יגזור חוגר ובאותו מעמד יקבל זימון לראיון עבודה בחברות רכב מובילות. אני רוצה ליצור יחידת עילית, של חיילים טובים מקצועיים שאוהבים את המקצוע. חיילים שיהפכו לאזרחים טובים שמחזיקים במקצועות מבוקשים".
אין כל עוררין על גודלה של המהפכה שרנ"ג ועקנין וחבריו, אנשי הקבע וחיילי החובה שבבית הספר למקצועות הרכב בחיל הטכנולוגיה והאחזקה ביצעו. המשימה לא הייתה פשוטה. "אני יכול להגיד לך, שלא היה פשוט להגיע למקום שבו אנחנו נמצאים כיום. זה קורה, הודות לנבחרת מדהימה של אנשי קבע ומדריכי חובה חדורי מוטיבציה, שעושים ימים כלילות כדי לשפר, לייעל ולהיות רלוונטיים לצורכי השטח. הכי חשוב היה לנו לקרב את החייל, ולגרום לו להתאהב בתחום הרכב. זה הבסיס לצבא מתפקד, והכי חשוב – לחייל מתפקד, שיגדל להיות אזרח טוב. ולכן, השקענו המון מחשבה ואנרגיה, והובלנו כמה מהלכים עיקריים."
צילום: יח"צ
המהפכה של רנ"ג ועקנין מבוססת על ארבעה מהלכים עיקריים: הראשון שבהם, הטמעת סימולטורים בהדרכה. במהלך עבודתו כמפקד בית הספר, נאלץ רנ"ג ועקנין להתמודד עם אילוצים שונים. למשל, קיצור משך השירות. עליו להתאים את התוכן הנלמד ואת אופן ודרך הלימוד, כך שחיילים שמגיעים לתקופת שירות קצרה יותר יוכלו להיות מוכשרים בהתאם. בנוסף, יש להתמודד עם חומר לימודים מורכב. בשלב מסוים התפתחה ההבנה שהסיכוי שימצא חייל שיסכים לשבת ולקרוא אוגדן טכני בן 600 עמודים נמוך. לכן, מתוך הצורך להיות מוכנים לכך בוצעו פעולות בדרך אחרת. רנ"ג ועקנין יצא לאזרחות, לאנשים שיש לו עימם היכרות בעולם הרכב האזרחי, למכללות המובילות, כדי ללמוד איך עושים את זה נכון. זה אולי מקום טוב לציין כי מרבית הבוגרים של בית הספר בגלגוליו השונים, מאיישים היום את עמדות המפתח המובילות ביותר בחברות הרכב והתעשייה. בסיעור מוחות אופיינו סימולטורים שבעזרתם ניתן ליצור תקלות, לראות את חלקי המערכת, לתפעל, לבדוק מקרוב, ולהבין טוב יותר את עקרון הפעולה המורכב לפני הפעולה הישירה על הרכב עצמו. בבית הספר אף יוצרו משחקי 4D, המדמים את מנוע הרכב ומערכותיו. הסימולטורים מנגישים לחיילים את מורכבות המכונה על שלביה השונים הקשורים ושלובים זה בזה, ובכך מעוררים סקרנות, ו"מפתים" את החייל להמשיך וללמוד.
צילום: יח"צ
המהלך השני במספר הוא טאבלט לכל חייל ו"הדרכה בכף היד". כמפקד בית הספר, חשוב היה לרנ"ג ועקנין להיות מעודכן עוד יותר מהחיילים שלו, תוך דחיפת צוות ההדרכה והסגל למציאת פתרונות חדשניים ומתקדמים. בימינו, החיילים שמגיעים לצה"ל כבר נולדו עם סמארטפון ביד. ההתממשקות איתו טמועה בהם ובאורח החיים שלהם. לא אחת, כשנשבר לחייל מסך בסמארטפון, הוא צופה בסרטון, קונה קיט להחלפה, ומתקן את המכשיר בעצמו. בהתבסס על עקרון זה הבינו בבית הספר, כי באמצעות הדרכה מתאימה ונכונה החייל יכול ללמוד לבד בלמידה עצמית חלק מהדברים. לכן, צולמו והופקו עשרות סרטונים שממחישים לחיילים כיצד יש לבצע תהליכי אבחון, פירוק, והרכבה של מכלולים. מאחר ומדובר בצה"ל, התהליך לא היה פשוט והיה כרוך בקבלת אישורים רבים, שכן עניינים כמו אבטחת ובטחון מידע, ומידע מסווג, אינם הולכים בד בבד עם מכשירים כמו סמארטפונים וטאבלטים. לבסוף על אף הקשיים, נמצאו הפתרונות המתאימים, ובא לציון גואל. כיום רנ"ג ועקנין דוחף את הסגל ל"הדרכה באמצעות כף היד" ושימוש באפליקציות. כך מתקיימות שלל יוזמות הדרכתיות בתחום, החל מחזרה למבחן דרך אפליקציה, דרך תרגול מעגלים חשמליים בטלפון, ועד שימוש באפליקציית Teams שהוטמעה, ובה ניתן לשלוח סרטוני הדרכה וחומרי לימוד ישירות לניידים של החיילים. התוצאה היא שמעבר לייעול הרב בתהליכי הלימוד, החיילים מרגישים נגישות רבה אף יותר לטכנולוגיה. החיילים מרוצים וכך גם המפקדים, והתוצאה הסופית היא התעצמות החייל והחיל.
