במפגש עם אנשי
רנו במטה החברה בפרברי פריז, לסבסטיאן קורשמור, מראשי פרויקט מגאן E-TECH, היה חשוב לציין שהיא כולה Made in France וכי היא "נוסעת כמו צרפתייה".
יותר מדגם חדש
מפגן פטריוטיות כזה אינו זכור לנו, והוא חלק מהמסע המחודש שמתחיל היצרן הצרפתי. זה קשור מן הסתם גם לעובדה ש
מגאן E-TECH חולקת אותה רצפה ואותם מכלולים עם אלה של ארייה, הדגם החשמלי החדש של השותף היפני, ניסאן, שהושק לא מכבר ומוצע כבר למכירה.
וכמו עם ניסאן, שהציגה דגם חשמלי לפני זמן רב ומאז דשדשה במקום (ליף, 2010), כך גם רנו. אנשיה הדגישו בכל הזדמנות שיש להם כבר ניסיון של עשור בתחום זה בזכות זואי שהוצגה ב-2012; על פלואנס ZE "שלנו" שהוצגה ב-2009 הם פחות ששים לדבר.
צילום: אלי שאולי
עבור רנו, מגאן E-TECH היא מכונית חשובה; דגם ראשון במבחר חשמלי חדש שיתבסס על הפלטפורמה הייעודית CMF-EV. הדגם הבא על אותו בסיס, כך אנשי רנו, יהיה גדול יותר והטווח שלו יהיה מעבר ל-600 ק"מ. בהמשך תוצג גם אלפין חשמלי, וגם 5 עתידית, סופרמיני חשמלית עם סימול מפעם ועל פלטפורמה חשמלית קטנה יותר, שקונספט שלה הוצג ב-2021. המטרה, כמו של שאר יצרני הרכב, לפחות אלה הפועלים באירופה, היא להגיע לייצור מלא בחשמל ב-2030.
קרושמור מציין שדגש רב הושם על תחרותיות במחיר, "ברור שההטבות לרכב חשמלי יצטמצמו בשנים הקרובות, ואנחנו שואפים להוזיל", ומדגיש שהסוללות ישתפרו מאוד בשנים הבאות.
צילום: אלי שאולי
דגם חדש
רנו מגאן E-TECH מוצעת בשתי גרסאות – רק עם מנוע אחד והנעה קדמית: לאחת 130 כ"ס ו-25.5 קג"מ, סוללה של 40 קוט"ש וטווח של 300 ק"מ; לשנייה 218 כ"ס ו-30.6 קג"מ, 60 קוט"ש וטווח של 450 ק"מ. בשתי הגרסאות טעינה מהירה של 130 ק"ו.
אנשי רנו גאים בחומרי בידוד מיוחדים בין הסוללות לבין תא הנוסעים ובשימוש נרחב באלומיניום להפחתת משקל. בהקשר זה הם מציינים כי הגרסה בה אנו פוגשים שוקלת 1636 ק"ג, קלה ב-100-150 ק"ג מפולקסווגן ID.3.
אורך בסיס הגלגלים כמקובל במשפחתיות של עידן הבעירה הפנימית, 268.5 ס"מ, וממדי המרכב אינם גדולים: אורכה 421 ס"מ, רוחבה 178 ס"מ, גובהה 150.5 ס"מ.
צילום: רנו
על קו התפר
מגאן E-TECH קצת קשה להגדרה. היא מוצגת כדור חמישי של מגאן – המשפחתית שהוצגה ב-1996 והדור הרביעי שלה נחנך ב-2015 – אבל זו האחרונה עדיין מיוצרת בשפע של גרסאות, ובכל מקרה אינה מוחלפת כעת.
כאשר החלו ברנו לפתח את המכונית החדשה, הועלו בין השאר אפשרויות שזו תחליף את זואי ותהיה סופרמיני גדולה או שהרכב החדש יהיה דגם פנאי קטן. כתוצאה מכך נוצר רכב עם ממדים שאינם גדולים במיוחד – עם פרופורציות לא רגילות בגלל ממדי מרכב קטנים, בסיס גלגלים גדול, ממד גובה לא אופייני – וגם עיצובו אינו כמו של משפחתית קלסית כמו מגאן המוכרת. ל-E-TECH פריטי עיצוב המאפיינים דגמי פנאי כמו רצועת מגן היקפית, אך היא כאמור אינה גבוהה מספיק ויש לה גם ספוילרים היוצרים מופע ספורטיבי.
צילום: רנו
אבל במציאות היא נראית מצוין, בייחוד בגרסה החזקה והמהודרת שבחנו; לזו חישוקי "20 ופסי זהב קצת מוזרים, ואלה מדגישים את החיוך הרחב שיוצרים קווי הלד בחזית. אין הרבה קשר עיצובי לדגמים אחרים, ועדיין היא נראית רנו ומאוד לטובה.
