לענייננו
Q5 הוצג ב־2019 עם מערך היברידי־נטען, ובתחילת 2020 הוכרזה מתיחת פנים. המהדורה המחודשת הגיעה בסוף 2020 ושנה אחרי זו ההיברידית־נטענת. כאן נציין כי דגם זה מוצע מ-2020 גם במבנה פנאי־קופה לתפארת המופע הספורט־אלגנטי המכונה אודי Q5 ספורטבק.
אודי Q5 מוצע עם מנועים מוגדשים בבנזין, דיזל ובהיברידי־נטען. התיבה ברוב הגרסאות דו־מצמדית 7 הילוכים, בחזקות ביותר פלנטרית 8 הילוכים, וההנעה בכולן כפולה־קבועה. הגרסה ההיברידית נטענת (TFSIe) מוצעת בשתי מהדורות הספק — 50 עם 299 כ"ס, 55 עם 367 כ"ס — וברמת גימור אחת: ‘S ליין‘.
זה שקיבלנו
למבחן התייצבה גרסה 50 שמחירה 410,700 שקלים, 36,700 שקלים פחות מ־55. יחידת הכוח ב־50 מבוססת על טורבו־בנזין 2.0 ליטר המפיק 265 כ"ס ו־37.7 קג"מ; מנוע חשמלי המייצר 75 כ"ס בשוטף ו־143 כ"ס בדחף קצר (‘בוסט‘) ו־35.7 קג"מ; התפוקה המשולבת 299 כ"ס ו־45.9 קג"מ (367 כ"ס ב־55), התיבה כאן דו־מצמדית, ההנעה כאמור כפולה. משך ההאצה מ־0 ל־100 קמ"ש 6.1 שניות (5.3 ש‘ ב־55), המהירות המרבית 239 קמ"ש, 135 קמ"ש בחשמל בלבד.
לרכב סוללה 17.9 קוט"ש לטווח מוצהר של 58 ק"מ. להטמעת הסוללות ברכב, הוקטנו מכל הדלק מ־70 ל־54 ליטרים ותא המטען מ־520 ל־465 ליטרים. הסוללות הכיבדו אותו ב־350 ק"ג ל־2150 ק"ג.
ב־‘S ליין‘ תאורת לד, חישוקי "19, גג זכוכית, מפתח חכם, תפעול חשמלי לדלת תא המטען ולמושבים הקדמיים, צג "10.1 ומחוונים מוקרנים, בקרת אקלים תלת־אזורית, ריפוד משולב בעור; במפרט הבטיחות: בלימה אוטונומית, תיקון סטייה מנתיב, בקרת שיוט אדפטיבית, ניטור היקפי של שטחים מתים.
בחוץ וגם בפנים
כמו שאר דגמי אודי בפרט, של קבוצת פולקסווגן בכלל, גם עיצובו של Q5 מעט שמרני, משמר הופעה שאינה בולטת מדי, בוודאי לא בוטה (השבכה מעט יותר). בסביבת הנהג יש לכך ביטוי משמעותי בהרבה; זו בנויה כמו דגמים דומים מאמצע העשור הקודם, ופשוטה יחסית בעיצובה. וזה, בהינתן המצב כיום, לא כל־כך רע, ובמובנים מסוימים ההפך מכך.
כלומר, הנדסת האנוש טובה, המערכים נהירים לשימוש גם בנהיגה כמו השליטה במיזוג, ולמערכת השמע גם חוגה לעוצמה (בצד הימני, עבור הנוסע, נגישה לנהג). איכות החומרים וההרכבה טובה בהחלט. המושב נוח, קל לכוון לפי רצון, ורק הקשחת הגב בינונית. תנוחת הנהיגה טובה, אם כי החלק העליון של לוח המחוונים מעט מוסתר. האבזור טוב לרוב, אך, כמו בדגמי יוקרה של יצרני גרמניה באזור החיוג הזה, אינו עשיר במיוחד.
בעיקר
הביצועים של גרסה זו ממש משובחים; האצות ביניים, למשל, יעילות ביותר הודות לתמיכת המנוע החשמלי המציע את שיא המומנט שלו כבר בסל"ד ממש נמוך. המשמעות היא שניתן להגיע בקלות למהירות שיוט גבוהה, לשמר אותה ואף להוסיף עליה גם בעלייה ממושכת ותלולה, לסגור בקלות עקיפות בתנאים מכבידים. כאשר הסוללה כמעט וריקה, הביצועים מסעירים מעט פחות, ועדיין טובים מאוד, גם בתנאים האלה. פעולת התיבה חלקה מאוד, בין השאר מכיוון שהורדת הילוך אינה חדה ומיידית בשבריר השנייה הראשון.
בפועל, גרסה זו יכולה לנוע בכוח החשמל בלבד 40 ק"מ, כלומר, לכסות טווח חשמלי ממוצע (בישראל בין 40 ל־45 ק"מ). מערך הטעינה יעיל ביותר — במורד מירושלים לים המלח (27 ק"מ) נצברו 8 ק"מ לטווח החשמלי; בכביש 6 במהירות שיוט לאורך 100 ק"מ נוספו 10 ק"מ; בהמשך, בעיר, עוד 3 ק"מ. צריכת הדלק במסלול של כ־400 ק"מ, כולל קטעים מכבידים, עמדה על 11.7 ק"מ/ל‘, נתון טוב מזה של גרסאות הבנזין (10 ו־8.9 ק"מ/ל‘).
נוחות הנסיעה בכללותה טובה מאוד. כיול הבולמים של הרכב הכבד (כמעט 2.2 טון) מעט בצד הרך, אך כושר הריסון טוב, והוא לא מתנדנד בנהיגה רגילה, גם לא במהירות גבוהה בכביש שאינו מושלם. גם איכות הנסיעה הכוללת נכבדה, הודות לרמת רעש נמוכה בגלל רעשי רוח וכביש מושתקים היטב. זהו רכב שנעים מאוד לנוע איתו גם במשך שעות. בשבילים שנועדו לרכב כזה, גם עם מעברי מים ושינויי גובה ואבנים פזורות ושתולות, נוחות הנסיעה ראויה.
היכולת הדינמית טובה בהחלט בכביש המפותל. אותה רכות מורגשת, גם בגלל שהרכב נע על ציר האורך, אבל ההנעה הכפולה מאפשרת יכולת שהיא מעל ומעבר. ההגה לא ברמה זו; "המהירות" שלו נאה (2.7 סיבובים מנעילה לנעילה), אך הוא קל מדי ובעיקר המעבר מ"שטח מת" לנקודת הפניית הגלגלים אינו ברור.
סוף דבר
הגרסה ההיברידית־נטענת היא הטובה ביותר של Q5, וזו מעניקה טווח חשמלי יעיל ליום־יום, צריכת דלק מצוינת לרכב כזה ומוסיפה ביצועים מעולים, נוחות ואיכות נסיעה טובות מאוד, וגם כישורים דינמיים משובחים.
ויש לזה מחיר, והוא בהחלט אינו נמוך. גרסה זו יקרה מהזולה במבחר (45, עם 265 כ"ס) ב־50,000 שקלים, ויקרה בהרבה מדגמים מקבילים ומשובחים של מותגי אמצע הדרך. אבל מי שרוצה את רכב הפנאי שלו גם היברידי־נטען וגם של מותג יוקרה, ימצא ב־Q5 הזה יכולת מכובדת ביותר.