"אעשה ככל יכולתי להביאכם בזמן" אמר הקברניט, אבל רוחות עזות מעל נמל התעופה של ציריך מנעו ממנו לנחות והוא חג מעל ציריך כעשרים דקות נוספות. איחרנו את טיסת ההמשך לברצלונה.
הימים כידוע הם עדיין ימי קורונה. פחות נוסעים, פחות טיסות. לא הייתה טיסת המשך לברצלונה באותו היום. וכך, לאחר שעות ארוכות בנמל התעופה של ציריך טסנו ל...מינכן ומשם לברצלונה. יצאנו מתל אביב בשבע בבוקר שעון ישראל, והגענו בחצות.
למזלנו לא הפסדנו הרבה - מסיבת עיתונאים קצרה וארוחת ערב ארוכה. ניתן היה למלא את החסר למחרת מוקדם בבוקר ולצאת לנסיעות עם טויוטה אייגו X החדשה.
פרטים ראשונים
הקטנטנה החדשה של טויוטה, שכבר לא חולקת את הדגם עם פיג'ו וסיטרואן, מגיעה בגרסה ידנית ובגרסה אוטומטית-רציפה. זו מחליפה את התיבה הרובוטית החד-מצמדית שהגבילה את מכירות הדגם המוחלף שלה בישראל. באירופה היא דווקא הצליחה לא רע, אבל באירופה כזכור אנשים עדיין אוהבים מכוניות שלהן תיבת הילוכים ידנית ואצלנו – לא.
אורכה הוא 370 ס"מ (ארוכה מהדגם הקודם ב-23.5 ס"מ) היא גם רחבה יותר ב-12.5 ס"מ (ל- 174 ס"מ) מה שאפשר למתכננים לרווח במקצת בין היושבים מלפנים, בסיס הגלגלים ארוך יותר ב-9 ס"מ ואפילו תא המטען שלה גדל ב-60 ליטר מהקודמת, כעת עם 231 ליטר. היא גם גבוהה מהקודמת בחמישה סנטימטרים, מה שמזכה אותה לדעת טויוטה בתואר "קרוס". נו, שיהיה. אגב, בטויוטה מדגישים ששם הדגם הוא לא 'אייגו איקס', כמו שזה נראה אלא 'אייגו קרוס'.
אבל כל הנתונים האלו לא מציירים בפניכם את התמונה שראיתי כשפגשתי אותה לראשונה. האייגו קרוס פשוט יפהפייה. אלגנטית, עדכנית וכוחנית במידה הנכונה.
לא פשוט לעצב מכונית כה קטנה שתראה גם כוחנית וגם לא מגוחכת, אבל זרוע העיצוב האירופאית של טויוטה, שממוקמת בניס שבצרפת, עשו עבודה פשוט מצוינת. ואם כבר הזכרתי את זרוע העיצוב האירופאית, הרי שהאייגו גם מיוצרת באירופה, בצ'כיה.
במפתיע, המכונית הקטנה שעמדה לפנינו התהדרה בחישוקי 18 אינץ', שאמנם נראים נהדר אך מעלים חשש לגבי נוחות הנסיעה כתוצאה מצמיגים נמוכי חתך. עוד עניין אותי בידוד הרעשים, מכיוון שזו אינה הנקודה החזקה של מכוניות המצוידות בתיבה רציפה, בטח לא כאלה עם גג נפתח.
תא הנוסעים
תא הנוסעים מעוצב היטב, לוח המחוונים נאה וצג המולטימדיה בגודל 9 אינץ' (7 אינץ' ברמות הגימור הבסיסיות). הכניסה למושב הנהג קלה ותנוחת הנהיגה טובה. הכניסה לאחור פחות טובה "תודות" למפתח דלת צר ועם זאת המרחב ליושבים שם, טוב.
האבזור של הטויוטה הקטנה עשיר למדי. יש מצלמה אחורית ברזולוציה טובה, חיישנים קדמיים, אבזור בטיחותי מלא הכולל מצב "הכנה לתאונה" ועוד. ברמות הגימור הגבוהות יש גם גג בד שמתקפל לאחור, טעינה אלחוטית לטלפון הנייד, אפל קארפליי ואנדרואיד-אוטו אלחוטיים ומערכת סטריאו באיכות טובה.
נסיעה
המנוע בנפח ליטר, שלושה צילינדרים, מספק 72 כ"ס ומתעורר לחיים בשקט יחסי. לחיצה על דוושת התאוצה מעלה כצפוי את מפלס הרעש אולם לשמחתי, זה אינו מחריש אוזניים. אחרי רעידות קלות ביציאה, המכונית צוברת מהירות לאיטה, הלחץ על הדוושה יורד ועמו הרעש. התיבה הרציפה, בעלת יחסים קבועים הניתנים לשליטה על ידי משוטים בצדי ההגה, מקפיצה את המנוע הקטן לסל"ד אופטימלי בכל לחיצה חזקה על הדוושה וזו אחת הסיבות לרעש המוגבר במכוניות המצוידות בתיבה הזו, אבל דווקא כאן, במכונית הקטנה ביותר של טויוטה הוא פחות מורגש ופחות מפריע.
שאלתי את מהנדסי החברה, מדוע הם מתעקשים על התיבה הזו, התשובה כצפוי הייתה שהיא קטנה יותר בגודלה ובמשקלה ומביאה לחסכון בדלק.
גם רעשי הכביש והרוח נמוכים לתחושתי באייגו מאשר מאחותה הגדולה יותר – היאריס קרוס. בסך הכל, אני שמח לגלות שלמעט במצבי תאוצה, המכונית הקטנה שקטה ונעימה, כולל בשיוט במהירות של כ-120 קמ"ש על הכביש המהיר.
נוחות הנסיעה מפתיעה לטובה. למרות החישוקים הגדולים, המכונית מטפלת היטב בפגעי הכביש ואפילו מדלגת באלגנטיות מעל באמפים מאטי תנועה.
עוד יצוין לטובה רדיוס סיבוב קטן של 4.7 מטר שמקל את התמרון בעיר ובחנייה צפופה.
סיכום
סגמנט מיני הפך בשנים האחרונות לרב מכר בשוק הישראלי, כששתי האחיות מקוריאה – קיה ויונדאי – ושברולט האמריקאית חולקות בשלל בעוד טויוטה נשארת הרחק מאחור.
זה כנראה עומד להשתנות כשטויוטה מעלה לכבישים מכונית בסגמנט זה, עם תיבה רציפה במקום רובוטית חד-מצמדית אותה הישראלים לא ממש אוהבים.
העיצוב הצעיר והנועז שלה, בעיקר אם ילווה בתמחור נוח, עשוי בהחלט לקרוץ לקהל העירוני הצעיר שהוא הקהל העיקרי שמתעניין בסגמנט זה. ואולי גם לקהל מבוגר הרבה יותר, הסבים והסבתות של אותו הדור הצעיר, שעיקר שימושם במכונית הוא עירוני.