עם זאת, מספר פריטים נראים כאילו והתאמצו להטמיע אותם ברכב, כמו ידיות הפתיחה הקדמיות הנשלפות, בשעה שאלה האחריות מוסתרות בקורה.
צילום: רנו
שלב ההיכרות
תא הנוסעים וסביבת הנהג נאים אף הם. במכונית שבחנו ריפוד נאה דמוי עור המשולב בדיפון עץ אמיתי (שנראה כמו פלסטיק), ומקיף את סביבת הנהג שעיצובה אינו סימטרי. מול הנוסע בולטים פתחי אוורור אופקיים ונאים המשתלבים בקו הרוחב, בעוד שבאלה מול הנהג פתחים אנכיים ופחות מזמינים.
החומרים רכים ומזמינים למעט יוצאי דופן כמו חלקים מסוימים בתקרה. צג המולטימדיה הגדול והמחוונים המוקרנים נאים ואיכותיים מאלה שפגשנו עד כה במכוניות של רנו. התפעול נוח מאשר בדגמי רנו אחרים עכשוויים, גם כי חלק ממנו נעשה באמצעות פקדי שליטה חיצוניים – חלק מתהליך של 'חזרה לשפיות' בו פגשנו גם במותגים אחרים.
צילום: רנו
בורר ההילוכים שמאחורי ההגה אינו מזמין, וגלגל ההגה הקטום בשני הקצוות עמוס מדי במתגים ואינו לטעמי. על ההגה ממוקם בורר מצבי הניהוג, והסידור אינו אינטואיטיבי – מצב 'חיסכון' נמצא בין 'רגיל' ל'ספורט', ואלה גם מתחלפים באיטיות.
המושבים הנאים אינם מאוד נוחים וסביבת הנהג מכתיבה תנוחת נהיגה גבוהה יחסית. הראות לאחור מוגבלת, ולמרות שלמגאן מראה המקרינה תמונת מצלמה, העדפנו להחזיר אותה למצבה הרגיל.
מאחור המרחב אינו גדול והתחושה היא של צפיפות-מה, גם בגלל מבנה שמשות צר. נפח תא המטען, 390-440 ליטרים, סביר.
צילום: רנו
יצאנו
נגיעה במתג ההתנעה והמגאן יוצאת לדרך בשקט מופתי. ביצועי המנוע החזק בחבורה נראים טוב במפרט – 7.4 שניות מ-0 ל-100 קמ"ש – והם כאלה בכביש; דבר זה בלט בייחוד במהירויות הנמוכות שאפיינו את מסלול הנהיגה המוגבל, ואלה היו בהחלט נאים במצב 'ספורט'.
המסלול הקצר ואופי הנהיגה האיטי אך רצוף בכפרים שממערב לפריז הביא לצריכה של 6 ק"מ/קוט"ש מחמיאים. יחד עם הירידה באחוזי הסוללה נראה היה שהטווח הריאלי בהחלט נאה, נע בין ל-320 ל-360 ק"מ.
כיול המתלים רך, ונוחות הנסיעה נעימה בהתאם. עם זאת, שיבושים רוחביים פגמו בנוחות, ושיכוך חסר על גלי כביש קטנים מצא ביטוי בתנועה מעלה-מטה של המרכב. בידוד הרעשים טוב בנהיגה איטית, אך רעשי הרוח החלו לבלוט כאשר עברנו את ה-80 קמ"ש.
צילום: רנו
תוואי הנהיגה ובקרת היציבות הקשו לאתגר את אחיזת הצמיגים הקדמיים. מגאן E-TECH מגיבה היטב לפקודות ההגה המהיר, ומפגינה יכולת טובה בפניות. עם זאת, המתלים שלה אינם מכוילים להתנהלות ספורטיבית. קשה לדייק בבלימה בגלל פעולת הדוושה.
למגאן שלוש רמות בלימה רגנרטיבית המופעלת באמצעות פקדים הנמצאים מאחורי גלגל ההגה. גם המצב החזק אין מעניק יכולת של 'נהיגה בדוושה אחת', ולפי אנשי רנו הלקוח עדיין צריך להסתגל לנהיגה מסוג כזה.
צילום: רנו
פרידה זמנית
ההתרשמות הקצרה יחסית עם מגאן E-TECH החדשה מעלה כי זוהי מכונית נאה למראה בחוץ, איכותית בפנים וכי היכולת שלה בהחלט נאותה. היא אינה פורצת דרך, אך עשויה ומבצעת כמו שצריך, קל להתאקלם בה ואנשי רנו מכריזים כי השאיפה שלהם היא ליצור חשמלית עם מחיר תחרותי, מרכיב חשוב מאוד החסר למותגים מבוססים רבים.
כאן נמצא גם האתגר של היבואן; עדיין לא קיבלנו קומפקטית אירופאית במחיר שנראה תחרותי, ומבלי שנצטרך להיעזר בטבלת אקסל. האם זה יקרה עם מכונית זאת? נחכה לסוף השנה.
צילום: רנו 
