וכמו שאומרים מבקרים אחרים, פתחתי במנה העיקרית: 360 כ"ס, הנעה כפולה. במפגש בבוקר
DS 9 נראה מאוד מפואר ומזמין (פרטים בהמשך). בהמשך — ביציאה מניס לעבר ההרים שבצפונה — היו אי־אלה פסי הרעדה וקצת שיבושים, והרכב העניק את נוחות הנסיעה הנדרשת, כנדרש מרכב כזה וממותג זה. כמובן, ברכב עם נתונים כאלה, המהירות בכביש המהיר הייתה מאוד גבוהה אך רמת הרעש בהחלט נמוכה. כל אלה נעו, וביותר ממובן אחד, בין הצפוי לנדרש.
בירידה מהכביש המהיר היה קטע הררי, מתפתל, כך שהתבקש, ממש כך, להדהיר את ה־9 לעבר הפנייה. אלא שעם הכניסה אליה, בתוכה וביציאה ממנה היה ברור שקורה כאן משהו שלא היה צפוי מראש; הנתונים הרי אינם מדברים על דברים כאלה — וזה לא מסוג הדברים שמצפים להם ברכב מכובד של המותג הזה.
צילום: DS
ובכן,
DS 9 פשוט פנתה בעיקול הזה בקלות מעוררת (יש דבר כזה. עובדה), בחדווה (בדיוק), וכל אלה נשמרו בכל אותו יום, על מאות פיתוליו. הנאה רבה מאוד, הפתעה גדולה.
עבר רחוק וקרוב
הדגם החשוב ביותר, טוענים רבים, היה סיטרואן טרקסיון אוונט מ־1934 ששילב לראשונה מבנה אחוד, מתלים נפרדים והנעה קדמית. המחליף היה מתקדם לא פחות — עם מתלים הידרו־פנאומטיים, גם פנסים עוקבי פנייה — אבל העיצוב של DS19 מ־1954 היה הרבה מעבר לכך; לדעת רבים, הטוב ביותר, וגם החשוב ביותר. על הדגם נכתבה מאסה (רולאן בארת, 1958), ורבות דובר במשמעות ההגיה של שתי האותיות (בצרפתית דה.אס), שהיא אֵלָה (déesse).
צילום: DS
אחר כך היו דגמים נכבדים אחרים (CX, XM), היו גם מבריקים (דה שבו, אמי, גם ברלינגו) והיו מאוד מתקדמים (BX, קסנטיה, C5); אבל קדמה טכנולוגית מובהקת, מה לעשות, לא תמיד הייתה הבטחה לאמינות נדרשת (סיטרואן־מזראטי SM והלאה).
לסיטרואן היה בסוף העשור הראשון של המאה עבר מפואר ומתקדם מאין כמותו, והווה מדשדש למדי. ב־2009 החליטה, בצעד שעורר את חמתם של טהרנים רבים, להחיות את הסימול 'DS' באמצעות רמת גימור(!!!). לאחר מכן שימש סימול זה כבסיס לתת־מותג שדגמיו נשענו על כאלה של סיטרואן, אבל עם עיצוב חיצוני שונה משמעותית, פאר רב בפנים.
צילום: DS
ב־2015 הכריזה PSA, הבעלים של סיטרואן ופיג'ו, על הקמת מותג היוקרה DS ועשתה זאת בסין, בשוק רכב שקיבל אותו באהדה. המותג החדש פנה להגדרה עצמית באמצעות עיצוב מקורי בחוץ ובעיקר דרך תא נוסעים וסביבת נהג ייחודיים — בגימור, בביצוע, בתפעול, באבזור — וע"ע מוטיב המעוינים, או פקדי החלונות ומיקומם. החומרים המכובדים היו עשירים במפגיע — ובהינתן רמת המחירים הלא־מאוד־גבוהה ביחס, מרשימים מאוד, מאתגרים בהקשר זה גם מותגי יוקרה מבוססים. הבסיס — רצפה, יחידות הנעה, מערכות — היה של PSA עם השפעה של סיטרואן (הטיפול בנוחות הנסיעה, למשל; גם הנדסת האנוש...).