המהלך השלישי הוא חיזוק הקשר לתעשייה שמחוץ לצבא. רנ"ג ועקנין פוגש חדשות לבקרים גורמים מחברות בענף הרכב, יושב בפגישות עם בכירים בתעשייה, בכדי לשפר ולטייב את ההדרכה באופן הטוב ביותר. בכל קורס מתקיימת מעין "ועדת מומחים", זאת בכדי שהחייל יגלה שבחוץ מחכה לו עולם תוכן מרתק והרפתקני. בכל יום ויום מתקיימת חשיבה מאומצת כיצד לקדם את המחר הטוב יותר, כיצד להגדיל את ההשקעות בחיילים, איך להניע פרויקטים הדרכתיים טובים יותר, ובכלל, כיצד להכין את החיילים טוב יותר לחייהם האזרחיים הממשים ובאים.
צילום: יח"צ
המהלך הרביעי שעליו שוקדים בבית הספר הוא הקשר אל תלמידי בתי הספר. הדבר נעשה באמצעות חיזוק הקשר לבתי הספר וההתנדבות בקהילה. בית הספר "אימץ" שני בתי ספר בהם קיימת מגמת רכב ובהם ילדים בעלי שגרת חיים קשה, והמוגדרים כנוער בסיכון. הצבא משקיע רבות בבתי הספר, מכשיר, מלווה ומלמד את התלמידים שבהם, ולראיה, רובם המוחלט של התלמידים שלקח הצבא כפרויקט לימודי, ניגשו זה מכבר לבחינות הבגרות בתחום הרכב ועברו אותן בהצלחה, וזאת לראשונה בתולדות בית הספר. בסופו של דבר ועניין, החיילים שעוברים את מסלולים אלו, יוצאים לעולם האזרחי מוכנים יותר, ומהווים אף אזרחים טובים יותר.
כמובן שכפועל יוצא של היות צה"ל "צבא העם", כלשונו של רנ"ג ועקנין, צוות בית הספר גם נתקל במקרים לא פשוטים. הדבר כמובן מתקשר אף אל הרקע האישי שלו. במקרים אלו רנ"ג ועקנין עושה ככל שביכולתו בכדי להיות לחיילים אוזן קשבת, לעזור להם, להדריך אותם, להכווין, ובעיקר, להאמין בהם. חשוב להבין כי חלק מהחיילים באים מבתים לא יציבים, ולא כולם מגיעים מסביבה מחבקת. בעזרת המפקדים הבכירים בבה"ד ובחיל, הסגל עושה כל שניתן כדי לדאוג לרווחתם של כלל החיילים. בין אם מדובר בתלושי מזון, שיפוץ בתים, או כל פעילות אחרת שנדרשת ושתאפשר לחיילים המתקשים להיות חסרי דאגות ככל שאפשר, זאת על מנת שיוכלו להתרכז בעולם הלימוד, ולהתקדם בזכות עצמם במערכת הצה"לית. ומה בנוגע למוטיבציה לגיוס לחיל? כמובן שהעולם איננו רק ורוד - רנ"ג ועקנין ופקודיו מתמודדים לא אחת עם בעיות מסוג זה. זו אחת הסיבות שכחלק משינוי עולם ההמשגה שונה שם החיל מ"חיל החימוש" ל"חיל הטכנולוגיה והאחזקה", דבר שתרם לשינוי משמעותי בתפיסה שלו ובהתייחסות אליו.
צילום: דאסו סיסטמס
רנ"ג ועקנין איננו שוקט על השמרים ויוזם לא אחת ביקורים בבתים של מלש"בים, ביחד עם מפקדת החיל והסגל שלו, לצורך עידוד גיוס. בביקורים אלו הכישורים המתקדמים הנלמדים בבית הספר מתוארים למשפחות כ"תואר לחיים". לא אחת קרה שרנ"ג ועקנין ישב עם חייל אחד בלבד במשך שעות ארוכות תוך שהוא משכנע אותו להתייצב לחיל בתיאורו את העבודה המצפה לו בחיל, והעתיד המחכה לו לאחר סיום השירות וההתמקצעות בענף. לאחר שהשתכנע, רנ"ג ועקנין יעשה הכל כדי שהחייל יאהב את מה שהוא עושה. קשה להתעלם מתחושת השליחות אותה רנ"ג ועקנין מגלה תוך שהוא מספר לנו שבכיס המדים שלו נמצא פתק ועליו רשום משפט חשוב: "לא די שיידע המפקד את מלאכתו. עליו להיות אוהב את האדם, שחיי הפקוד יהיו יקרים לו והחייל שנשלח אליו יהיה יקר לו, שיאהב אותו." רנ"ג ועקנין מספר כי משפט זה, אשר נאמר על ידי דוד בן גוריון, מהווה מגדלור מאיר ובוהק עבורו. "אני רוצה שחייל שמגיע לכאן יסתכל אחורה ויגיד – היה לי פה טוב. ליוו אותי, לימדו אותי והוציאו אותי טו בהרבה מהדרך בה הגעתי לכאן. זו תפילת המדריך שלי. ככה אני קם בבוקר וזו הזדמנות אדירה בשבילי להודות לסגל המפקדים שלי שעושים עבודת קודש בטיפול המורכב בחיילים היקרים. תודה לכולם."