עד כה הציגה DS במתכונתה הנוכחית שני דגמי פנאי — 3 קרוסבק, 7 קרוסבק — והוסיפה לא מכבר גם משפחתית, הלא היא 4. אבל מותג שהולך בגדולות חייב משהו שהוא לא רק גדול יותר אלא גם ייצוגי ביותר, ועם דגמי המופת הגדולים של פעם, זה גם התבקש.
קבלו את DS 9.
צילום: DS
מה שיש
מותג DS הציג את 9 בפברואר 2020. הבסיס הוא רצפה EMP2 של PSA ולרכב בסיס גלגלים גדול, 289.5 ס"מ — וזה ממקם אותו על הגבול בין משפחתיות גדולות (קטגוריה D; לפיג'ו 508 280 ס"מ) ובין מכוניות סלון (E; סביב ל־295 ס"מ). אורכו נכבד בהתאם, 493 ס"מ (18 ס"מ יותר מאשר ל־508 ס"מ), אך הרוחב כמעט זהה (186 ס"מ); מפשק הסרנים אינו שונה וכמקובל במשפחתיות־גדולות.
הדגם מוצע רק עם מנוע טורבו־בנזין 1.6 ליטר; זה משרת גרסה אחת המייצרת 225 כ"ס ועוד שלוש היברידיות־נטענות (E-Tense); לאחת אותו מערך בדיוק כמו ל־508, עם מנוע חשמלי אחד, הספק משולב של 225 כ"ס והנעה קדמית, ולנוספת 250 כ"ס — וזו הייתה גם בהשקה. גרסה נוספת מצוידת במנוע חשמלי נוסף, ההספק הכולל הוא 360 כ"ס וההנעה כפולה, וזו תהיה גם העיקרית שתשווק בארץ.
צילום: DS
בחזרה לחניון
DS 9 נראית מצוין, עם מקדם כניסה מכובד ביותר. אבל. הרבה מהמופע שלה מבוסס על יחידות תאורה מרשימות ומתוחכמות (הן מסתובבות עם התנעה), כולן בלד, גם על השבכה המרשימה. גם מאחור ליחידות התאורה, לד אף הן, עיצוב מיוחד והופעה משובחת. ועל כל אלה, מוסיפה לא מעט סיומת הקופה של המרכב. אבל הדגם הזה לא רק שאינו מיוחד — ותעיד על כך DS21 משופצת להלל שחנתה באותו יום במלון — אלא שהוא קרוב מדי בקווים שלו ל־508.
הכניסה פנימה הכניסה אותנו למקום אחר. השילוב בין דיפון וריפוד העור המאוד עשירים ומרשימים, הפריטים באלומיניום, ובין אותם מאפייני עיצוב במבנה מעוינים, הפרטים הקטנים כמו התפרים, אותו שעון עם תצוגה אנלוגית במרכז - כל אלה יוצרים סביבת נהג מהודרת להלל. הצג המרכזי גדול, "12.3, והוא נראה מצוין, וכך גם לוח המחוונים המוקרן. האבזור העשיר כולל בקרת אקלים תלת־אזורית (עם שליטה מלאה גם מאחור), מושבים מאוד נוחים שהם מופעלי חשמל, עם חימום, אוורור ועיסוי — ותכונות אלה קיימות גם במושבים האחוריים. וזה לא רק נראה טוב, גם איכות ההרכבה והגימור באותה ליגה.
צילום: DS
ויש הערות. גודל התצוגה המשתנה בצג המרכזי קטן מזה של גודל המסך (ולא במעט); התצוגה בלוח המחוונים — וכמו בעוד דגמי פיג'ו, למשל — עסוקה במופע פירוטכני תמוה ובעיקר גוזל זמן עם המעבר ממצב אחד למשנהו; מופע המעוינים באלומיניום במרכז השולט בתפעול החלונות, למשל, נאה למראה, לא מאד אינטואיטיבי לשימוש, וכרגיל מספר מתגים מוסתרים על־ידי ההגה, משמאל וגם מימין. המרחב הכולל לפנים בסדר, אך לא כל המרווחים מתעלים כנדרש (בין המושב לדלת, למשל).
מאחור, הכניסה נוחה הודות למפתח דלתות מוצלח, המרחב מכובד ביותר, ההופעה מהודרת כמו מלפנים והאבזור כאמור עשיר מאוד. נקודות לביקורת: המושב מעט נמוך והתמיכה בירכיים מעט חסרה. הדלתות הכבדות מאחור, על צליל הטריקה המכובד שלהן, מצהירות מצדן כי אכן, DS השקיעה.
צילום: DS
וגם לכבישים
בכל הקשור לביצועים, הגרסה עם 250 כ"ס בה נהגתי אחר הצהריים, מציעה יכולת בהחלט נאה. התאוצה טובה — 8.5 שניות ל־100 קמ"ש — המהירות המרבית מספקת (240 קמ"ש), ובעיקר: האצות הביניים יעילות מאוד גם בכביש המהיר (מ־110 קמ"ש, למשל, ל־150 קמ"ש לדוגמא), וגם במעלות ההרריים גרסה זו שמרה על קצב משובח, כולל עקיפות יעילות בתכלית.
זאת עם 360 כ"ס במקום אחר. מעבר ל־5.6 שניות ל־100 קמ"ש, האצות הביניים שלה מיידיות ויעילות ביותר ובעיקר נעשות בקלות מרשימה. השילוב של זמינות מומנט בסל"ד ממש נמוך באדיבות צמד המנועים החשמלי, ההספק והמומנט המשולבים, פעולת התיבה וההנעה הכפולה (ראו טבלה), מעניק לרכב ביצועים משובחים המוגשים לנהג בנינוחות רבה, גם בעומס כבד.
צילום: DS
לאותה התנהלות נינוחה חוברת מערכת מתלים אדפטיביים המונחים בין השאר על־ידי מצלמה צופה־פני־שיבוש באספלט או שינוי בכביש, ועם כיול נכון, והתוצאה היא נוחות נסיעה ברמה ממש גבוהה. בניס ובסביבתה בכל אופן, הפגינה 9 כי יכולתה בתחום זה מכובדת מאוד. וגם רמת הרעש; בין אם מדובר היה ב־150 קמ"ש בכביש המהיר, ב־80 קמ"ש בכביש משני עם אספלט מחוספס במיוחד, רעשי הצמיגים לא נשמעו בפנים, ממש כשם שרעשי הרוח היו מזעריים מאוד. הרבה חומרי בידוד, שמשות בעובי כפול אחראים לאיכות נסיעה כוללת שהייתה, לפחות שם, משובחת בהחלט.
אותו מערך מתלים אחראי גם לזוויות גלגול מצומצמות מאוד. להגה משקל נאה, בייחוד ב'ספורט' ויש לו מעט שטח מת ומעבר ברור ביותר להפניית הגלגלים, ולאלה מתווסף ניהול מעולה של הזרמת הכוח לארבעת הגלגלים. מכונה זו מתנהלת בכבישים מפותלים באופן משובח ביותר, היכולת שלה גבוהה מאוד גם בעומס דינמי, והקצב הנוצר, ובכן, מענג ביותר. בכבישים האלה המכונית הזאת מאפשרת בלט נהיגה נפלא, ואם הפרטנר שלכם הוא רוכב אופנוע מיומן לפנים, כמו שהיה לי לאורך 30 ק"מ, אז כאן מדובר כבר בחוויה של ממש.
צילום: DS
סוף שהוא התחלה
DS 9 תגיע לישראל בסוף שנה זו, תשווק בעיקר בגרסת 360 כ"ס כפולת ההנעה, תוצע גם ב־250 כ"ס. לכשעצמה, וככל שניתן להתרשם מיום נהיגה בתוואי מפתה — שבו ה־9 ממש הפתיעה — מדובר במכונית משובחת ביותר. מכובדת בחוץ, מרשימה בפנים, הביצועים טובים מאוד, נוחות הנסיעה ואיכותה ראויות לציון, הכישורים הדינמיים ברמה גבוהה וכוללים מקדם הנאה מצוין. זו מכונה היאה למותג יוקרה, והיא מגובשת מאוד, מרשימה מאוד.
בארץ מצפים לה אתגרים. מעבר לכבישי ישראל, תג המחיר מחד ודגמים של מותגי יוקרה מבוססים מאידך, לא יעניקו לה הנחות.
צילום: DS
